| 1 Toutes les troupes des Philistins s'assemblèrent donc à Aphec, et Israël vint camper près de la fontaine de Jezraël. | 1 ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל |
| 2 Les princes des Philistins marchaient avec leurs bataillons (des compagnies) de cent hommes et de mille hommes ; et David, accompagné de ses gens, était à l'arrière-garde avec Achis. | 2 וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש |
| 3 Alors les princes des Philistins dirent à Achis : Que font ici (veulent dire) ces Hébreux ? Achis répondit aux princes des Philistins : Ne connaissez-vous pas David, qui a été serviteur de Saül, roi d'Israël ? Il est avec moi depuis plus d'un an, et je n'ai rien trouvé à redire en lui depuis le jour où il s'est réfugié chez moi jusqu'à présent. | 3 ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה |
| 4 Mais les princes des Philistins s'irritèrent contre lui, et lui dirent : Que cet homme-là s'en retourne, qu'il demeure au lieu où vous l'avez mis, et qu'il ne se trouve point avec nous à la bataille, de peur qu'il ne se tourne contre nous quand nous aurons commencé à combattre. Car comment pourra-t-il apaiser autrement son maître que par notre sang (nos têtes) ? | 4 ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם |
| 5 N'est-ce pas là ce David, auquel on chantait en chœurs : Saül en a tué mille, et David dix mille ? | 5 הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו |
| 6 Achis appela donc David, et lui dit : Je te jure par le Seigneur (le Seigneur vit !, note) qu'à mes yeux tu es droit et bon, et que j'approuve toutes tes démarches dans mon camp ; je n'ai rien trouvé de mauvais en toi, depuis le jour où tu es venu auprès de moi jusqu'à maintenant ; mais tu n'agrées (plais) pas aux princes (satrapes). | 6 ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה |
| 7 Retourne-t'en donc, et va en paix ; afin que tu ne blesses point les yeux des princes (satrapes) des Philistins. | 7 ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים |
| 8 (Et) David dit à Achis : Qu'ai-je donc fait, et qu'avez-vous trouvé en moi, votre serviteur, depuis le temps où j'ai paru devant vous jusqu'à ce jour, pour m'interdire d'aller avec vous, et de combattre contre les ennemis de mon seigneur le roi ? | 8 ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך |
| 9 Achis répondit à David : Il est vrai que pour moi je t'estime comme un ange de Dieu ; mais les princes des Philistins ont dit : Il n'ira pas avec nous au combat. | 9 ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה |
| 10 C'est pourquoi tiens-toi prêt dès le matin, toi et les serviteurs de ton maître qui sont venus avec toi ; levez-vous la nuit, et partez dès que le jour commencera à paraître. | 10 ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו |
| 11 Ainsi David se leva avec ses gens pendant la nuit, pour partir dès le matin, et pour retourner au pays des Philistins ; et (mais) les Philistins montèrent à Jezraël. | 11 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל |
