| 1 Ensuite, quatorze ans après, je montai de nouveau à Jérusalem avec Barnabé ; je pris aussi Tite avec moi. | 1 אחרי כן מקץ ארבע עשרה שנה שבתי ועליתי לירושלים עם בר נבא ואקח אתי גם את טיטוס |
| 2 Or, j'y montai d'après une révélation, et je leur exposai (aux fidèles) l'Evangile que je prêche parmi les gentils ; je l'exposai en particulier à ceux qui paraissaient être les plus considérés (être quelque chose, note), afin de ne pas courir ou de n'avoir pas couru en vain. | 2 ואעל שמה על פי מחזה ואשים לפניהם את הבשורה אשר קראתי בגוים וביחוד שמתיה לפני החשובים שבהם פן תהיה לריק מרוצתי אשר ארוץ או רצתי |
| 3 Et même Tite, qui était avec moi, et qui était païen (gentil), ne fut pas obligé de se faire circoncire ; | 3 אבל גם טיטוס אשר אתי אף כי יוני הוא לא הכרח להמול |
| 4 et la considération des (quelques) faux frères qui s'étaient introduits par surprise et qui s'étaient glissés parmi nous, pour épier la liberté que nous avons en Jésus-Christ, afin de nous réduire en servitude, | 4 מפני אחי השקר הנכנסים בסתר בתוכנו אשר באו לרגל את חרותנו אשר לנו בישוע המשיח למען העבידנו |
| 5 ne nous fit pas consentir, même un instant, à nous soumettre à eux, afin que la vérité de l'Evangile fût maintenue parmi vous. | 5 אשר לא סרנו למשמעתם אף לא שעה אחת למען אשר תעמד בקרבכם אמתה של הבשורה |
| 6 Quant à ceux qui paraissaient les plus considérés (ce qu'ils ont été autrefois ne m'importe pas ; Dieu ne fait pas acception des personnes) ; ceux, dis-je, qui paraissaient les plus considérés, ne me communiquèrent rien. | 6 ומאת הנחשבים להיות מה יהיו מי שיהיו אינני חושש לזה כי האלהים לא ישא פני איש לי לא הוסיפו החשובים מאומה |
| 7 Mais, au contraire, ayant vu que la charge de prêcher l'Evangile aux incirconcis m'avait été confiée, comme à Pierre celle de le prêcher aux circoncis | 7 ותהי להפך בראותם כי הפקדה לי הבשורה אל הערלים כמו שהפקד כיפא אל המולים |
| 8 (car celui qui a agi efficacement dans Pierre pour le rendre apôtre des circoncis, a aussi agi efficacement en moi pour me rendre apôtre des gentils), | 8 כי הפעל בכיפא לשלחו אל המולים הוא פעל גם בי לשלחני אל הגוים |
| 9 Jacques, Céphas et Jean, qui paraissaient être les colonnes de l'Eglise, ayant reconnu la grâce qui m'avait été accordée, nous donnèrent la main, à moi et à Barnabé, en signe d'union, afin que nous allions, nous vers les païens (gentils), et eux vers les circoncis. | 9 וכאשר ידעו יעקב וכיפא ויוחנן הנחשבים לעמודים את החסד הנתן לי נתנו לי ולבר נבא את יד ימינם ונאות כי נלך אנחנו לגוים והמה למולים |
| 10 Seulement nous devions nous souvenir des pauvres ; ce qu'aussi j'ai eu grand soin de faire. | 10 רק שנזכר את האביונים אשר גם שקדתי לעשותה |
| 11 Mais lorsque Céphas vint à Antioche, je lui résistai en face, parce qu'il était répréhensible. | 11 וכאשר בא כיפא לאנטיוכיא הוכחתי אל פניו דרכו מפני שהיה בו אשם |
| 12 En effet, avant l'arrivée de quelques personnes envoyées par Jacques, il mangeait avec les païens (gentils) ; mais, quand elles furent venues, il se retira et se tint à l'écart, craignant ceux de la circoncision. | 12 כי לפני בא אנשים מאת יעקב היה אכל עם הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק ופורש מהם מיראתו את בני המילה |
| 13 Et les autres Juifs usèrent de la même dissimilation que lui, de sorte que Barnabé aussi fut entraîné dans cette dissimulation. | 13 ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם |
| 14 Mais quand je vis qu'ils ne marchaient pas droit selon la vérité de l'Evangile, je dis à Céphas, en présence de tous : Si toi, qui es Juif, tu vis à la manière des païens (gentils), et non comme les Juifs, pourquoi forces-tu les païens (gentils) de (à) judaïser ? | 14 אכן בראותו את אשר לא ישרו לכת כאמתה של הבשורה אמרתי אל כיפא בפני כל אם אתה היהודי תתנהג כנכרי ולא כיהודי למה תכריח את הגוים להתנהג כיהודים |
| 15 Nous, nous sommes Juifs de naissance, et non pécheurs d'entre les païens (gentils). | 15 הן מזרע היהודים אנחנו ולא חטאים מן הגוים |
| 16 Sachant cependant que l'homme n'est pas justifié par lesœuvres de la loi, mais par la foi en Jésus-Christ, nous avons nous-mêmes cru en Jésus-Christ, pour être justifiés par la foi au Christ, et non par lesœuvres de la loi, parce que nulle chair ne sera justifiée par lesœuvres de la loi. | 16 ומדעתנו כי לא יצדק אדם מתוך מעשי התורה כי אם באמונת ישוע המשיח גם אנחנו האמנו במשיח ישוע למען נצדק מאמונת המשיח ולא ממעשי התורה כי ממעשי התורה לא יצדק כל בשר |
| 17 Mais si, en cherchant à être justifiés dans le Christ, nous sommes aussi nous-mêmes trouvés pécheurs, le Christ sera-t-il donc ministre du péché ? Loin de là ! | 17 ואם בבקשנו להצדק במשיח נמצא גם אנחנו חטאים הנה המשיח משרת החטא חלילה |
| 18 Car si je rebâtis les choses que j'ai détruites, je me constitue prévaricateur. | 18 כי אם אשוב ואבנה את מה שסתרתי אני עשה את עצמי פשע |
| 19 En effet, par la loi je suis mort à la loi, afin de vivre pour Dieu ; avec le Christ j'ai été cloué à la croix. | 19 כי מתי אני לתורה על ידי התורה למען אחיה לאלהים |
| 20 Et je vis, non ce n'est plus moi, mais c'est le Christ qui vit en moi ; et si je vis maintenant dans la chair, je vis dans la foi au Fils de Dieu, qui m'a aimé, et qui s'est livré lui-même pour moi. | 20 עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נפשו בעדי |
| 21 Je ne rejette (regrette) pas la grâce de Dieu. Car si la justice s'acquiert par la loi, le Christ est donc mort en vain. | 21 לא אמאס את חסד האלהים כי אלו תהיה על ידי התורה צדקה הנה חנם מת המשיח |
