| 1 La quatrième année du roi Darius, la parole du Seigneur fut adressée à Zacharie, le quatrième jour du neuvième mois, qui est celui de Casleu. | 1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו |
| 2 Sarasar, Rogommélech, et ceux qui étaient avec lui, envoyèrent à la maison de Dieu pour présenter leurs prières devant le (implorer la face du) Seigneur, | 2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה |
| 3 et pour dire aux prêtres de la maison du Seigneur des armées et aux prophètes : Faut-il que je pleure au cinquième mois, et (ou) que je me sanctifie, comme je l'ai déjà fait pendant beaucoup d'années ? | 3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים |
| 4 Et la parole du Seigneur des armées me fut adressée en ces termes (disant, note) : | 4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר |
| 5 Parle à tout le peuple du pays et aux prêtres, et dis-leur : Lorsque vous avez jeûné et pleuré au cinquième et au septième mois, pendant ces soixante-dix ans, est-ce pour moi que vous avez jeûné ? | 5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני |
| 6 Et lorsque vous avez mangé et bu, n'est-ce pas pour vous que vous avez mangé, et pour vous que vous avez bu ? | 6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים |
| 7 N'est-ce pas là ce que le Seigneur a dit par l'intermédiaire (entremise) des anciens prophètes, lorsque Jérusalem était encore habitée, et qu'elle était riche, elle et les villes d'alentour, et que le midi et la plaine étaient habités ? | 7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב |
| 8 La parole du Seigneur (des armées) fut adressé à Zacharie, en ces termes : | 8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר |
| 9 Ainsi parle le Seigneur des armées : Jugez selon la vérité, et exercez la miséricorde et la charité, chacun envers son frère. | 9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו |
| 10 N'opprimez ni la veuve, ni l'orphelin, ni l'étranger, ni le pauvre ; et que nul ne forme dans son cœur de mauvais desseins contre son frère. | 10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם |
| 11 Mais ils (vos pères) n'ont pas voulu être attentifs (à ma voix), ils se sont retirés en me tournant le dos, et ils ont endurci leurs oreilles pour ne pas entendre. | 11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע |
| 12 Ils ont rendu leur cœur dur comme le diamant, pour ne pas écouter la loi et les paroles que le Seigneur des armées leur adressait dans son esprit, par l'intermédiaire (l'entremise) des anciens prophètes ; et le Seigneur des armées en a conçu une grande indignation. | 12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות |
| 13 Et il est arrivé que, lorsqu'il parlait, ils n'ont pas écouté ; aussi, quand ils crieront, je n'écouterai pas, dit le Seigneur des armées. | 13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות |
| 14 Je les ai dispersés à travers tous les royaumes qu'ils ne connaissaient pas, et le pays a été désolé à cause d'eux ; il n'y a(vait) plus ni allant ni venant, et ils ont changé en un désert la (une) terre de délices. | 14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה |
