| 1 Ainsi trois ans se passèrent sans qu'il y eût guerre entre la Syrie et Israël. | 1 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל |
| 2 Mais, la troisième année, Josaphat, roi de Juda, vint trouver le roi d'Israël. | 2 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל |
| 3 Et le roi d'Israël dit à ses serviteurs : Ignorez-vous que la ville de Ramoth-Galaad est à nous ? et cependant nous négligeons de la retirer des mains du roi de Syrie ? | 3 ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם |
| 4 Et le roi d'Israël dit à Josaphat : Viendrez-vous attaquer avec moi Ramoth-Galaad ? | 4 ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך |
| 5 Josaphat répondit au roi d'Israël : Disposez de moi comme de vous-même (Comme je suis, ainsi vous êtes vous-même :, note). Mon peuple et votre peuple n'en font qu'un, et ma cavalerie est votre cavalerie. Et il dit encore au roi d'Israël : Consultez aujourd'hui, je vous prie, la volonté (parole) du Seigneur. | 5 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה |
| 6 Le roi d'Israël assembla donc ses prophètes, qui se trouvèrent environ quatre cents, et il leur dit : Dois-je aller attaquer Ramoth-Galaad, ou me tenir en paix ? Ils lui répondirent : Montez, et le Seigneur livrera la ville entre les mains du roi. | 6 ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך |
| 7 Josaphat lui dit : N'y a-t-il pas ici quelque prophète du Seigneur, afin que nous le consultions par lui ? | 7 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו |
| 8 Le roi d'Israël répondit à Josaphat : Il est demeuré un homme par qui nous pouvons consulter le Seigneur ; mais je hais cet homme, parce qu'il ne me prophétise jamais rien de bon, mais toujours du mal. C'est Michée, fils de Jemla. Josaphat lui répondit : O roi, ne parlez point ainsi. | 8 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן |
| 9 Le roi d'Israël appela un eunuque, et lui dit : Hâte-toi d'amener Michée fils de Jemla. | 9 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה |
| 10 Le roi d'Israël et Josaphat, roi de Juda, étaient dans l' (une) aire, près de la porte de Samarie, assis chacun sur leur trône, revêtus de leurs habits royaux (avec une magnificence royale), et tous les prophètes prophétisaient devant eux. | 10 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם |
| 11 Or Sédécias, fils de Chanaana, se fit des cornes de fer, et il dit : Voici ce que dit le Seigneur : Avec ces cornes tu agiteras la Syrie jusqu'à ce que tu l'aies détruite. | 11 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם |
| 12 Tous les prophètes prophétisaient de même et disaient : Montez contre Ramoth-Galaad, et marchez heureusement, et le Seigneur la livrera entre les mains du roi. | 12 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
| 13 Celui qu'on avait envoyé pour faire venir Michée lui dit : Voici que les prophètes prédisent d'une voix unanime un bon succès au roi ; que vos paroles soient donc semblables aux leurs, et annoncez du bien. | 13 והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב |
| 14 Michée lui répondit : Vive le Seigneur f6 ‘vit !), je ne dirai que ce que le Seigneur m'aura dit (tout ce que m'aura dit le Seigneur, c'est ce que je dirai). | 14 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר |
| 15 Michée se présenta donc devant le roi, et le roi lui dit : Michée, devons-nous aller attaquer Ramoth-Galaad, ou demeurer en paix ? Michée lui répondit : Allez, marchez heureusement, et le Seigneur la livrera entre les mains du roi. | 15 ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
| 16 (Mais) Le roi ajouta : Je te conjure (t'adjure) encore et encore, au nom du Seigneur, de ne me parler que selon la vérité. | 16 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משבעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה |
| 17 Michée lui dit : J'ai vu tout Israël dispersé dans les montagnes comme des brebis qui n'ont point de pasteur ; et le Seigneur (m') a dit : Ils n'ont point de chef ; que chacun retourne en paix dans sa maison. | 17 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום |
| 18 (Aussitôt) le roi d'Israël dit à Josaphat : Ne vous ai-je pas dit que cet homme ne me prophétise jamais rien de bon, mais toujours du mal ? | 18 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע |
| 19 Et Michée ajouta : Ecoutez la parole du Seigneur. J'ai vu le Seigneur assis sur son trône, et toute l'armée du ciel debout autour de lui et à droite et à gauche. | 19 ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו |
| 20 Et le Seigneur a dit : Qui séduira (trompera) Achab, roi d'Israël, afin qu'il marche contre Ramoth-Galaad, et qu'il y périsse ? Et l'un fit cette réponse, et l'autre cette autre. | 20 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה |
| 21 Mais l'esprit (malin) s'avança, et se présentant devant le Seigneur, il lui dit : C'est moi qui séduirai Achab. Le Seigneur lui dit : Et comment ? | 21 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה |
| 22 Il répondit : J'irai, et je serai un esprit menteur dans la bouche de tous ses prophètes. Et le Seigneur lui dit : Tu le séduiras (tromperas), et tu auras l'avantage sur lui. Va, et fais comme tu dis. | 22 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן |
| 23 Maintenant donc, le Seigneur a mis un esprit de mensonge dans la bouche de tous vos prophètes qui sont ici, et le Seigneur a prononcé votre arrêt (contre vous le malheur). | 23 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה |
| 24 Alors Sédécias, fils de Chanaana, s'approcha de Michée, et lui donna un soufflet sur la joue, et lui dit : L'esprit du Seigneur m'a-t-il donc quitté, et n'a-t-il parlé qu'à toi ? | 24 ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך |
| 25 Michée lui dit : Vous le verrez au jour où vous passerez d'une chambre dans une autre chambre (qui est dans une chambre) pour vous cacher. | 25 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה |
| 26 Alors le roi d'Israël dit à ses gens : Prenez Michée, et qu'on le mène chez Amon, gouverneur de la ville, et chez Joas, fils d'Amélech ; | 26 ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך |
| 27 et dites-leur : Voici ce que le roi a ordonné : Renfermez cet homme dans la prison, et qu'on le nourrisse de pain de douleur (tribulation) et d'eau d'affliction, jusqu'à ce que je revienne en paix. | 27 ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום |
| 28 Michée lui dit : Si vous revenez en paix, le Seigneur n'a point parlé par moi. Et il ajouta : Que tout le monde entende ! | 28 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם |
| 29 Le roi d'Israël et Josaphat, roi de Juda, marchèrent donc contre Ramoth-Galaad. | 29 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד |
| 30 Et le roi d'Israël dit à Josaphat : Prenez vos armes, et combattez avec vos vêtements ordinaires. Mais le roi d'Israël se déguisa avant de marcher au combat. | 30 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה |
| 31 Or le roi de Syrie avait donné cet ordre aux trente-deux capitaines (commandants) de ses chars : Ne combattez contre qui que ce soi, petit ou grand ; n'attaquez que le seul roi d'Israël. | 31 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו |
| 32 Lors donc que les capitaines (commandants) des chars eurent vu Josaphat, ils s'imaginèrent que c'était le roi d'Israël, et ayant fondu sur lui, ils le combattaient. Alors Josaphat jeta un grand cri. | 32 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט |
| 33 Et les capitaines (commandants) des chars reconnurent que ce n'était pas le roi d'Israël, et ne le pressèrent pas davantage. | 33 ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו |
| 34 Il arriva cependant qu'un homme, ayant tendu son arc, tira une flèche au hasard, et elle vit percer le roi d'Israël entre le poumon et l'estomac. Il dit aussitôt à son cocher : Tourne bride et retire-moi du milieu des troupes, car je suis grièvement blessé. | 34 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי |
| 35 Or le combat dura tout le jour (fut donc engagé ce jour-là), et le roi d'Israël demeura dans son char en face des Syriens. Le sang coulait de sa plaie dans l'intérieur de son char ; et il mourut le soir. | 35 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב |
| 36 Avant que le soleil fût couché, un (le) héraut sonna de la trompette dans toute l'armée, et dit : Que chacun retourne dans sa ville et dans son pays. | 36 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו |
| 37 Le roi mourut donc et fut porté à Samarie, où il fut enseveli. | 37 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון |
| 38 On lava son char et les rênes dans la piscine de Samarie, et les chiens léchèrent son sang, selon la parole que le Seigneur avait prononcée. | 38 וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר |
| 39 Le reste des actions d'Achab, et tout ce qu'il fit, la maison d'ivoire qu'il bâtit, et toutes les villes qu'il construisit, tout cela est écrit au livre des annales (actions des jours) des rois d'Israël. | 39 ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל |
| 40 Achab s'endormit donc avec ses pères, et Ochozias son fils régna à sa place. | 40 וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו |
| 41 Or Josaphat, fils d'Asa, avait commencé à régner sur Juda la quatrième année d'Achab, roi d'Israël. | 41 ויהושפט בן אסא מלך על יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל |
| 42 Il avait trente-cinq ans lorsqu'il commença à régner, et il régna vingt-cinq ans dans Jérusalem ; sa mère s'appelait Azuba, fille de Salaï. | 42 יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי |
| 43 Il marcha dans toutes les voies d'Asa son père, sans se détourner, et il fit ce qui était droit devant le Seigneur. | 43 וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות |
| 44 Néanmoins il ne détruisit pas les hauts lieux ; car le peuple y sacrifiait encore et y brûlait de l'encens. | 44 וישלם יהושפט עם מלך ישראל |
| 45 Josaphat eut la paix avec le roi d'Israël. | 45 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה |
| 46 Le reste des actions de Josaphat, tout ce qu'il fit, avec ses combats, est écrit au livre des annales (ces actions des jours) des rois de Juda. | 46 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ |
| 47 Il extermina aussi du pays les restes des efféminés qui y étaient demeurés pendant le règne d'Asa son père. | 47 ומלך אין באדום נצב מלך |
| 48 Et il n'y avait point alors de roi établi dans Edom. | 48 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר |
| 49 (Or) Le roi Josaphat avait fait faire une flotte sur la mer, afin qu'elle fît voile vers Ophir pour en apporter de l'or. Mais ses vaisseaux ne purent y aller, parce qu'ils furent brisés à Asiongaber. | 49 אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט |
| 50 Alors Ochozias, fils d'Achab, dit à Josaphat : Que mes serviteurs aillent en mer avec les vôtres. Mais Josaphat ne voulut pas. | 50 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו |
| 51 Josaphat s'endormit avec ses pères, et il fut enseveli avec eux dans la ville (cité) de David son père ; et Joram son fils régna à sa place. | 51 אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים |
| 52 Ochozias, fils d'Achab, avait commencé à régner sur Israël dans Samarie la dix-septième année de Josaphat, roi de Juda, et il régna deux ans sur Israël. | 52 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל |
| 53 Et il fit le mal devant le Seigneur, et il marcha dans la voie de son père et de sa mère, et dans la voie de Jéroboam, fils de Nabath, qui avait fait pécher Israël. | 53 ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו |
| 54 Il servit aussi Baal et l'adora ; et il irrita le Seigneur Dieu d'Israël par toutes les choses que son père avait faites. | |
