| 1 Nous partîmes de ce lieu-là, et nous vînmes au désert qui mène à la mer Rouge, selon que le Seigneur me l'avait ordonné; et nous tournâmes longtemps autour du mont Séir. | 1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים |
| 2 Le Seigneur me dit alors: | 2 ויאמר יהוה אלי לאמר |
| 3 Vous avez assez tourné autour de cette montagne, allez maintenant vers le septentrion; | 3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה |
| 4 et ordonnez ceci au peuple, et dites-lui: vous passerez sur les limites des terres des enfants d'Esaü vos frères, qui habitent à Séir, et ils vous craindront. | 4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד |
| 5 Gardez-vous donc bien de les attaquer. Car Je ne vous donnerai pas un seul pied de terre dans leur pays, parce que J'ai abandonné à Esaü le mont Séir, afin qu'il le possédât. | 5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר |
| 6 Vous achèterez d'eux à prix d'argent tout ce que vous mangerez, et vous achèterez aussi l'eau que vous puiserez et que vous boirez. | 6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם |
| 7 Le Seigneur votre Dieu vous a bénis dans toutes les oeuvres de vos mains; le Seigneur votre Dieu a eu soin de vous dans votre chemin, lorsque vous avez passé par ce grand désert; Il a habité avec vous pendant quarante ans, et vous n'avez manqué de rien. | 7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר |
| 8 Après que nous eûmes passé les terres des enfants d'Esaü nos frères, qui habitaient à Séir, marchant par le chemin de la plaine d'Elath et D'Asiongaber, nous vînmes au chemin qui mène au désert de Moab. | 8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב |
| 9 Alors le Seigneur me dit: Ne combattez point les Moabites, et ne leur faites pas la guerre, car Je ne vous donnerai rien de leur pays, parce que J'ai donné Ar aux enfants de Lot, afin qu'ils la possèdent. | 9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה |
| 10 Les Emim, qui ont habité les premiers ce pays, étaient un peuple grand et puissant, et d'une si haute taille, qu'on les croyait de la race d'Enac, comme les géants, | 10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים |
| 11 car ils étaient semblables aux enfants d'Enac. Enfin les Moabites les appellent Emim. | 11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים |
| 12 Quant au pays de Séir, les Horrhéens y ont habité autrefois; mais après qu'ils en eurent été chassés et exterminés, les enfants d'Esaü y habitèrent, comme le peuple d'Israël s'est établi dans la terre que le Seigneur lui a donnée pour la posséder. | 12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם |
| 13 Nous nous disposâmes donc à passer le torrent de Zared, et nous vînmes près de ce torrent. | 13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד |
| 14 Or le temps que nous mîmes à marcher depuis Cadèsbarné jusqu'au passage du torrent de Zared fut de trente-huit ans, jusqu'à ce que toute la race des premiers guerriers eût été exterminée du camp, selon que le Seigneur l'avait juré; | 14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם |
| 15 car Sa main a été sur eux, pour les faire tous périr du milieu du camp. | 15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם |
| 16 Après la mort de tous ces hommes de guerre, | 16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם |
| 17 le Seigneur me parla, et me dit: | 17 וידבר יהוה אלי לאמר |
| 18 Vous passerez aujourd'hui les confins de Moab et la ville d'Ar; | 18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער |
| 19 et lorsque vous approcherez des frontières des enfants d'Ammon, gardez-vous bien de les combattre et de leur faire la guerre; car Je ne vous donnerai rien du pays des enfants d'Ammon, parce que Je l'ai donné aux enfants de Lot, afin qu'ils le possèdent. | 19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה |
| 20 Ce pays a été considéré autrefois comme le pays des géants, parce que les géants y ont habité, ceux que les Ammonites appellent Zomzommim. | 20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים |
| 21 C'était un peuple grand et nombreux, et d'une taille fort élevée, comme les Enacim. Le Seigneur les a exterminés par les Ammonites, qu'Il a fait habiter dans leur pays à leur place, | 21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם |
| 22 comme Il avait fait à l'égard des enfants d'Esaü qui habitent à Séir, ayant exterminé les Horrhéens, et donné leur pays à ces enfants d'Esaü, qui le possèdent encore aujourd'hui. | 22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה |
| 23 Les Hévéens de même, qui habitaient à Hasérim jusqu'à Gaza, en furent chassés par les Cappadociens, qui, étant sortis de la Cappadoce, les exterminèrent, et s'établirent à leur place en ce pays-là. | 23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם |
| 24 Levez-vous donc, vous dit alors le Seigneur, et passez le torrent de l'Arnon; car Je vous ai livré Séhon l'Amorrhéen, roi d'Hésébon; commencez à entrer en possession de son pays, et combattez contre lui. | 24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה |
| 25 Je commencerai aujourd'hui à jeter la terreur et l'effroi de vos armes dans tous les peuples qui habitent sous le ciel; afin qu'au seul bruit de votre nom ils tremblent, et qu'ils soient pénétrés de frayeur et de douleur comme les femmes qui sont dans le travail de l'enfantement. | 25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך |
| 26 J'envoyai donc du désert de Cadémoth des ambassadeurs vers Séhon, roi d'Hésébon, pour lui porter des paroles de paix, en lui disant: | 26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר |
| 27 Nous ne demandons qu'a passer par vos terres; nous marcherons par le grand chemin, nous ne nous détournerons ni à droite ni à gauche. | 27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול |
| 28 Vendez-nous tout ce qui nous sera nécessaire pour manger; donnez-nous aussi de l'eau pour de l'argent, afin que nous puissions boire; et permettez-nous seulement de passer par votre pays, | 28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי |
| 29 comme ont bien voulu nous le permettre les enfants d'Esaü qui habitent en Séir, et les Moabites qui demeurent à Ar; jusqu'à ce que nous soyons arrivés au bord du Jourdain, et que nous passions dans la terre que le Seigneur notre Dieu doit nous donner. | 29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו |
| 30 Mais Séhon, roi d'Hésébon, ne voulut point nous accorder le passage; parce que le Seigneur votre Dieu lui avait raidi l'esprit et endurci le coeur, afin qu'il fût livré entre vos mains, comme vous voyez maintenant qu'il l'a été. | 30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה |
| 31 Alors le Seigneur me dit: J'ai déjà commencé à vous livrer Séhon avec son pays; commencez aussi à entrer en possession de cette terre. | 31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו |
| 32 Séhon marcha donc au-devant de nous avec tout son peuple, pour nous livrer bataille à Jasa, | 32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה |
| 33 et le Seigneur notre Dieu nous le livra; et nous le défîmes avec ses enfants et tout son peuple. | 33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו |
| 34 Nous prîmes en même temps toutes ses villes, nous en tuâmes tous les habitants, hommes, femmes et petits enfants, et nous n'y laissâmes rien, | 34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד |
| 35 excepté les troupeaux, qui furent le partage de ceux qui les pillèrent, et les dépouilles des villes que nous prîmes. | 35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו |
| 36 Depuis Aroër, qui est sur le bord du torrent de l'Arnon, ville située dans la vallée, jusqu'à Galaad, il n'y eut ni village ni ville qui pût échapper de nos mains; mais le Seigneur notre Dieu nous livra tout, | 36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו |
| 37 si ce n'est le pays des enfants d'Ammon, dont nous n'avons point approché, et tout ce qui est aux environs du torrent de Jéboc, et les villes situées sur les montagnes, avec tous les lieux où le Seigneur notre Dieu nous a défendu d'aller. | 37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו |
