| 1 Jésus, étant entré dans Jéricho, traversait la ville. | 1 ויבוא ויעבר ביריחו |
| 2 Et voici qu'un homme, nommé Zachée, chef des publicains, et fort riche, | 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר |
| 3 cherchait à voir qui était Jésus; et il ne le pouvait, à cause de la foule, parce qu'il était petit de taille. | 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה |
| 4 Courant donc en avant, il monta sur un sycomore pour Le voir, parce qu'Il devait passer par là. | 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה |
| 5 Arrivé en cet endroit, Jésus leva les yeux; et l'ayant vu, Il lui dit: Zachée, hâte-toi de descendre; car, aujourd'hui, il faut que Je demeure dans ta maison. | 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך |
| 6 Zachée se hâta de descendre, et Le reçut avec joie. | 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה |
| 7 Voyant cela, tous murmuraient, disant qu'Il était allé loger chez un homme pécheur. | 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא |
| 8 Cependant Zachée, se tenant devant le Seigneur, Lui dit: Seigneur, voici que je donne la moitié de mes biens aux pauvres; et si j'ai fait tort de quelque chose à quelqu'un, je lui rends le quadruple. | 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים |
| 9 Jésus lui dit: Aujourd'hui le salut a été accordé à cette maison, parce que celui-ci est aussi un fils d'Abraham. | 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא |
| 10 Car le Fils de l'homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu. | 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד |
| 11 Comme ils écoutaient ces choses, Il ajouta une parabole, parce qu'Il était près de Jérusalem, et qu'ils pensaient que le royaume de Dieu allait être manifesté à l'instant. | 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים |
| 12 Il dit donc: Un homme de haute naissance s'en alla dans un pays lointain, pour prendre possession d'un royaume, et revenir ensuite. | 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב |
| 13 Ayant appelé dix de ses serviteurs, il leur donna dix mines, et leur dit: Faites-les valoir jusqu'à ce que je revienne. | 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי |
| 14 Mais ses concitoyens le haïssaient, et ils envoyèrent après lui une ambassade, pour dire: Nous ne voulons pas que cet homme règne sur nous. | 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו |
| 15 Et il arriva qu'à son retour, après avoir pris possession du royaume, il ordonna qu'on appelât les serviteurs auxquels il avait donné de l'argent, pour savoir comment chacun l'avait fait valoir. | 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו |
| 16 Le premier vint, et dit: Seigneur, ta mine a produit dix mines. | 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים |
| 17 Et il lui dit: C'est bien, bon serviteur; parce que tu as été fidèle en peu de chose, tu auras puissance sur dix villes. | 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים |
| 18 Le second vint, et dit: Seigneur, ta mine a produit cinq mines. | 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים |
| 19 Et il lui dit: Et toi, sois établi sur cinq villes. | 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים |
| 20 Un autre vint, et dit: Seigneur, voici ta mine, que j'ai tenue enveloppée dans un mouchoir; | 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר |
| 21 car je t'ai craint, parce que tu es un homme sévère: tu enlèves ce que tu n'as pas déposé, et tu moissonnes ce que tu n'as pas semé. | 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת |
| 22 Il lui dit: Je te juge par ta propre bouche, méchant serviteur. Tu savais que je suis un homme sévère, enlevant ce que je n'ai pas déposé, et moissonnant ce que je n'ai pas semé; | 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי |
| 23 pourquoi donc n'as-tu pas mis mon argent à la banque, afin qu'à mon retour je le retirasse avec les intérêts? | 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית |
| 24 Puis il dit à ceux que étaient présents: Otez-lui la mine, et donnez-la à celui qui en a dix. | 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים |
| 25 Et ils lui dirent: Seigneur, il a dix mines. | 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים |
| 26 Je vous le dis, on donnera à celui qui a déjà, et il sera dans l'abondance; mais à celui qui n'a pas, on ôtera même ce qu'il a. | 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו |
| 27 Quant à mes ennemis, qui n'ont pas voulu que je règne sur eux, amenez-les ici, et tuez-les devant moi. | 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני |
| 28 Et après avoir ainsi parlé, Il marchait devant eux, montant à Jérusalem. | 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים |
| 29 Et il arriva, lorsqu'Il approchait de Bethphagé et de Béthanie, près de la montagne appelée des Oliviers, qu'Il envoya deux de Ses disciples, | 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר |
| 30 en disant: Allez au village qui est en face; en y entrant, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel aucun homme ne s'est jamais assis; déliez-le, et amenez-le. | 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו |
| 31 Et si quelqu'un vous demande: Pourquoi le déliez-vous? vous lui répondrez: Parce que le Seigneur désire S'en servir. | 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו |
| 32 Ceux que étaient envoyés partirent donc et trouvèrent l'ânon, comme Il le leur avait dit. | 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם |
| 33 Et comme ils déliaient l'ânon, ses maîtres leur dirent: Pourquoi déliez-vous cet ânon? | 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר |
| 34 Ils répondirent: Parce que le Seigneur en a besoin. | 34 ויאמרו האדון צריך לו |
| 35 Et ils l'amenèrent à Jésus. Et jetant leurs vêtements sur l'ânon, ils y placèrent Jésus. | 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע |
| 36 Et tandis qu'Il avançait, le peuple étendit ses vêtements sur le chemin. | 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך |
| 37 Et lorsqu'Il approchait déjà de la descente de la montagne des Oliviers, toutes les foules des disciples, transportées de joie, se mirent à louer Dieu à haute voix pour toutes les merveilles qu'ils avaient vues, | 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר |
| 38 en disant: Béni soit le roi qui vient au nom du Seigneur! Paix dans le Ciel, et gloire au plus haut des Cieux! | 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים |
| 39 Alors quelques-un des pharisiens, du milieu de la foule, Lui dirent: Maître, reprenez Vos disciples. | 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך |
| 40 Il leur répondit: Je vous dis, s'ils se taisent, les pierres crieront. | 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים |
| 41 Et comme Il approchait, voyant la ville, Il pleura sur elle, en disant: | 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר |
| 42 Si tu connaissais, toi aussi, au moins en ce jour qui t'est donné, ce qui te procurerait la paix! Mais maintenant cela est caché à tes yeux. | 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך |
| 43 Il viendra sur toi des jours où tes ennemis t'environneront de tranchées, ou ils t'enfermeront et te serreront de toutes parts; | 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך |
| 44 et ils te renverseront à terre, toi et tes enfants qui sont au milieu de toi, et ils ne laisseront pas en toi pierre sur pierre, parce que tu n'as pas connu le temps où tu as été visitée. | 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך |
| 45 Et étant entré dans le temple, Il Se mit à chasser ceux qui y vendaient et ceux qui y achetaient, | 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו |
| 46 leur disant: Il est écrit: Ma maison est une maison de prière; mais vous, vous en avez fait une caverne de voleurs. | 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים |
| 47 Et Il enseignait tous les jours dans le temple. Et les princes des prêtres, les scribes et les principaux du peuple cherchaient à Le perdre; | 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו |
| 48 mais ils ne trouvaient pas ce qu'ils pourraient Lui faire, car tout le peuple était suspendu d'admiration en L'écoutant. | 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו |
