| 1 Ils arrivèrent de l'autre côté de la mer, au pays des Géraséniens. | 1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים |
| 2 Et comme Il sortait de la barque, tout à coup vint à Lui, sortant des sépulcres, un homme possédé d'un esprit impur, | 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו |
| 3 qui avait sa demeure dans les sépulcres. Et personne ne pouvait plus le lier, même avec des chaînes; | 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו |
| 4 car souvent il avait eu les fers aux pieds, et avait été lié de chaînes; mais il avait rompu les chaînes et brisé les fers, et personne ne pouvait le dompter. | 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו |
| 5 Il était sans cesse, jour et nuit, dans les sépulcres et sur les montagnes, criant et se meurtrissant avec des pierres. | 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים |
| 6 Ayant donc vu Jésus de loin, il accourut et L'adora; | 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו |
| 7 et poussant un grand cri, il dit: Qu'y a-t-il entre Vous et moi, Jésus, Fils du Dieu Très-haut? Je vous en conjure au nom de Dieu, ne me tourmentez pas. | 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני |
| 8 Car Jésus lui disait: Esprit impur, sors de cet homme. | 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה |
| 9 Et Il lui demanda: Quel est ton nom? Il répondit: Mon nom est Légion, parce que nous sommes nombreux. | 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו |
| 10 Et il Le priait avec instance de ne point les chasser du pays. | 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ |
| 11 Or il y avait là, près de la montagne, un grand troupeau de pourceaux qui paissaient. | 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים |
| 12 Et les démons Le suppliaient, en disant: Envoyez-nous dans ces pourceaux, afin que nous y entrions. | 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם |
| 13 Jésus le leur permit aussitôt; et les esprits impurs, sortant du possédé, entrèrent dans les pourceaux, et le troupeau se précipita avec impétuosité dans la mer. Il y en avait environ deux mille, et ils furent noyés dans la mer. | 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים |
| 14 Ceux qui les faisaient paître s'enfuirent, et portèrent la nouvelle dans la ville et dans les champs. Et les gens sortirent pour voir ce qui était arrivé. | 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה |
| 15 Ils vinrent auprès de Jésus, et virent celui qui avait été tourmenté par le démon, assis, vêtu, et dans son bon sens; et ils furent effrayés. | 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו |
| 16 Ceux qui avaient vu ce qui s'était passé leur racontèrent ce qui était arrivé au possédé et aux pourceaux. | 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים |
| 17 Et ils se mirent à prier Jésus de sortir de leur territoire. | 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם |
| 18 Comme Il montait dans la barque, celui qui avait été tourmenté par le démon se mit à Lui demander de pouvoir rester avec Lui. | 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו |
| 19 Mais Jésus ne l'accepta pas, et lui dit: Va dans ta maison, auprès des tiens, et annonce-leur tout ce que le Seigneur a fait pour toi, et comment Il a eu pitié de toi. | 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך |
| 20 Et il s'en alla, et se mit à publier dans la Décapole tout ce que Jésus avait fait pour lui; et tous étaient dans l'admiration. | 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם |
| 21 Jésus ayant de nouveau gagné l'autre rive sur la barque, une foule nombreuse s'assembla autour de Lui; et Il était au bord de la mer. | 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים |
| 22 Alors vint un des chefs de synagogue, nommé Jaïre, qui, Le voyant, se jeta à Ses pieds, | 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו |
| 23 et Le suppliait avec instance, en disant: Ma fille est à l'extrémité; venez, imposez-lui les mains, afin qu'elle guérisse et qu'elle vive. | 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה |
| 24 Et Jésus alla avec lui; et une grande foule Le suivait et Le pressait. | 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו |
| 25 Alors une femme, atteinte d'une perte de sang depuis douze ans, | 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה |
| 26 qui avait beaucoup souffert entre les mains de plusieurs médecins, et qui avait dépensé tout son bien, et n'en avait éprouvé aucun soulagement, mais s'en trouvait encore plus mal, | 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד |
| 27 ayant entendu parler de Jésus, vint dans la foule par derrière, et toucha Son vêtement. | 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו |
| 28 Car elle disait: Si je puis seulement toucher Son vêtement, je serai guérie. | 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע |
| 29 Et aussitôt la source du sang qu'elle perdait fut séchée, et elle sentit dans son corps qu'elle était guérie de sa maladie. | 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה |
| 30 Aussitôt Jésus, connaissant en Lui-même la vertu qui était sortie de Lui, Se tourna vers la foule, et dit: Qui a touché Mes vêtements? | 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי |
| 31 Et Ses disciples Lui disaient: Vous voyez la foule qui Vous presse, et Vous dites: Qui M'a touché? | 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי |
| 32 Et Il regardait tout autour, pour voir celle qui avait fait cela. | 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת |
| 33 Mais la femme, effrayée et tremblante, sachant ce qui s'était passé en elle, vint se jeter à Ses pieds, et Lui dit toute la vérité. | 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה |
| 34 Et Jésus lui dit: Ma fille, ta foi t'a sauvée; va en paix, et sois guérie de ton mal. | 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך |
| 35 Comme Il parlait encore, survinrent des gens du chef de la synagogue, qui dirent: Ta fille est morte; pourquoi importuner davantage le Maître? | 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה |
| 36 Mais Jésus, ayant entendu cette parole, dit au chef de la synagogue: Ne crains point, crois seulement. | 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה |
| 37 Et Il ne permit à personne de Le suivre, si ce n'est à Pierre, à Jacques et à Jean, frère de Jacques. | 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב |
| 38 Ils arrivèrent à la maison du chef de la synagogue, et Jésus voit le tumulte, et des personnes qui pleuraient et poussaient de grands cris. | 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה |
| 39 Et étant entré, Il leur dit: Pourquoi êtes-vous troublés et pleurez-vous? La jeune fille n'est pas morte, mais elle dort. | 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא |
| 40 Et ils se moquaient de Lui. Mais Lui, ayant fait sortir tout le monde, prend le père et la mère de l'enfant, et ceux qui étaient avec Lui, et Il entre au lieu où la jeune fille était couchée. | 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה |
| 41 Et prenant la main de la jeune fille, Il lui dit: Talitha, cumi; ce qui signifie: Jeune fille (Je te l'ordonne), lève-toi. | 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא |
| 42 Et aussitôt la jeune fille se leva, et se mit à marcher; car elle avait douze ans. Et ils furent frappés d'une grande stupeur. | 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה |
| 43 Et Il leur ordonna fortement que personne ne le sût, et Il dit de donner à manger à la jeune fille. | 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול |
