| 1 Le Seigneur parla encore à Moïse, et lui dit: | 1 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 2 Faites-vous deux trompettes d'argent, battues au marteau, afin que vous puissiez vous en servir pour assembler tout le peuple lorsqu'il faudra lever le camp. | 2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות |
| 3 Et quand vous aurez sonné de ces trompettes, tout le peuple s'assemblera près de vous, à l'entrée du tabernacle de l'alliance. | 3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד |
| 4 Si vous ne sonnez qu'une fois, les princes et les chefs du peuple d'Israël viendront auprès de vous. | 4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל |
| 5 Mais si vous sonnez plus longtemps de la trompette, et d'un son plus serré et entrecoupé, ceux qui sont du côté de l'orient décamperont les premiers. | 5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה |
| 6 Au second son de la trompette, avec un bruit semblable au premier, ceux qui sont vers le midi détendront leurs tentes; et les autres feront de même au bruit des trompettes qui sonneront le levée du camp. | 6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם |
| 7 Mais lorsqu'il faudra seulement assembler le peuple, les trompettes sonneront d'un son plus uni, et non de ce son entrecoupé et serré. | 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו |
| 8 Les prêtres enfants d'Aaron sonneront des trompettes; et cette ordonnance sera toujours gardée dans toute votre postérité. | 8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם |
| 9 Si vous sortez de votre pays pour aller à la guerre contre vos ennemis qui vous combattent, vous ferez un bruit éclatant avec ces trompettes, et le Seigneur votre Dieu Se souviendra de vous, pour vous délivrer des mains de vos ennemis. | 9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם |
| 10 Lorsque vous ferez un festin, que vous célébrerez les jours de fêtes et les premiers jours des mois, vous sonnerez des trompettes en offrant vos holocaustes et vos hosties pacifiques, afin que votre Dieu Se ressouvienne de vous. Je suis le Seigneur votre Dieu. | 10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם |
| 11 Le vingtième jour du second mois de la seconde année, la nuée se leva de dessus le tabernacle de l'alliance, | 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת |
| 12 et les enfants d'Israël partirent du désert du Sinaï rangés selon leurs divers groupes, et la nuée se reposa dans le désert de Pharan. | 12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן |
| 13 Les premiers qui décampèrent par l'ordre du Seigneur, qu'ils reçurent de Moïse, | 13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה |
| 14 furent les enfants de Juda, selon leurs groupes, dont Nahasson, fils d'Aminadab, était le prince. | 14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב |
| 15 Nathanaël, fils de Suar, était le prince de la tribu des enfants d'Issachar. | 15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער |
| 16 Eliab, fils d'Hélon, était le prince de la tribu de Zabulon. | 16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון |
| 17 Le tabernacle ayant été détendu, les enfants de Gerson et de Mérari le portèrent, et se mirent en chemin. | 17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן |
| 18 Les enfants de Ruben partirent ensuite, chacun d'après son groupe et selon son rang; Elisur, fils de Sédéur, en était le prince. | 18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור |
| 19 Salamiel, fils de Surisaddaï, était le prince de la tribu des enfants de Siméon. | 19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי |
| 20 Eliasaph, fils de Duel, était le prince de la tribu de Gad. | 20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל |
| 21 Les Caathites, qui portaient le sanctuaire, partirent après; et on portait toujours le tabernacle jusqu'à ce qu'on fût arrivé au lieu où il devait être dressé. | 21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם |
| 22 Les enfants d'Ephraïm décampèrent aussi chacun selon son groupe, et Elisama, fils d'Ammiud, était le prince de leur corps. | 22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד |
| 23 Gamaliel, fils de Phadassur, était le prince de la tribu des enfants de Manassé; | 23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור |
| 24 et Abidan, fils de Gédéon, était chef de la tribu de Benjamin. | 24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני |
| 25 Ceux qui partirent les derniers de tout le camp furent les enfants de Dan, qui marchaient chacun selon son groupe; Ahiézer, fils d'Ammisaddaï, était le prince de leur corps. | 25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי |
| 26 Phégiel, fils d'Ochran, était le prince de la tribu des enfants d'Aser; | 26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן |
| 27 et Ahira, fils d'Enan, était le prince de la tribu des enfants de Nephthali. | 27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן |
| 28 C'est là l'ordre du camp, et la manière dont les enfants d'Israël devaient marcher selon leurs divers groupes lorsqu'ils décampaient. | 28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו |
| 29 Alors Moïse dit à Hobab, fils de Raguël le Madianite, son allié: Nous allons au lieu que le Seigneur doit nous donner; venez avec nous, afin que nous vous comblions de biens; car le Seigneur en a promis de très grands à Israël. | 29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל |
| 30 Hobab lui répondit: Je n'irai point avec vous, mais je retournerai dans mon pays où je suis né. | 30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך |
| 31 Ne nous abandonnez pas, répondit Moïse, parce que vous savez en quels lieux nous devons camper dans le désert, et vous serez notre guide. | 31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים |
| 32 Et quand vous serez venus avec nous, nous vous donnerons ce qu'il y aura de plus excellent dans toutes les richesses que le Seigneur doit nous donner. | 32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך |
| 33 Ils partirent donc de la montagne du Seigneur, et marchèrent pendant trois jours. L'arche de l'alliance du Seigneur allait devant eux, marquant le lieu où ils devaient camper pendant ces trois jours. | 33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה |
| 34 La nuée du Seigneur les couvrait aussi durant le jour lorsqu'ils marchaient. | 34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה |
| 35 Et lorsqu'on élevait l'arche, Moïse disait: Levez-vous, Seigneur, et que Vos ennemis soient dissipés, et que ceux qui Vous haïssent fuient devant Votre face. | 35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך |
| 36 Et lorsqu'on déposait l'arche, il disait: Revenez, Seigneur, à l'armée de Votre peuple Israël. | 36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל |
