| 1 La parole du Seigneur me fut adressée en ces termes: | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
| 2 Fils de l'homme, tourne ton visage vers les montagnes d'Israël, et prophétise contre elles, | 2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם |
| 3 et dis: Montagnes d'Israël, écoutez la parole du Seigneur Dieu. Ainsi parle le Seigneur Dieu aux montagnes et aux collines, aux roches et aux vallées: Voici que Je ferai venir l'épée sur vous, et Je détruirai vos hauts lieux, | 3 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם |
| 4 J'abattrai vos autels, et vos statues seront brisées, et Je ferai tomber vos morts devant vos idoles; | 4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם |
| 5 Je mettrai les cadavres des enfants d'Israël devant vos statues, et Je disperserai vos os autour de vos autels; | 5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם |
| 6 dans tous les pays où vous habitez les villes seront désertes, les hauts lieux seront détruits et renversés, vos autels tomberont et seront brisés, vos idoles disparaîtront, vos temples seront abattus, et vos ouvrages seront anéantis, | 6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם |
| 7 et les morts tomberont au milieu de vous, et vous saurez que Je suis le Seigneur. | 7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה |
| 8 J'en laisserai quelques-uns d'entre vous qui auront échappé au glaive, parmi les nations, lorsque Je vous aurai dispersés à travers les contrées; | 8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות |
| 9 et ceux d'entre vous qui auront été délivrés se souviendront de Moi parmi les nations où ils auront été emmenés captifs, parce que J'aurai brisé leur coeur adultère et apostat, et leurs yeux qui s'étaient prostitués après leurs idoles; et ils se déplairont à eux-mêmes, à cause des maux qu'ils auront faits dans toutes leurs abominations; | 9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם |
| 10 et ils sauront que Moi, le Seigneur, Je ne les ai pas menacés en vain de leur faire ces maux. | 10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת |
| 11 Ainsi parle le Seigneur Dieu: Frappe de la main et bats du pied, et dis: Hélas! à cause de toutes les mauvaises abominations de la maison d'Israël, car ils tomberont par l'épée, par la famine et par la peste. | 11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו |
| 12 Celui qui est loin mourra de la peste; celui qui est près tombera par l'épée; celui qui sera resté et qui sera assiégé mourra par la faim, et J'assouvirai Mon indignation sur eux. | 12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם |
| 13 Et vous saurez que Je suis le Seigneur, lorsque vos morts seront au milieu de vos idoles, autour de vos autels, sur toute colline élevée, et sur tous les sommets des montagnes, et sous tout arbre vert, et sous tout chêne touffu, là où ils ont brûlé l'encens odorant pour toutes leurs idoles. | 13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם |
| 14 J'étendrai Ma main sur eux, et Je rendrai la terre désolée et abandonnée, depuis le désert de Déblatha, dans tous les lieux où ils habitent, et ils sauront que Je suis le Seigneur. | 14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה |
