Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 31

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA RICCIOTTI
1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמֹּו	1 - Parole di Lamuele re di Massa, con cui sua madre l'istruì.
2 מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי	2 E che, o mio diletto, e che, diletto delle mie viscere, e che, diletto dei miei voti [ti dirò io]?
3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחֹות מְלָכִין	3 Non dare alle donne i tuoi beni, nè le tue ricchezze a ciò ch'è la rovina dei re.
4 אַל לַמְלָכִים ׀ לְמֹואֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתֹו־יָיִן וּלְרֹוזְנִים [אֹו כ] (אֵי ק) שֵׁכָר	4 Ai re no, Lamuele, ai re no non dare vino a bere, perchè non c'è nessun segreto dove regna l'ebrietà;
5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹנִי	5 e può accadere che bevano e si dimentichino delle leggi, e tradiscano la causa dei figli del povero.
6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאֹובֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ	6 Date da bere agli afflittie vino a quelli che hanno il cuore amareggiato.
7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישֹׁו וַעֲמָלֹו לֹא יִזְכָּר־עֹוד	7 Bevano e scordino la loro miseria e il loro travaglio più non rammentino.
8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלֹוף	8 Apri la tua bocca in favore del muto e per la causa di tutti i figli di chi non è più.
9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפָט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֹון׃ פ	9 Apri la tua bocca e discerni ciò che è giusto e fa' ragione al bisognoso ed al povero.
10 אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ	10 Una brava donna chi la troverà? ha il pregio delle rarità dei più remoti confini.
11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר	11 Il cuor di suo marito in lei s'affida e non mancherà di nulla.
12 גְּמָלַתְהוּ טֹוב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה	12 Gli corrisponderà bene e non male, tutti i giorni di sua vita.
13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ	13 Si procacciò la lana ed il lino e lavorò industriandosi colle sue mani.
14 הָיְתָה כָּאֳנִיֹּות סֹוחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ	14 Fatta simile alla nave d'un mercante: fa venire da lontano il suo sostentamento.
15 וַתָּקָם ׀ בְּעֹוד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ	15 S'alza che è ancor notte e appresta il vitto alla sua famiglia ed il cibo alle sue ancelle.
16 זָמְמָה דֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ [נְטַע כ] (נָטְעָה ק) כָּרֶם	16 Avvistò un campo e lo comprò; col frutto delle sue mani, piantò una vigna.
17 חָגְרָה בְעֹוז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעֹותֶיהָ	17 Cinse di forza i suoi fianchie ingagliardì il suo braccio.
18 טָעֲמָה כִּי־טֹוב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה [בַלַּיִל כ] (בַלַּיְלָה ק) נֵרָהּ	18 Con gusto vide che i suoi negozi vanno bene; di notte la sua lucerna non si spegnerà.
19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישֹׁור וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ	19 Pone mano a lavori utilie le sue dita strinsero il fuso.
20 כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיֹון	20 Allargò la mano al bisognoso e tese le palme al povero.
21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים	21 Non teme, per la sua casa, il freddo della neve, perchè tutti di sua famiglia hanno vesti doppie.
22 מַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ	22 Si è fatta una veste ricamata, è bisso e porpora il suo indumento.
23 נֹודָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתֹּו עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ	23 Il marito alle porte è riverito, quando siede con gli anziani del pa ese.
24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגֹור נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי	24 Lavorò un manto e lo vendette, e una cintura che consegnò al mercante.
25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיֹום אַחֲרֹון	25 Fortezza e decoro è la sua veste e sorride del giorno avvenire.
26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתֹורַת־חֶסֶד עַל־לְשֹׁונָהּ	26 Aprì la sua bocca alla saggezza e sulla sua lingua è la legge della bontà.
27 צֹופִיָּה הֲלִיכֹות בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל	27 Essa stessa sorveglia gli andamenti di casa sua e non mangia il pane nell'oziosità.
28 קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ	28 Sorsero i suoi figli e la proclamarono sommamente beata, suo marito anche è un elogio per lei:
29 רַבֹּות בָּנֹות עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה	29 «Molte figliuole raccolsero dovizia, ma tu le hai tutte superate».
30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל	30 Fallace è la grazia e vana la beltà; la donna che teme Dio, quella avrà lode.
31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ	31 Rendete omaggio al frutto delle sue mani, e le sue azioni la celebrino alle porte.
32 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה
33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם
34 וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹוד׃ ס
35 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכֹוכָבִים לְאֹור לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו
36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיֹות גֹּוי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ ס
37 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מֹוסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
38 הִנֵּה יָמִים (בָּאִים ק) נְאֻם־יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה
39 וְיָצָא עֹוד [קְוֵה כ] (קָו ק) הַמִּדָּה נֶגְדֹּו עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה
40 וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים ׀ וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־ [הַשְּׁרֵמֹות כ] (הַשְּׁדֵמֹות ק) עַד־נַחַל קִדְרֹון עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עֹוד לְעֹולָם׃ ס