Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	KÁLDI-NEOVULGÁTA
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Ezek után az Úr kiválasztott más hetvenkettőt, és elküldte őket kettesével maga előtt minden városba és helységbe, ahova menni készült.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 Azt mondta nekik: »Az aratnivaló sok, de a munkás kevés. Kérjétek azért az aratás Urát, küldjön munkásokat az aratásába.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Menjetek! Íme, úgy küldelek titeket, mint bárányokat a farkasok közé.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Ne vigyetek erszényt, se tarisznyát, se sarut, és az úton senkit se köszöntsetek.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 Ha valamelyik házba bementek, először ezt mondjátok: ‘Békesség e háznak!’
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 Ha a békesség fia lakik ott, rászáll a ti békességtek; ha pedig nem, visszaszáll rátok.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 Maradjatok ugyanabban a házban, egyétek és igyátok, amijük van, mert méltó a munkás a maga bérére. Ne járjatok házról házra.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 Ha valamelyik városba betértek, és ott befogadnak titeket, egyétek, amit elétek tesznek.
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 Gyógyítsátok meg az ott lévő betegeket, és mondjátok nekik: ‘Elközelgett hozzátok az Isten országa.’
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 Ha pedig egy városba betértek, és nem fogadnak be titeket, menjetek ki az utcára, és mondjátok:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 ‘Még a port is lerázzuk nektek, amely a ti városotokban lábainkra tapadt; tudjátok meg azonban, hogy elközelgett az Isten országa.’
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 Mondom nektek: Szodomának könnyebb lesz a sorsa azon a napon, mint annak a városnak.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 Jaj neked, Korozain! Jaj neked, Betszaida! Mert ha Tíruszban és Szidonban történtek volna a bennetek végbement csodák, már régen zsákban és hamuban ülve tartottak volna bűnbánatot.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 De Tírusznak és Szidonnak könnyebb lesz a sorsa az ítéleten, mint nektek.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 És te, Kafarnaum! Vajon az égig fogsz emelkedni? Az alvilágba süllyedsz!
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 Aki titeket hallgat, engem hallgat, és aki titeket megvet, engem vet meg; aki pedig engem megvet, azt veti meg, aki engem küldött.«
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 Amikor a hetvenkettő visszatért, örömmel mondták: »Uram! Még az ördögök is engedelmeskednek nekünk a te nevedben!«
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 Ő azt felelte nekik: »Láttam a sátánt: mint a villám, úgy zuhant le az égből.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Íme, hatalmat adtam nektek, hogy kígyókon és skorpiókon járjatok, s minden ellenséges hatalmon, és semmi sem fog ártani nektek.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 De ne annak örüljetek, hogy a lelkek engedelmeskednek nektek, hanem annak örüljetek, hogy nevetek fel van írva a mennyekben.«
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 Abban az órában Jézus felujjongott a Szentlélekben, és így szólt: »Áldalak téged, Atyám, mennynek és földnek Ura, mert elrejtetted ezeket a bölcsek és okosak elől, és feltártad a kicsinyeknek. Igen, Atyám, így tetszett neked.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 Atyám mindent átadott nekem. Senki sem tudja, hogy ki a Fiú, csak az Atya; és azt sem, hogy ki az Atya, csak a Fiú, és akinek a Fiú ki akarja nyilatkoztatni.«
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 Majd külön a tanítványaihoz fordulva ezt mondta: »Boldog a szem, amely látja, amit ti láttok.
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 Mert mondom nektek: sok próféta és király kívánta látni, amit ti láttok, és nem látta, és hallani, amit ti hallotok, de nem hallotta.«
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 Ekkor fölállt egy törvénytudó, hogy próbára tegye, és így szólt: »Mester! Mit tegyek, hogy elnyerjem az örök életet?«
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 Ő ezt válaszolta neki: »Mi van írva a törvényben? Hogyan olvasod?«
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 Az így felelt: »Szeresd Uradat, Istenedet teljes szívedből és teljes lelkedből, minden erődből és egész elmédből ; felebarátodat pedig, mint önmagadat« .
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 Erre ő így szólt: »Helyesen feleltél! Tedd ezt, és élni fogsz.«
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 De az igazolni akarta magát, ezért megkérdezte Jézust: »De ki az én felebarátom?«
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 Jézus akkor így kezdett beszélni: »Egy ember Jeruzsálemből Jerikóba ment, és rablók kezébe került. Azok kifosztották, véresre verték, majd félholtan otthagyták és eltávoztak.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 Történetesen egy pap ment azon az úton lefelé; látta, de továbbment.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 Hasonlóképpen egy levita is, amikor ahhoz a helyhez ért és látta őt, elment mellette.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 Arra ment egy szamaritánus is. Amikor odaért hozzá és meglátta, megesett rajta a szíve.
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 Odalépett hozzá, olajat és bort öntött a sebeire, és bekötözte; azután föltette teherhordó állatára, elvitte egy fogadóba és ápolta.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 Másnap elővett két dénárt, odaadta a fogadósnak, és ezt mondta: ‘Viseld gondját neki, és ha többet költenél, amikor visszatérek, megadom neked.’
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Mit gondolsz, e három közül melyik lett a felebarátja annak, aki a rablók kezébe került?«
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 Az így felelt: »Az, aki irgalmasságot cselekedett vele.« Jézus erre azt mondta neki: »Menj, és te is hasonlóképpen cselekedjél!«
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 Történt pedig, hogy amikor továbbmentek, betért egy faluba, ahol egy Márta nevű asszony befogadta őt házába.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 Volt neki egy Mária nevű húga, aki az Úr lábához ülve hallgatta szavait,
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 Márta pedig sürgött-forgott a sok házi dologban. Egyszer csak megállt, és így szólt: »Uram! Nem törődsz vele, hogy a húgom egyedül hagy engem szolgálni? Szólj már neki, hogy segítsen!«
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 Az Úr ezt válaszolta neki: »Márta, Márta! Sok mindenre gondod van és sok mindennel törődsz,
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 pedig csak egy a szükséges. Mária a jobbik részt választotta, és nem is veszíti el soha.«