Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 Después de esto, designó el Señor a otros 72, y los envió de dos en dos delante de sí, a todas las ciudades y sitios a donde él había de ir.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 Y les dijo: «La mies es mucha, y los obreros pocos. Rogad, pues, al Dueño de la mies que envíe obreros a su mies.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Id; mirad que os envío como corderos en medio de lobos.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 No llevéis bolsa, ni alforja, ni sandalias. Y no saludéis a nadie en el camino.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 En la casa en que entréis, decid primero: “Paz a esta casa.”
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 Y si hubiere allí un hijo de paz, vuestra paz reposará sobre él; si no, se volverá a vosotros.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 Permaneced en la misma casa, comiendo y bebiendo lo que tengan, porque el obrero merece su salario. No vayáis de casa en casa.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 En la ciudad en que entréis y os reciban, comed lo que os pongan;
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 curad los enfermos que haya en ella, y decidles: “El Reino de Dios está cerca de vosotros.”
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 En la ciudad en que entréis y no os reciban, salid a sus plazas y decid:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 “Hasta el polvo de vuestra ciuadad que se nos ha pegado a los pies, os lo sacudimos. Pero sabed, con todo, que el Reino de Dios está cerca.”
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 Os digo que en aquel Día habrá menos rigor para Sodoma que para aquella ciudad.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 «¡Ay de ti, Corazin! ¡Ay de ti, Betsaida! Porque si en Tiro y en Sidón se hubieran hecho los milagros que se han hecho en vosotras, tiempo ha que, sentados con sayal y ceniza, se habrían convertido.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 Por eso, en el Juicio habrá menos rigor para Tiro y Sidón que para vosotras.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 Y tú, Cafarnaúm, ¿hasta el cielo te vas a encumbrar? ¡Hasta el Hades te hundirás!
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 «Quien a vosotros os escucha, a mí me escucha; y quien a vosotros os rechaza, a mí me rechaza; y quien me rechaza a mí, rechaza al que me ha enviado».
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 Regresaron los 72 alegres, diciendo: «Señor, hasta los demonios se nos someten en tu nombre».
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 El les dijo: «Yo veía a Satanás caer del cielo como un rayo.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Mirad, os he dado el poder de pisar sobre serpientes y escorpiones, y sobre todo poder del enemigo, y nada os podrá hacer daño;
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 pero no os alegréis de que los espíritus se os sometan; alegraos de que vuestros nombres estén escritos en los cielos».
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 En aquel momento, se llenó de gozo Jesús en el Espíritu Santo, y dijo: «Yo te bendigo, Padre, Señor del cielo y de la tierra, porque has ocultado estas cosas a sabios e inteligentes, y se las has revelado a pequeños. Sí, Padre, pues tal ha sido tu beneplácito.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 Todo me ha sido entregado por mi Padre, y nadie conoce quién es el Hijo sino el Padre; y quién es el Padre sino el Hijo, y aquel a quien el Hijo se lo quiera revelar».
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 Volviéndose a los discípulos, les dijo aparte: «¡Dichosos los ojos que ven lo que veis!
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 Porque os digo que muchos profetas y reyes quisieron ver lo que vosotros veis, pero no lo vieron, y oír lo que vosotros oís, pero no lo oyeron».
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 Se levantó un legista, y dijo para ponerle a prueba: «Maestro, ¿que he de hacer para tener en herencia vida eterna?»
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 El le dijo: «¿Qué está escrito en la Ley? ¿Cómo lees?»
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 Respondió: «Amarás al Señor tu Dios con todo tu corazón, con toda tu alma, con todas tus fuerzas y con toda tu mente; y a tu prójimo como a ti mismo».
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 Díjole entonces: «Bien has respondido. Haz eso y vivirás».
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 Pero él, queriendo justificarse, dijo a Jesús: «Y ¿quién es mi prójimo?»
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 Jesús respondió: «Bajaba un hombre de Jerusalén a Jericó, y cayó en manos de salteadores, que, después de despojarle y golpearle, se fueron dejándole medio muerto.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 Casualmente, bajaba por aquel camino un sacerdote y, al verle, dio un rodeo.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 De igual modo, un levita que pasaba por aquel sitio le vio y dio un rodeo.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 Pero un samaritano que iba de camino llegó junto a él, y al verle tuvo compasión;
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 y, acercándose, vendó sus heridas, echando en ellas aceite y vino; y montándole sobre su propia cabalgadura, le llevó a una posada y cuidó de él.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 Al día siguiente, sacando dos denarios, se los dio al posadero y dijo: “Cuida de él y, si gastas algo más, te lo pagaré cuando vuelva.”
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 ¿Quién de estos tres te parece que fue prójimo del que cayó en manos de los salteadores?»
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 El dijo: «El que practicó la misericordia con él». Díjole Jesús: «Vete y haz tú lo mismo».
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 Yendo ellos de camino, entró en un pueblo; y una mujer, llamada Marta, le recibió en su casa.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 Tenía ella una hermana llamada María, que, sentada a los pies del Señor, escuchaba su Palabra,
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 mientras Marta estaba atareada en muchos quehaceres. Acercándose, pues, dijo: «Señor, ¿no te importa que mi hermana me deje sola en el trabajo? Dile, pues, que me ayude».
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 Le respondió el Señor: «Marta, Marta, te preocupas y te agitas por muchas cosas;
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 y hay necesidad de pocas, o mejor, de una sola. María ha elegido la parte buena, que no le será quitada».