Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה	1 And after these things the Lord appointed also other seventy-two: and he sent them two and two before his face into every city and place whither he himself was to come.
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו	2 And he said to them: The harvest indeed is great, but the labourers are few. Pray ye therefore the Lord of the harvest, that he send labourers into his harvest.
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים	3 Go: Behold I send you as lambs among wolves.
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך	4 Carry neither purse, nor scrip, nor shoes; and salute no man by the way.
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה	5 Into whatsoever house you enter, first say: Peace be to this house.
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב	6 And if the son of peace be there, your peace shall rest upon him; but if not, it shall return to you.
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית	7 And in the same house, remain, eating and drinking such things as they have: for the labourer is worthy of his hire. Remove not from house to house.
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם	8 And into what city soever you enter, and they receive you, eat such things as are set before you.
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים	9 And heal the sick that are therein, and say to them: The kingdom of God is come nigh unto you.
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו	10 But into whatsoever city you enter, and they receive you not, going forth into the streets thereof, say:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים	11 Even the very dust of your city that cleaveth to us, we wipe off against you. Yet know this, that the kingdom of God is at hand.
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא	12 I say to you, it shall be more tolerable at that day for Sodom, than for that city.
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו	13 Woe to thee, Corozain, woe to thee, Bethsaida. For if in Tyre and Sidon had been wrought the mighty works that have been wrought in you, they would have done penance long ago, sitting in sackcloth and ashes.
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם	14 But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon at the judgement, than for you.
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי	15 And thou, Capharnaum, which art exalted unto heaven, thou shalt be thrust down to hell.
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני	16 He that heareth you, heareth me; and he that despiseth you, despiseth me; and he that despiseth me, despiseth him that sent me.
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך	17 And the seventy-two returned with joy, saying: Lord, the devils also are subject to us in thy name.
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים	18 And he said to them: I saw Satan like lightening falling from heaven.
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם	19 Behold, I have given you power to tread upon serpents and scorpions, and upon all the power of the enemy: and nothing shall hurt you.
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים	20 But yet rejoice not in this, that spirits are subject unto you; but rejoice in this, that your names are written in heaven.
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך	21 In that same hour, he rejoiced in the Holy Ghost, and said: I confess to thee, O Father, Lord of heaven and earth, because thou hast hidden these things from the wise and prudent, and hast revealed them to little ones. Yea, Father, for so it hath seemed good in thy sight.
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו	22 All things are delivered to me by my Father; and no one knoweth who the Son is, but the Father; and who the Father is, but the Son, and to whom the Son will reveal him.
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים	23 And turning to his disciples, he said: Blessed are the eyes that see the things which you see.
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו	24 For I say to you, that many prophets and kings have desired to see the things that you see, and have not seen them; and to hear the things that you hear, and have not heard them.
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם	25 And behold a certain lawyer stood up, tempting him, and saying, Master, what must I do to possess eternal life?
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא	26 But he said to him: What is written in the law? how readest thou?
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך	27 He answering, said: Thou shalt love the Lord thy God with thy whole heart, and with thy whole soul, and with all thy strength, and with all thy mind: and thy neighbour as thyself.
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה	28 And he said to him: Thou hast answered right: this do, and thou shalt live.
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי	29 But he willing to justify himself, said to Jesus: And who is my neighbour?
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם	30 And Jesus answering, said: A certain man went down from Jerusalem to Jericho, and fell among robbers, who also stripped him, and having wounded him went away, leaving him half dead.
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו	31 And it chanced, that a certain priest went down the same way: and seeing him, passed by.
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו	32 In like manner also a Levite, when he was near the place and saw him, passed by.
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו	33 But a certain Samaritan being on his journey, came near him; and seeing him, was moved with compassion.
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו	34 And going up to him, bound up his wounds, pouring in oil and wine: and setting him upon his own beast, brought him to an inn, and took care of him.
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך	35 And the next day he took out two pence, and gave to the host, and said: Take care of him; and whatsoever thou shalt spend over and above, I, at my return, will repay thee.
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים	36 Which of these three, in thy opinion, was neighbour to him that fell among the robbers?
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה	37 But he said: He that shewed mercy to him. And Jesus said to him: Go, and do thou in like manner.
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה	38 Now it came to pass as they went, that he entered into a certain town: and a certain woman named Martha, received him into her house.
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו	39 And she had a sister called Mary, who sitting also at the Lord's feet, heard his word.
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי	40 But Martha was busy about much serving. Who stood and said: Lord, hast thou no care that my sister hath left me alone to serve? speak to her therefore, that she help me.
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה	41 And the Lord answering, said to her: Martha, Martha, thou art careful, and art troubled about many things:
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה	42 But one thing is necessary. Mary hath chosen the best part, which shall not be taken away from her.