Vaikrà (ויקרא) - Levitico 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר	1 Parlò Iddio a Moisè nel monte Sinai, e dissegli:
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה	2 Parla ai figliuoli d'Israel, e di loro: quando sarete entrati nella terra ch' io vi debbo dare, fe sterete le feste ch' io vi dissi.
3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה	3 Sei anni seminerai lo tuo campo, e sei anni poterai la tua vigna, e coglierai li frutti che n'uscirà.
4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר	4 Lo settimo anno lascerai riposare la terra, (però che è lo sabbato) del riposo della terra al Signore; lo campo non zapperai, la vigna non poterai.
5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ	5 E se facesse alcuno frutto, non lo cogliere per modo di vendemmia; però che è l'anno che si dee riposare la terra.
6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך	6 Ma saravvi in cibo a te, e al servo tuo ed alle serve tue, e a' peregrini e a' forestieri.
7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל	7 Le giumente e le pecore si pasceranno di ogni cosa che nascesse sopra la terra.
8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה	8 Numererai sette settimane di [anni, cioè sette volte sette, le quali insieme] saranno XLVIIII anni.
9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם	9 E lo decimo dì del mese settimo in tutte le vostre terre sarà abbondanza, e farete feste con grandi suoni (e allegrezza).
10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו	10 Lo cinquantesimo anno sì santificherete, e sarà perdonanza a ciascuno di voi in tutte le abitazioni vostre; però ch' è (l'anno del) giubileo. Ciascuno uomo tornerà alla possessione sua, e ciascuno tornerà alla sua prima famiglia, (e sarà libero).
11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה	11 Però ch' è lo giubileo. Lo anno cinquante simo non seminerete e non vendemmierete; cosa che sia nata da sè nel campo o nella vigna non coglierete;
12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה	12 ma se ne cogliete, mangiatela incontanente; perciò che è la santificazione del giubileo.
13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו	13 E l'anno del giubileo, ciascuno tornerà alla sua possessione.
14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו	14 E se tu ne vendi e compri nulla del tuo prossimo, non contristare lo tuo fratello; ma secondo lo numero dell' anno del giubileo (rivenderà e tu) compererai da lui;
15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך	15 e secondo che la cosa vale, così la ti venderà.
16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך	16 Quanto più anni rimarrà dopo il giubileo, tanto crescerà il prezzo; e quanto manco tempo numererai, tanto manco costerà; però che ti venderà il tempo de' frutti.
17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם	17 Non vogliate affligere i vostri debitori, ma tema ognuno lo suo Iddio; e io sono lo vostro Iddio.
18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח	18 Fate i miei comandamenti, e i miei giudicii servate, acciò che possiate abitare nella terra senza niuna paura.
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה	19 E la terra vi darà lo suo frutto, che voi mangiate a saturitade senza niuna paura.
20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו	20 E se voi diceste: che mangeremo l'anno settimo, quando noi non semineremo e non ricoglieremo?
21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים	21 Io vi darò la mia benedizione nell'anno sesto, sicchè farà frutto per tre anni.
22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן	22 L'anno ottavo seminerete (e ricoglierete), e mangerete il seme vecchio persino al nono anno; persino che nascono le nuove, mangiate le vecchie.
23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי	23 Le terre non venderete mai; però ch' elle sono mie, e voi siete forestieri e pigionali miei.
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ	24 Onde chiunque vendesse, venda sotto condizione di redenzione.
25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו	25 E se per necessità lo prossimo tuo vendesse la sua possessione, e se tu che gli se' vicino vuoi, tu puoi redimere quello che colui ha venduto.
26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו	26 E se non avesse appresso a sè alcuno,egli potesse trovare danari di ricomperare,
27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו	27 computerassi lo frutto dal tempo che la vendeo; e quello che vi fosse più, renda a colui che la comperò; e in questo modo riavrà la sua possessione,
28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו	28 E se non potesse trovare da ricomperare, colui che comperò la terra abbila insino al tempo del giubileo. E in quello tempo ogni possessione ritorni al primo possessore.
29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו	29 E chi venderà alcuna cosa che sia dentro alle mura della terra, potralla (ricogliere e) riavere insino ad un anno.
30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל	30 E se in capo dell' anno non l'avesse ricolta, lo comperadore la possederà tuttavia, e li suoi successori in perpetuo, o vegna giubileo o non.
31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא	31 E se la casa fosse in villa che non avesse mura, vendasi al modo della terra, (e quello modo se ne terrà); e se non sarà redenta dinnanzi al giu bileo, nell'anno del giubileo tornerà al primo padrone.
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים	32 Le case de' Leviti, che sono nelle terre murate, sempre si possono ricomperare.
33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל	33 E se nel tempo del giubileo non fossero ricomperate, ritornino a coloro che le venderono; perciò che le case de' Leviti sono per possessioni (cioè per pigioni) infra i figliuoli d'Israel.
34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם	34 Le ville loro non venderanno; perciò che è possessione loro in sempiterno.
35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך	35 Se il prossimo tuo avesse bisogno di denari, e tu glieli prestassi, come forestiere e peregrino lo riceverai, e viverà appo te.
36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך	36 Non gli tòrre usura, nè più che tu gli prestassi. Temi lo tuo Iddio, e viverà lo prossimo tuo appresso di te.
37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך	37 E la tua pecunia non dara’li ad usura, e non torrai più frutti di quelli che tu hai prestati.
38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים	38 Io sono Iddio, che vi trassi d'Egitto per darvi la terra Canaan, e per essere il vostro Iddio.
39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד	39 Se per povertà ti si venderà lo prossimo tuo, non gli fare come a ragazzo.
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך	40 Ma fagli come a debitore; insino al giubileo opererà appo te.
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב	41 E poscia sarà libero, e tornerassi alla casa sua.
42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד	42 Loro sono miei servi, e io gli cavai d'Egitto; e imperciò non si venderanno al modo di schiavi.
43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך	43 E non gli affligerete per potenza, ma temete Iddio vostro.
44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה	44 Servi e ancille averete della gente che vi sarà da presso,
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה	45 o di forestieri che fossero infra voi, ovver che di costoro fossero nati nella vostra terra. Di costoro averete i famigli,
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך	46 e per ragione di eredità li lascerete alli vostri successori, e possedereteli in eterno; ma alli vostri fratelli, de' figliuoli d'Israel, non farete ingiuria per potenza.
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר	47 E se lo forestiere o lo peregrino arricchisse fra voi, e alcuno per povertà de' vostri fratelli si vendesse [ a lui ], ovver ad alcuno della sua stirpe,
48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו	48 dopo la vendizione si può redimere. Chiun que vorrà, delli suoi fratelli, sì lo potrà redimere,
49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל	49 ovver lo fratello di suo padre, ovver lo figliuolo dello fratello di suo padre, e ciascuno con sanguineo e affine. E se lui porrà, si potrà redimere,
50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו	50 computati gli anni dal tempo della vendizion sua persino all'anno del giubileo, e sottratta la pecunia, della qual lui fu venduto, secondo gli anni del giubileo, per ragion di mercenario.
51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו	51 E se gli anni che rimangono insino al giubileo saranno più, secondo questi darà il prezzo.
52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו	52 Se pochi, porrà ragione con lui secondo lo numero degli anni, e restituirà a colui che lo com però lo residuo delli anni,
53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך	53 nelli quali lui per avanti gli avea servito, computata la mercede. Non lo affligerà alcuno nel cospetto tuo violentemente.
54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו	54 E se per questo modo non si potrà redimere, nell'anno del giubileo uscirà con li suoi figliuoli.
55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם	55 Miei sono li servi figliuoli d'Israel, li quali io edussi della terra d'Egitto.