Vaikrà (ויקרא) - Levitico 25

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר	1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה	2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה
3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה	3 שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ
4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר	4 וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר
5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ	5 אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצֹור וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ
6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך	6 וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתֹושָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ
7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל	7 וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל־תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל׃ ס
8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה	8 וְסָפַרְתָּ לְךָ בַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי בַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה
9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם	9 וְהַעֲבַרְתָּ שֹׁופַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בְּיֹום הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שֹׁופָר בְּכָל־אַרְצְכֶם
10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו	10 וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרֹור בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יֹובֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו תָּשֻׁבוּ
11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה	11 יֹובֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶיהָ
12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה	12 כִּי יֹובֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ
13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו	13 בִּשְׁנַת הַיֹּובֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו
14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו	14 וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אֹו קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תֹּונוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו
15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך	15 בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיֹּובֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי־תְבוּאֹת יִמְכָּר־לָךְ
16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך	16 לְפִי ׀ רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתֹו וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתֹו כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ
17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם	17 וְלֹא תֹונוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתֹו וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח	18 וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה	19 וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ
20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו	20 וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ
21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים	21 וְצִוִּיתִי אֶת־בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת־הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים
22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן	22 וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן־הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד ׀ הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד־בֹּוא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן
23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי	23 וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי־לִי הָאָרֶץ כִּי־גֵרִים וְתֹושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ	24 וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ׃ ס
25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו	25 כִּי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתֹו וּבָא גֹאֲלֹו הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו
26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו	26 וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה־לֹּו גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדֹו וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתֹו
27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו	27 וְחִשַּׁב אֶת־שְׁנֵי מִמְכָּרֹו וְהֵשִׁיב אֶת־הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר־לֹו וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו
28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו	28 וְאִם לֹא־מָצְאָה יָדֹו דֵּי הָשִׁיב לֹו וְהָיָה מִמְכָּרֹו בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתֹו עַד שְׁנַת הַיֹּובֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתֹו
29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו	29 וְאִישׁ כִּי־יִמְכֹּר בֵּית־מֹושַׁב עִיר חֹומָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתֹו עַד־תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרֹו יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתֹו
30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל	30 וְאִם לֹא־יִגָּאֵל עַד־מְלֹאת לֹו שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּעִיר אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתֹו לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל
31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא	31 וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל־שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו וּבַיֹּבֵל יֵצֵא
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים	32 וְעָרֵי הַלְוִיִּם בָּתֵּי עָרֵי אֲחֻזָּתָם גְּאֻלַּת עֹולָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם
33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל	33 וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן־הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר־בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתֹו בַּיֹּבֵל כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם	34 וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר כִּי־אֲחֻזַּת עֹולָם הוּא לָהֶם׃ ס
35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך	35 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדֹו עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בֹּו גֵּר וְתֹושָׁב וָחַי עִמָּךְ
36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך	36 אַל־תִּקַּח מֵאִתֹּו נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ
37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך	37 אֶת־כַּסְפְּךָ לֹא־תִתֵּן לֹו בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא־תִתֵּן אָכְלֶךָ
38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים	38 אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיֹות לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס
39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד	39 וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ לֹא־תַעֲבֹד בֹּו עֲבֹדַת עָבֶד
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך	40 כְּשָׂכִיר כְּתֹושָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב	41 וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמֹּו וְשָׁב אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו וְאֶל־אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב
42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד	42 כִּי־עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד
43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך	43 לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ
44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה	44 וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ־לָךְ מֵאֵת הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה	45 וְגַם מִבְּנֵי הַתֹּושָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הֹולִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך	46 וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא־תִרְדֶּה בֹו בְּפָרֶךְ׃ ס
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר	47 וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתֹושָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמֹּו וְנִמְכַּר לְגֵר תֹּושָׁב עִמָּךְ אֹו לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר
48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו	48 אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ
49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל	49 אֹו־דֹדֹו אֹו בֶן־דֹּדֹו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרֹו מִמִּשְׁפַּחְתֹּו יִגְאָלֶנּוּ אֹו־הִשִּׂיגָה יָדֹו וְנִגְאָל
50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו	50 וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרֹו לֹו עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרֹו בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמֹּו
51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו	51 אִם־עֹוד רַבֹּות בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתֹו מִכֶּסֶף מִקְנָתֹו
52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו	52 וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לֹו כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתֹו
53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך	53 כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמֹּו לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ
54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו	54 וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמֹּו
55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם	55 כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר־הֹוצֵאתִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם