Isaiah (ישעיה) - Isaia 109

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש	1 [Für den Chormeister. Ein Psalm Davids.] Gott, den ich lobe, schweig doch nicht!
2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר	2 Denn ein Mund voll Frevel, ein Lügenmaul hat sich gegen mich aufgetan. Sie reden zu mir mit falscher Zunge,
3 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם	3 umgeben mich mit Worten voll Hass und bekämpfen mich ohne Grund.
4 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה	4 Sie befeinden mich, während ich für sie bete,
5 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי	5 sie vergelten mir Gutes mit Bösem, mit Hass meine Liebe.
6 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו	6 Sein Frevel stehe gegen ihn auf als Zeuge, ein Ankläger trete an seine Seite.
7 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה	7 Aus dem Gericht gehe er verurteilt hervor, selbst sein Gebet werde zur Sünde.
8 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר	8 Nur gering sei die Zahl seiner Tage, sein Amt soll ein andrer erhalten.
9 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה	9 Seine Kinder sollen zu Waisen werden und seine Frau zur Witwe.
10 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם	10 Unstet sollen seine Kinder umherziehen und betteln, aus den Trümmern ihres Hauses vertrieben.
11 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו	11 Sein Gläubiger reiße all seinen Besitz an sich, Fremde sollen plündern, was er erworben hat.
12 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו	12 Niemand sei da, der ihm die Gunst bewahrt, keiner, der sich der Waisen erbarmt.
13 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם	13 Seine Nachkommen soll man vernichten, im nächsten Geschlecht schon erlösche sein Name.
14 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח	14 Der Herr denke an die Schuld seiner Väter, ungetilgt bleibe die Sünde seiner Mutter.
15 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם	15 Ihre Schuld stehe dem Herrn allzeit vor Augen, ihr Andenken lösche er aus auf Erden.
16 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת	16 Denn dieser Mensch dachte nie daran, Gnade zu üben; er verfolgte den Gebeugten und Armen und wollte den Verzagten töten.
17 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו	17 Er liebte den Fluch - der komme über ihn; er verschmähte den Segen - der bleibe ihm fern.
18 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו	18 Er zog den Fluch an wie ein Gewand; der dringe wie Wasser in seinen Leib, wie Öl in seine Glieder.
19 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה	19 Er werde für ihn wie das Kleid, in das er sich hüllt, wie der Gürtel, der ihn allzeit umschließt.
20 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי	20 So lohne der Herr es denen, die mich verklagen, und denen, die Böses gegen mich reden.
21 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני	21 Du aber, Herr und Gebieter, handle an mir, wie es deinem Namen entspricht, reiß mich heraus in deiner gütigen Huld!
22 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי	22 Denn ich bin arm und gebeugt, mir bebt das Herz in der Brust.
23 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה	23 Wie ein flüchtiger Schatten schwinde ich dahin; sie schütteln mich wie eine Heuschrecke ab.
24 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן	24 Mir wanken die Knie vom Fasten, mein Leib nimmt ab und wird mager.
25 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם	25 Ich wurde für sie zum Spott und zum Hohn, sie schütteln den Kopf, wenn sie mich sehen.
26 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך	26 Hilf mir, Herr, mein Gott, in deiner Huld errette mich!
27 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה	27 Sie sollen erkennen, dass deine Hand dies vollbracht hat, dass du, o Herr, es getan hast.
28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח	28 Mögen sie fluchen - du wirst segnen. Meine Gegner sollen scheitern, dein Knecht aber darf sich freuen.
29 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם	29 Meine Ankläger sollen sich bedecken mit Schmach, wie in einen Mantel sich in Schande hüllen.
30 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו	30 Ich will den Herrn preisen mit lauter Stimme, in der Menge ihn loben.
31 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו	31 Denn er steht dem Armen zur Seite, um ihn vor falschen Richtern zu retten.