Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין	1 David avait dépassé le sommet; Siba, le serviteur de Méribaal, vint alors à sa rencontre avec une paire d’ânes. Il portait 200 pains, 100 grappes de raisins secs, 100 fruits de saison et une outre de vin.
2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר	2 Le roi dit à Siba: “Que vas-tu faire de tout cela?” Siba répondit: “Les ânes serviront de monture pour la famille du roi, le pain, les fruits de saison, seront pour la nourriture de ses compagnons. On donnera le vin à boire à ceux qui seront fatigués dans le désert.”
3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי	3 Alors le roi lui dit: “Mais où donc est le fils de ton seigneur Saül?” Siba dit au roi: “Il est resté à Jérusalem, car il pense que la maison d’Israël lui rendra aujourd’hui la royauté de son père.”
4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך	4 Le roi dit à Siba: “Tout ce qui est à Méribaal t’appartient.” Siba répondit: “Je ne peux que m’incliner, que je trouve grâce aux yeux de mon seigneur le roi!”
5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל	5 Le roi David approchait de Bahourim; un homme en sortit qui était de la famille de Saül et s’appelait Chiméï, fils de Guéra. Tout en marchant, il prononçait toutes sortes de malédictions.
6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו	6 Il jetait des pierres vers David et les serviteurs du roi, tandis que le roi David avançait entouré à droite et à gauche par le peuple et par sa garde.
7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל	7 Chiméï maudissait: “Va-t’en, va-t’en! Tu n’es qu’un homme de sang et un criminel!
8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה	8 Yahvé a fait retomber sur toi tout le sang de la maison de Saül. Tu étais devenu roi à sa place, mais aujourd’hui Yahvé a donné la royauté à l’un de tes fils, Absalom. Le malheur est venu sur toi car tu n’es qu’un homme de sang.”
9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו	9 Abisaï, fils de Sérouya, dit au roi: “Pourquoi ce chien crevé maudit-il mon seigneur le roi? Laisse-moi traverser, je vais lui couper la tête.”
10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן	10 Mais le roi répondit: “Ne te mêle pas de mes affaires, fils de Sérouya: s’il maudit, c’est peut-être que Yahvé lui a dit: Maudis David! Qui donc ira lui demander pourquoi il agit de la sorte?”
11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה	11 Alors David dit à Abisaï et à ses serviteurs: “Voici que mon fils, celui qui est sorti de moi, en veut à ma vie, à combien plus forte raison cet homme de Benjamin. Laissez-le maudire, si Yahvé le lui a dit.
12 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה	12 Peut-être Yahvé tiendra-t-il compte de ma peine pour me rendre du bonheur après la malédiction d’aujourd’hui.”
13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר	13 David et ses hommes continuèrent donc leur marche pendant que Chiméï suivait dans le même sens l’autre versant de la montagne; il maudissait, lançait des pierres et jetait de la poussière.
14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם	14 Le roi et tout son peuple s’arrêtèrent enfin exténués; on souffla un peu.
15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו	15 Absalom et tout le peuple d’Israël entrèrent à Jérusalem; Ahitofel était avec lui.
16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך	16 Houchaï l’Arkite, le conseiller de David, vint se présenter à Absalom; il lui dit: “Vive le roi! Vive le roi!”
17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך	17 Absalom répondit à Houchaï: “Voilà toute ton affection pour ton ami! Pourquoi n’es-tu pas allé rejoindre ton ami?”
18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב	18 Mais Houchaï répondit à Absalom: “Non, n’est-ce pas toi que Yahvé, tout ce peuple et tous les hommes d’Israël ont choisi? Je t’appartiens et je reste près de toi.
19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך	19 Et puis, qui vais-je servir? N’es-tu pas son fils? Je te servirai tout comme j’ai servi ton père.”
20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה	20 Absalom dit à Ahitofel: “Réunissons un conseil pour savoir ce que nous allons faire.”
21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך	21 Ahitofel dit à Absalom: “Va vers les concubines de ton père, celles qu’il a laissées pour garder le palais. Tout Israël saura que tu t’es rendu odieux à ton père, et tous tes partisans se sentiront davantage compromis avec toi.”
22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל	22 On dressa donc une tente sur la terrasse du palais et Absalom s’approcha des concubines de son père aux yeux de tout Israël.
23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם	23 En ce temps-là, tous les conseils d’Ahitofel étaient comme des paroles de Dieu; il en était ainsi pour David comme pour Absalom.