Épître de Jacques 4

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 D’où viennent vos guerres et vos conflits? D’ici-bas, bien sûr, de vos propres désirs qui mettent la guerre en vous-mêmes.	1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם
2 Vous voudriez avoir et vous n’avez pas: alors vous tuez. Vous êtes jaloux et vous n’obtenez pas: alors ce ne sont que guerres et conflits. Mais si vous n’avez pas, c’est que vous ne priez pas.	2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם
3 Ou bien vous priez mais vous priez mal, et vous n’obtenez rien car vous le dépenseriez pour vos plaisirs.	3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם
4 Race adultère! Ne savez-vous pas que l’amitié du monde est l’ennemie de Dieu? Qui veut être ami du monde prend parti contre Dieu.	4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים
5 Ce n’est pas pour rien que l’Écriture dit: L’esprit que Dieu a fait habiter en nous et qui nous donne le meilleur est un esprit jaloux.	5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו
6 C’est pourquoi elle dit: Dieu résiste aux orgueilleux et ses dons sont pour les humbles.	6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן
7 Soumettez-vous donc à Dieu. Résistez au démon et il s’enfuira.	7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם
8 Allez vers Dieu et il viendra à vous. Lavez vos mains, pécheurs, et purifiez vos cœurs, vous qui ne savez pas vous décider. Lamentez-vous et pleurez.	8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב
9 Lamentez-vous au lieu de rire, car c’est le temps des larmes et non de la joie.	9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון
10 Humiliez-vous devant le Seigneur et lui vous relèvera.	10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם
11 Frères, ne dites pas du mal les uns des autres. Celui qui parle contre son frère et se fait le juge de son frère, parle contre la Loi et se fait juge de la Loi. Mais toi qui juges la Loi, es-tu vraiment le juge ou celui qui doit obéir à la Loi?	11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה
12 Un seul est le juge, celui qui a donné la Loi et qui a pouvoir aussi bien pour perdre que pour sauver. Mais toi qui juges le prochain, qui es-tu?	12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך
13 À vous le tour, maintenant! Vous dites: "Aujourd’hui, demain, nous partons pour telle ville. Nous y resterons toute l’année pour notre commerce et nous ferons de l’argent.”	13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח
14 Mais vous ne savez rien du lendemain; vivrez-vous encore? Qu’êtes vous? Une vapeur qu’on voit quelques instants avant qu’elle disparaisse.	14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך
15 Pourquoi ne dites-vous pas: "Voilà ce que nous ferons si le Seigneur le veut et nous garde en vie.”	15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה
16 Mais au lieu de cela vous vous vantez: cette façon d’être sûr est toujours mauvaise.	16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא
17 Celui qui sait où est le bien et ne le fait pas, n’est pas sans péché.	17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא