Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 הֲלֹא שָׁלִיחַ אָנֹכִי הֲלֹא חָפְשִׁי אָנֹכִי הֲלֹא רָאִיתִי אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא אַתֶּם פָּעֳלִי בַּאֲדֹנֵינוּ	1 Am I not free? Am I not an apostle? Have I not seen Jesus our Lord? Are you not my work in the Lord?
2 וְאִם־אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים אַךְ לָכֶם הִנְנִי שָׁלִיחַ כִּי חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם בַּאֲדֹנֵינוּ	2 Even if to others I am not an apostle, to you at any rate I am, for you are the seal of my apostolate inthe Lord.
3 וְזֹאת הִצְטַדְּקוּתִי כְּנֶגֶד הַדָּנִים אוֹתִי	3 To those who want to interrogate me, this is my answer.
4 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת	4 Have we not every right to eat and drink?
5 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְהוֹלִיךְ עִמָּנוּ אָחוֹת לְאִשָּׁה כְּמוֹ גַם־הַשְּׁלִיחִים הָאֲחֵרִים וּכְמוֹ אֲחֵי הָאָדוֹן וּכְמוֹ כֵיפָא	5 And every right to be accompanied by a Christian wife, like the other apostles, like the brothers of theLord, and like Cephas?
6 אִם־לִי לְבַדִּי וּלְבַר־נַבָּא לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְהִבָּטֵל מִמְּלָאכָה	6 Are Barnabas and I the only ones who have no right to stop working?
7 מִי הָלַךְ לַצָּבָא בְּמַשְׂכֹּרֶת שֶׁל־עַצְמוֹ מִי נָטַע כֶּרֶם וְלֹא יֹאכַל אֶת־פִּרְיוֹ מִי רֹעֶה עֵדֶר וּמֵחֲלֵב הָעֵדֶר לֹא יֹאכֵל	7 What soldier would ever serve in the army at his own expense? And who is there who would plant avineyard and never eat the fruit from it; or would keep a flock and not feed on the milk from his flock?
8 הֲכִי לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר כָּזֹאת הֲלֹא גַם־הַתּוֹרָה אֹמֶרֶת כֵּן	8 Do not think that this is merely worldly wisdom. Does not the Law say exactly the same? It is written inthe Law of Moses:
9 כִּי כָתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ	9 You must not muzzle an ox when it is treading out the corn. Is it about oxen that God is concernedhere,
10 הֲלַשְּׁוָרִים חוֹשֵׁשׁ הָאֱלֹהִים אוֹ אַךְ־לְמַעֲנֵנוּ מְדַבֵּר אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ נִכְתַּב כִּי הַחֹרֵשׁ יַחֲרשׁ אֱלֵי־תִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ אֱלֵי־תִקְוָה לָקַחַת חֶלְקוֹ בַתִּקְוָה	10 or is it not said entirely for our sake? Clearly it was written for our sake, because it is right thatwhoever ploughs should plough with the expectation of having his share, and whoever threshes should threshwith the expectation of having his share.
11 אִם־זָרַעְנוּ בָכֶם עִנְיְנֵי הָרוּחַ הֲכִי־דָבָר גָּדוֹל הוּא אִם־נִקְצֹר מִכֶּם עִנְיְנֵי הַבָּשָׂר	11 If we have sown the seed of spiritual things in you, is it too much to ask that we should receive fromyou a crop of material things?
12 וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ רְשׁוּת עֲלֵיכֶם הֲלֹא בְיוֹתֵר לָנוּ אֲבָל לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בָּרְשׁוּת הַזֹּאת כִּי אִם־סָבַלְנוּ אֶת־הַכֹּל לְבִלְתִּי־שֹוּם מַעְצוֹר לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	12 Others have been given such rights over you and do we not deserve more? In fact, we have neverexercised this right; on the contrary, we have put up with anything rather than obstruct the gospel of Christ in anyway.
13 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עֹבְדֵי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֹכְלִים מִן־הַקֳּדָשִׁים וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ לֹקְחִים חֶלְקָם בַּמִּזְבֵּחַ	13 Do you not realise that the ministers in the Temple get their food from the Temple, and those whoserve at the altar can claim their share from the altar?
14 כֵּן תִּקֵּן אֲדֹנֵינוּ גַּם־הוּא אֲשֶׁר יִחְיוּ הַמְבַשְּׂרִים עַל־הַבְּשׂוֹרָה	14 In the same way, the Lord gave the instruction that those who preach the gospel should get their livingfrom the gospel.
15 וְאָנֹכִי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה וְגַם לֹא־כָתַבְתִּי זֹאת לְמַעַן יֵעָשֶׂה־לִּי כָּזֹאת כִּי־טוֹב לִי הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר יָשִׂים אִישׁ אֶת־תְּהִלָּתִי לָרִיק	15 However, I have never availed myself of any rights of this kind; and I have not written this to securesuch treatment for myself; I would rather die than that . . . No one shal take from me this ground of boasting.
16 אִם־אֲבַשֵּׂר אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֵין־לִי תְהִלָּה כִּי־הַחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם־לֹא אֲבַשֵּׂר	16 In fact, preaching the gospel gives me nothing to boast of, for I am under compulsion and I should bein trouble if I failed to do it.
17 כִּי אִם־בִּרְצוֹנִי אֶעֱשֶׂה־כֵּן יִהְיֶה־לִּי שָׂכָר וְאִם בְּעַל־כָּרְחִי פְּקֻדַּת מִשְׁמַרְתִּי הִיא	17 If I did it on my own initiative I would deserve a reward; but if I do it under compulsion I am simplyaccepting a task entrusted to me.
18 וְעַתָּה מַה־הוּא שְׂכָרִי הֲלֹא זֶה שֶׁאֲבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ בְּלֹא־מְחִיר לְבִלְתִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ לַהֲנָאַת עַצְמִי בָּרְשׁוּת הַנִּתֶּנֶת־לִי בַּבְּשׂוֹרָה	18 What reward do I have, then? That in my preaching I offer the gospel free of charge to avoid using therights which the gospel al ows me.
19 כִּי בִּהְיוֹתִי חָפְשִׁי מִכֹּל עָשִׂיתִי עַצְמִי עֶבֶד לְכָל־אָדָם לְמַעַן אֶקְנֶה אֶת־הָרַבִּים	19 So though I was not a slave to any human being, I put myself in slavery to al people, to win as manyas I could.
20 וָאֶהִי לַיְּהוּדִים כִּיהוּדִי לִקְנוֹת הַיְּהוּדִים וַאֲשֶׁר הֵם תַּחַת הַתּוֹרָה הָיִיתִי לָהֶם כְּמוֹ־תַחַת הַתּוֹרָה אַף כִּי־אֲנִי אֵינֶנִּי תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה	20 To the Jews I made myself as a Jew, to win the Jews; to those under the Law as one under the Law(though I am not), in order to win those under the Law;
21 לָאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה הָיִיתִי כִּבְלִי תוֹרָה אַף כִּי־אֵינֶנִּי בְּלִי־תוֹרַת הָאֱלֹהִים כִּי אִם־תַּחַת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אָנֹכִי לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה	21 to those outside the Law as one outside the Law, though I am not outside the Law but under Christ'slaw, to win those outside the Law.
22 וְלַחַלָּשִׁים הָיִיתִי כְחַלָּשׁ לִקְנוֹת אֶת־הַחַלָּשִׁים הַכֹּל לְכֻלָּם נִהְיֵיתִי לְמַעַן בְּכָל־דֶּרֶךְ אוֹשִׁיעַ אֲחָדִים	22 To the weak, I made myself weak, to win the weak. I accommodated myself to people in all kinds ofdifferent situations, so that by al possible means I might bring some to salvation.
23 וְאֶת־זֹאת אֲנִי עֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה לְמַעַן אֶקַּח חֶלְקִי בָהּ גַּם־אָנֹכִי	23 Al this I do for the sake of the gospel, that I may share its benefits with others.
24 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־רָצֵי הַמְּרוּצָה בְּאִסְטָדִין רָצִים כֻּלָּם וְרַק־אֶחָד מֵהֶם יַשִּׂיג אֶת־שְׂכַר הַנִּצָּחוֹן כָּכָה רוּצוּ לְמַעַן תַּשִּׂיגֻהוּ	24 Do you not realise that, though al the runners in the stadium take part in the race, only one of themgets the prize? Run like that -- to win.
25 וְכָל־הָעֹמֵד לְהֵאָבֵק יִנָּזֵר מִכָּל־דָּבָר הֵמָּה לָקַחַת כֶּתֶר נִפְסָד וַאֲנַחְנוּ לָקַחַת כֶּתֶר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִפְסָד	25 Every athlete concentrates completely on training, and this is to win a wreath that wil wither, whereasours wil never wither.
26 לָכֵן הִנְנִי רָץ לֹא כְּמוֹ בַחֲשֵׁכָה הִנְנִי נִלְחָם לֹא כְּהוֹלֶם רוּחַ	26 So that is how I run, not without a clear goal; and how I box, not wasting blows on air.
27 כִּי אִם־אֲדַכֵּא אֶת־גּוּפִי וַאֲשַׁעְבְּדֶנּוּ פֶּן־אֶהְיֶה אֲנִי הַקּוֹרֵא לַאֲחֵרִים נֶאֱלָח בְּעַצְמִי	27 I punish my body and bring it under control, to avoid any risk that, having acted as herald for others, Imyself may be disqualified.