Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 הֲלֹא שָׁלִיחַ אָנֹכִי הֲלֹא חָפְשִׁי אָנֹכִי הֲלֹא רָאִיתִי אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא אַתֶּם פָּעֳלִי בַּאֲדֹנֵינוּ	1 Δεν ειμαι αποστολος; δεν ειμαι ελευθερος; δεν ειδον τον Ιησουν Χριστον τον Κυριον ημων; δεν εισθε σεις το εργον μου εν Κυριω;
2 וְאִם־אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים אַךְ לָכֶם הִנְנִי שָׁלִיחַ כִּי חוֹתַם שְׁלִיחוּתִי אַתֶּם בַּאֲדֹנֵינוּ	2 Αν δεν ημαι εις αλλους αποστολος, αλλ' εις εσας τουλαχιστον ειμαι? διοτι η σφραγις της αποστολης μου σεις εισθε εν Κυριω.
3 וְזֹאת הִצְטַדְּקוּתִי כְּנֶגֶד הַדָּנִים אוֹתִי	3 Η απολογια μου εις τους ανακρινοντας με ειναι αυτη?
4 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת	4 μη δεν εχομεν εξουσιαν να φαγωμεν και να πιωμεν;
5 הַאֵין רְשׁוּת בְּיָדֵנוּ לְהוֹלִיךְ עִמָּנוּ אָחוֹת לְאִשָּׁה כְּמוֹ גַם־הַשְּׁלִיחִים הָאֲחֵרִים וּכְמוֹ אֲחֵי הָאָדוֹן וּכְמוֹ כֵיפָא	5 μη δεν εχομεν εξουσιαν να συμπεριφερωμεν αδελφην γυναικα, ως και οι λοιποι αποστολοι και οι αδελφοι του Κυριου και ο Κηφας;
6 אִם־לִי לְבַדִּי וּלְבַר־נַבָּא לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְהִבָּטֵל מִמְּלָאכָה	6 η μονος εγω και ο Βαρναβας δεν εχομεν εξουσιαν να μη εργαζωμεθα;
7 מִי הָלַךְ לַצָּבָא בְּמַשְׂכֹּרֶת שֶׁל־עַצְמוֹ מִי נָטַע כֶּרֶם וְלֹא יֹאכַל אֶת־פִּרְיוֹ מִי רֹעֶה עֵדֶר וּמֵחֲלֵב הָעֵדֶר לֹא יֹאכֵל	7 Τις ποτε εκστρατευει με ιδια αυτου εξοδα; Τις φυτευει αμπελωνα και δεν τρωγει εκ του καρπου αυτου; η τις ποιμαινει ποιμνιον και δεν τρωγει εκ του γαλακτος του ποιμνιου;
8 הֲכִי לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר כָּזֹאת הֲלֹא גַם־הַתּוֹרָה אֹמֶרֶת כֵּן	8 Μηπως κατα ανθρωπον λαλω ταυτα; η δεν λεγει ταυτα και ο νομος;
9 כִּי כָתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ	9 διοτι εν τω νομω του Μωυσεως ειναι γεγραμμενον? Δεν θελεις εμφραξει το στομα βοος αλωνιζοντος. Μηπως μελει τον Θεον περι των βοων;
10 הֲלַשְּׁוָרִים חוֹשֵׁשׁ הָאֱלֹהִים אוֹ אַךְ־לְמַעֲנֵנוּ מְדַבֵּר אָכֵן לְמַעֲנֵנוּ נִכְתַּב כִּי הַחֹרֵשׁ יַחֲרשׁ אֱלֵי־תִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ אֱלֵי־תִקְוָה לָקַחַת חֶלְקוֹ בַתִּקְוָה	10 η δι' ημας βεβαιως λεγει τουτο; διοτι δι' ημας εγραφη, οτι ο αροτριων με ελπιδα πρεπει να αροτρια, και ο αλωνιζων με ελπιδα να μετεχη της ελπιδος αυτου.
11 אִם־זָרַעְנוּ בָכֶם עִנְיְנֵי הָרוּחַ הֲכִי־דָבָר גָּדוֹל הוּא אִם־נִקְצֹר מִכֶּם עִנְיְנֵי הַבָּשָׂר	11 Εαν ημεις εσπειραμεν εις εσας τα πνευματικα, μεγα ειναι εαν ημεις θερισωμεν τα σαρκικα σας;
12 וְאִם לַאֲחֵרִים יֵשׁ רְשׁוּת עֲלֵיכֶם הֲלֹא בְיוֹתֵר לָנוּ אֲבָל לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בָּרְשׁוּת הַזֹּאת כִּי אִם־סָבַלְנוּ אֶת־הַכֹּל לְבִלְתִּי־שֹוּם מַעְצוֹר לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	12 Εαν αλλοι μετεχωσι της εφ' υμας εξουσιας, δεν πρεπει μαλλον ημεις; Αλλα δεν μετεχειρισθημεν την εξουσιαν ταυτην, αλλ' υποφερομεν παντα, δια να μη προξενησωμεν εμποδιον τι εις το ευαγγελιον του Χριστου.
13 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עֹבְדֵי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֹכְלִים מִן־הַקֳּדָשִׁים וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ לֹקְחִים חֶלְקָם בַּמִּזְבֵּחַ	13 Δεν εξευρετε οτι οι εργαζομενοι τα ιερα εκ του ιερου τρωγουσιν, οι ενασχολουμενοι εις το θυσιαστηριον μετα του θυσιαστηριου λαμβανουσι μεριδιον;
14 כֵּן תִּקֵּן אֲדֹנֵינוּ גַּם־הוּא אֲשֶׁר יִחְיוּ הַמְבַשְּׂרִים עַל־הַבְּשׂוֹרָה	14 Ουτω και ο Κυριος διεταξεν, οι κηρυττοντες το ευαγγελιον να ζωσιν εκ του ευαγγελιου.
15 וְאָנֹכִי לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה וְגַם לֹא־כָתַבְתִּי זֹאת לְמַעַן יֵעָשֶׂה־לִּי כָּזֹאת כִּי־טוֹב לִי הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר יָשִׂים אִישׁ אֶת־תְּהִלָּתִי לָרִיק	15 Πλην εγω ουδεν τουτων μετεχειρισθην. Ουδε εγραψα ταυτα δια να γεινη ουτως εις εμε? διοτι καλον ειναι εις εμε να αποθανω μαλλον παρα να ματαιωση τις το καυχημα μου.
16 אִם־אֲבַשֵּׂר אֶת־הַבְּשׂוֹרָה אֵין־לִי תְהִלָּה כִּי־הַחוֹבָה מֻטֶּלֶת עָלַי וְאוֹי לִי אִם־לֹא אֲבַשֵּׂר	16 Διοτι εαν κηρυττω το ευαγγελιον, δεν ειναι εις εμε καυχημα? επειδη αναγκη επικειται εις εμε? ουαι δε ειναι εις εμε εαν δεν κηρυττω?
17 כִּי אִם־בִּרְצוֹנִי אֶעֱשֶׂה־כֵּן יִהְיֶה־לִּי שָׂכָר וְאִם בְּעַל־כָּרְחִי פְּקֻדַּת מִשְׁמַרְתִּי הִיא	17 επειδη εαν καμνω τουτο εκουσιως, εχω μισθον? εαν δε ακουσιως, ειμαι εμπεπιστευμενος οικονομιαν.
18 וְעַתָּה מַה־הוּא שְׂכָרִי הֲלֹא זֶה שֶׁאֲבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ בְּלֹא־מְחִיר לְבִלְתִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ לַהֲנָאַת עַצְמִי בָּרְשׁוּת הַנִּתֶּנֶת־לִי בַּבְּשׂוֹרָה	18 Τις λοιπον ειναι ο μισθος μου; το να καμω αδαπανον το ευαγγελιον του Χριστου δια της κηρυξεως μου, ωστε να μη καμνω καταχρησιν της εξουσιας μου εν τω ευαγγελιω.
19 כִּי בִּהְיוֹתִי חָפְשִׁי מִכֹּל עָשִׂיתִי עַצְמִי עֶבֶד לְכָל־אָדָם לְמַעַן אֶקְנֶה אֶת־הָרַבִּים	19 Διοτι ελευθερος ων παντων εις παντας εδουλωσα εμαυτον, δια να κερδησω τους πλειοτερους?
20 וָאֶהִי לַיְּהוּדִים כִּיהוּדִי לִקְנוֹת הַיְּהוּדִים וַאֲשֶׁר הֵם תַּחַת הַתּוֹרָה הָיִיתִי לָהֶם כְּמוֹ־תַחַת הַתּוֹרָה אַף כִּי־אֲנִי אֵינֶנִּי תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה	20 και εγεινα εις τους Ιουδαιους ως Ιουδαιος, δια να κερδησω τους Ιουδαιους? εις τους υπο νομον ως υπο νομον, δια να κερδησω τους υπο νομον?
21 לָאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה הָיִיתִי כִּבְלִי תוֹרָה אַף כִּי־אֵינֶנִּי בְּלִי־תוֹרַת הָאֱלֹהִים כִּי אִם־תַּחַת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ אָנֹכִי לְמַעַן קְנוֹת אוֹתָם אֲשֶׁר בְּלִי תוֹרָה	21 εις τους ανομους ως ανομος, μη ων ανομος εις τον Θεον, αλλ' εννομος εις τον Χριστον, δια να κερδησω ανομους?
22 וְלַחַלָּשִׁים הָיִיתִי כְחַלָּשׁ לִקְנוֹת אֶת־הַחַלָּשִׁים הַכֹּל לְכֻלָּם נִהְיֵיתִי לְמַעַן בְּכָל־דֶּרֶךְ אוֹשִׁיעַ אֲחָדִים	22 εγεινα εις τους ασθενεις ως ασθενης, δια να κερδησω τους ασθενεις? εις παντας εγεινα τα παντα, δια να σωσω παντι τροπω τινας.
23 וְאֶת־זֹאת אֲנִי עֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה לְמַעַן אֶקַּח חֶלְקִי בָהּ גַּם־אָנֹכִי	23 Καμνω δε τουτο δια το ευαγγελιον, δια να γεινω συγκοινωνος αυτου.
24 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי־רָצֵי הַמְּרוּצָה בְּאִסְטָדִין רָצִים כֻּלָּם וְרַק־אֶחָד מֵהֶם יַשִּׂיג אֶת־שְׂכַר הַנִּצָּחוֹן כָּכָה רוּצוּ לְמַעַן תַּשִּׂיגֻהוּ	24 Δεν εξευρετε οτι οι τρεχοντες εν τω σταδιω παντες μεν τρεχουσιν, εις ομως λαμβανει το βραβειον; ουτω τρεχετε, ωστε να λαβητε αυτο.
25 וְכָל־הָעֹמֵד לְהֵאָבֵק יִנָּזֵר מִכָּל־דָּבָר הֵמָּה לָקַחַת כֶּתֶר נִפְסָד וַאֲנַחְנוּ לָקַחַת כֶּתֶר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִפְסָד	25 Πας δε ο αγωνιζομενος εις παντα εγκρατευεται, εκεινοι μεν δια να λαβωσι φθαρτον στεφανον, ημεις δε αφθαρτον.
26 לָכֵן הִנְנִי רָץ לֹא כְּמוֹ בַחֲשֵׁכָה הִנְנִי נִלְחָם לֹא כְּהוֹלֶם רוּחַ	26 Εγω λοιπον ουτω τρεχω, ουχι ως αβεβαιως, ουτω πυγμαχω, ουχι ως κτυπων τον αερα,
27 כִּי אִם־אֲדַכֵּא אֶת־גּוּפִי וַאֲשַׁעְבְּדֶנּוּ פֶּן־אֶהְיֶה אֲנִי הַקּוֹרֵא לַאֲחֵרִים נֶאֱלָח בְּעַצְמִי	27 αλλα δαμαζω το σωμα μου και δουλαγωγω, μηπως εις αλλους κηρυξας εγω γεινω αδοκιμος.