Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לְכוּ בְּעִקְּבוֹתָי כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנִי הֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ	1 Imitatores mei estote, sicut et ego Christi.
2 וְעַל־זֹאת אֲנִי מְשַׁבַּח אֶתְכֶם אֶחָי כִּי־זְכַרְתֶּם אֹתִי בַּכֹּל לִשְׁמֹר אֶת־הַקַּבָּלוֹת כַּאֲשֶׁר מָסַרְתִּי לָכֶם	2 Laudo autem vos quod omnia mei memores estis et, sicut tradidi vobis,traditiones meas tenetis.
3 אַךְ חָפֵץ אָנֹכִי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי־רֹאשׁ כָּל־אִישׁ הַמָּשִׁיחַ וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הָאִישׁ וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים	3 Volo autem vos scire quod omnis viri caput Christusest, caput autem mulieris vir, caput vero Christi Deus.
4 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה מְבַזֶּה הוּא אֶת־רֹאשׁוֹ	4 Omnis vir orans autprophetans velato capite deturpat caput suum;
5 וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל אוֹ תִתְנַבֵּא וְרֹאשָׁהּ פָרוּעַ מְבַזָּה הִיא אֶת־רֹאשָׁהּ יַעַן בָּזֶה הִיא כְּמוֹ מְגֻלָּחָה	5 omnis autem mulier orans autprophetans non velato capite deturpat caput suum; unum est enim atque sidecalvetur.
6 כִּי הָאִשָּׁה אִם־לֹא תִתְכַּסֶּה גַּם תִּתְגַלָּח וְאִם־בִּזָּיוֹן הוּא לָאִשָּׁה לְהִכָּסֵם אוֹ לְהִתְגַּלֵּחַ תִּתְכַּסֶּה	6 Nam si non velatur mulier, et tondeatur! Si vero turpe est mulieritonderi aut decalvari, veletur.
7 וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת־רֹאשׁוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ אֲבָל הָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ	7 Vir quidem non debet velare caput, quoniam imago et gloria est Dei; mulierautem gloria viri est.
8 כִּי אֵין־הָאִישׁ מִן־הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ	8 Non enim vir ex muliere est, sed mulier ex viro;
9 גַּם לֹא־נִבְרָא הָאִישׁ בַּעֲבוּר הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הָאִישׁ	9 etenim non est creatus vir propter mulierem, sed mulier propter virum.
10 עַל־כֵּן הָאִשָּׁה חַיָּב לִהְיוֹת־לָהּ כִּסּוּי עַל־רֹאשָׁהּ בַּעֲבוּר הַמַּלְאָכִים	10 Ideodebet mulier potestatem habere supra caput propter angelos.
11 אֲבָל אֵין הָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ בָּאָדוֹן	11 Verumtamen nequemulier sine viro, neque vir sine muliere in Domino;
12 כִּי כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ כֵּן גַּם־הָאִישׁ עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה וְכָל־זֹאת מֵאֱלֹהִים	12 nam sicut mulier de viro,ita et vir per mulierem, omnia autem ex Deo.
13 שִׁפְטוּ־נָא בְנַפְשְׁכֶם הֲנָאֲוָה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־הָאֱלֹהִים בְּגִלּוּי רֹאשׁ	13 In vobis ipsi iudicate: Decetmulierem non velatam orare Deum?
14 אוֹ הֲלֹא גַם־הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ יְלַמֵּד אֶתְכֶם כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ חֶרְפָּה הִיא לוֹ	14 Nec ipsa natura docet vos quod vir quidem,si comam nutriat, ignominia est illi;
15 אֲבָל הָאִשָּׁה כִּי תְגַדֵּל שַׂעְרָהּ פְּאֵר הוּא לָהּ כִּי־נִתַּן לָהּ הַשֵּׂעָר לְצָנִיף	15 mulier vero, si comam nutriat, gloriaest illi? Quoniam coma pro velamine ei data est.
16 וְאִם־יַחְשֹׁב אִישׁ לְעַרְעֵר עָלֵינוּ אֵין לָנוּ מִנְהָג כָּזֶה וְלֹא לִקְהִלּוֹת הָאֱלֹהִים	16 Si quis autem videturcontentiosus esse, nos talem consuetudinem non habemus, neque ecclesiae Dei.
17 וְהִנֵּה בְּצַוֹּתִי אֶת־זֹאת לֹא אוּכַל לְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם עַל־אֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יַחַד לֹא לְהוֹעִיל כִּי אִם־לְרָעָה	17 Hoc autem praecipio, non laudans quod non in melius sed in deteriusconvenitis.
18 כִּי בָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקוֹת בֵּינֵיכֶם כַּאֲשֶׁר תִּוָּעֲדוּ בַקָּהָל וּמִקְצָתוֹ אֲנִי מַאֲמִין	18 Primum quidem convenientibus vobis in ecclesia, audio scissurasinter vos esse et ex parte credo.
19 כִּי אַף־צְרִיכוֹת כִּתּוֹת לִהְיוֹת בֵּינֵיכֶם לְמַעַן יִוָּדְעוּ הַנֶּאֱמָנִים בָּכֶם	19 Nam oportet et haereses inter vos esse, utet, qui probati sunt, manifesti fiant in vobis.
20 וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יָחַד אֵין־זֶה לֶאֱכֹל סְעוּדַת הָאָדוֹן	20 Convenientibus ergo vobis inunum, non est dominicam cenam manducare;
21 כִּי כָל־אֶחָד מַקְדִּים לָקַחַת סְעוּדָתוֹ בְּעֵת הָאֲכִילָה וְזֶה יִרְעַב וְזֶה יִשְׁתַּכָּר	21 unusquisque enim suam cenampraesumit in manducando, et alius quidem esurit, alius autem ebrius est.
22 הַאֵין לָכֶם בָּתִּים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם אוֹ הֲתָבוּזוּ אֶת־קְהַל אֱלֹהִים וְתַכְלִימוּ אֶת־אֲשֶׁר אֵין־בְּיָדָם מְאוּמָה מָה אֹמַר לָכֶם הַעַל־זֹאת אֲשַׁבַּח אֶתְכֶם אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ	22 Numquid domos non habetis ad manducandum et bibendum? Aut ecclesiam Deicontemnitis et confunditis eos, qui non habent? Quid dicam vobis? Laudabo vos?In hoc non laudo!
23 כִּי־כֹה קִבַּלְתִּי אָנֹכִי מִן־הָאָדוֹן אֶת־אֲשֶׁר גַּם־מָסַרְתִּי לָכֶם כִּי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא אֲשֶׁר־נִמְסַר בּוֹ לָקַח אֶת־הַלָּחֶם	23 Ego enim accepi a Domino, quod et tradidi vobis, quoniam Dominus Iesus, inqua nocte tradebatur, accepit panem
24 וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה גוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם עֲשֹוּ־זֹאת לְזִכְרוֹנִי	24 et gratias agens fregit et dixit: “ Hocest corpus meum, quod pro vobis est; hoc facite in meam commemorationem ”;
25 וְכֵן גַּם־אֶת־הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה וַיֹּאמַר הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי עֲשֹוּ־זֹאת לְזִכְרוֹנִי בְּכָל־עֵת שֶׁתִּשְׁתּוּ	25 similiter et calicem, postquam cenatum est, dicens: “ Hic calix novumtestamentum est in meo sanguine; hoc facite, quotiescumque bibetis, in meamcommemorationem ”.
26 כִּי בְכָל־עֵת שֶׁתֹּאכְלוּ אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה וְתִשְׁתּוּ אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת הַזְכֵּר תַּזְכִּירוּ אֶת־מוֹת אֲדֹנֵינוּ עַד כִּי יָבוֹא	26 Quotiescumque enim manducabitis panem hunc et calicembibetis, mortem Domini annuntiatis, donec veniat.
27 לָכֵן מִי שֶׁיֹּאכַל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה אוֹ־יִשְׁתֶּה מִכּוֹס הָאָדוֹן שֶׁלֹּא כָרָאוּי יֶאְשַׁם לְגוּף אֲדֹנֵינוּ וּלְדָמוֹ	27 Itaque, quicumquemanducaverit panem vel biberit calicem Domini indigne, reus erit corporis etsanguinis Domini.
28 יִבְחַן הָאִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ וְאָז יֹאכַל מִן־הַלֶּחֶם וְיִשְׁתֶּה מִן־הַכּוֹס	28 Probet autem seipsum homo, et sic de pane illo edat et decalice bibat;
29 כִּי הָאֹכֵל וְהַשֹּׁתֶה שֶׁלֹּא כָרָאוּי אֹכֵל וְשֹׁתֶה דִּין לְנַפְשׁוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִפְלָה אֶת־גּוּף הָאָדוֹן	29 qui enim manducat et bibit, iudicium sibi manducat et bibit nondiiudicans corpus.
30 בַּעֲבוּר זֹאת יֵשׁ־בָּכֶם חוֹלִים וְחַלָּשִׁים רַבִּים וְהַרְבֵּה יָשְׁנוּ הַמָּוֶת	30 Ideo inter vos multi infirmi et imbecilles et dormiuntmulti.
31 כִּי אִם־נִבְחַן אֶת־נַפְשֵׁנוּ לֹא נִהְיֶה נְדוֹנִים	31 Quod si nosmetipsos diiudicaremus, non utique iudicaremur;
32 וְכַאֲשֶׁר נִדּוֹן נִוָּסֵר עַל־יַד הָאָדוֹן לְמַעַן לֹא נְחֻיַּב עִם־הָעוֹלָם	32 dumiudicamur autem, a Domino corripimur, ut non cum hoc mundo damnemur
33 עַל־כֵּן אַחַי בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד לֶאֱכֹל תְּחַכּוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ	33 Itaque,fratres mei, cum convenitis ad manducandum, invicem exspectate.
34 וְכִי־יִרְעַב אִישׁ יֹאכַל בְּבֵיתוֹ פֶּן־תִּקָּהֲלוּ לְאַשְׁמָה וְיֶתֶר הַדְּבָרִים אֲתַקֵּן בְּבֹאִי	34 Si quisesurit, domi manducet, ut non in iudicium conveniatis. Cetera autem, cum venero,disponam.