Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לְכוּ בְּעִקְּבוֹתָי כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנִי הֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ	1 μιμηταί μου γίνεσθε καθὼς κἀγὼ Χριστοῦ.
2 וְעַל־זֹאת אֲנִי מְשַׁבַּח אֶתְכֶם אֶחָי כִּי־זְכַרְתֶּם אֹתִי בַּכֹּל לִשְׁמֹר אֶת־הַקַּבָּלוֹת כַּאֲשֶׁר מָסַרְתִּי לָכֶם	2 Ἐπαινῶ δὲ ὑμᾶς ὅτι πάντα μου μέμνησθε καί, καθὼς παρέδωκα ὑμῖν, τὰς παραδόσεις κατέχετε.
3 אַךְ חָפֵץ אָנֹכִי שֶׁתֵּדְעוּ כִּי־רֹאשׁ כָּל־אִישׁ הַמָּשִׁיחַ וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הָאִישׁ וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים	3 Θέλω δὲ ὑμᾶς εἰδέναι ὅτι παντὸς ἀνδρὸς ἡ κεφαλὴ ὁ Χριστός ἐστιν, κεφαλὴ δὲ γυναικὸς ὁ ἀνήρ, κεφαλὴ δὲ τοῦ Χριστοῦ ὁ θεός.
4 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה מְבַזֶּה הוּא אֶת־רֹאשׁוֹ	4 πᾶς ἀνὴρ προσευχόμενος ἢ προφητεύων κατὰ κεφαλῆς ἔχων καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ.
5 וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל אוֹ תִתְנַבֵּא וְרֹאשָׁהּ פָרוּעַ מְבַזָּה הִיא אֶת־רֹאשָׁהּ יַעַן בָּזֶה הִיא כְּמוֹ מְגֻלָּחָה	5 πᾶσα δὲ γυνὴ προσευχομένη ἢ προφητεύουσα ἀκατακαλύπτῳ τῇ κεφαλῇ καταισχύνει τὴν κεφαλὴν αὐτῆς· ἓν γάρ ἐστιν καὶ τὸ αὐτὸ τῇ ἐξυρημένῃ.
6 כִּי הָאִשָּׁה אִם־לֹא תִתְכַּסֶּה גַּם תִּתְגַלָּח וְאִם־בִּזָּיוֹן הוּא לָאִשָּׁה לְהִכָּסֵם אוֹ לְהִתְגַּלֵּחַ תִּתְכַּסֶּה	6 εἰ γὰρ οὐ κατακαλύπτεται γυνή, καὶ κειράσθω· εἰ δὲ αἰσχρὸν γυναικὶ τὸ κείρασθαι ἢ ξυρᾶσθαι, κατακαλυπτέσθω.
7 וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת־רֹאשׁוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ אֲבָל הָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ	7 Ἀνὴρ μὲν γὰρ οὐκ ὀφείλει κατακαλύπτεσθαι τὴν κεφαλὴν εἰκὼν καὶ δόξα θεοῦ ὑπάρχων· ἡ γυνὴ δὲ δόξα ἀνδρός ἐστιν.
8 כִּי אֵין־הָאִישׁ מִן־הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ	8 οὐ γάρ ἐστιν ἀνὴρ ἐκ γυναικὸς ἀλλὰ γυνὴ ἐξ ἀνδρός·
9 גַּם לֹא־נִבְרָא הָאִישׁ בַּעֲבוּר הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הָאִישׁ	9 καὶ γὰρ οὐκ ἐκτίσθη ἀνὴρ διὰ τὴν γυναῖκα ἀλλὰ γυνὴ διὰ τὸν ἄνδρα.
10 עַל־כֵּן הָאִשָּׁה חַיָּב לִהְיוֹת־לָהּ כִּסּוּי עַל־רֹאשָׁהּ בַּעֲבוּר הַמַּלְאָכִים	10 διὰ τοῦτο ὀφείλει ἡ γυνὴ ἐξουσίαν ἔχειν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς διὰ τοὺς ἀγγέλους.
11 אֲבָל אֵין הָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ בָּאָדוֹן	11 πλὴν οὔτε γυνὴ χωρὶς ἀνδρὸς οὔτε ἀνὴρ χωρὶς γυναικὸς ἐν κυρίῳ·
12 כִּי כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ כֵּן גַּם־הָאִישׁ עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה וְכָל־זֹאת מֵאֱלֹהִים	12 ὥσπερ γὰρ ἡ γυνὴ ἐκ τοῦ ἀνδρός, οὕτως καὶ ὁ ἀνὴρ διὰ τῆς γυναικός· τὰ δὲ πάντα ἐκ τοῦ θεοῦ.
13 שִׁפְטוּ־נָא בְנַפְשְׁכֶם הֲנָאֲוָה לְאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־הָאֱלֹהִים בְּגִלּוּי רֹאשׁ	13 Ἐν ὑμῖν αὐτοῖς κρίνατε· πρέπον ἐστὶν γυναῖκα ἀκατακάλυπτον τῷ θεῷ προσεύχεσθαι;
14 אוֹ הֲלֹא גַם־הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ יְלַמֵּד אֶתְכֶם כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְגַדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ חֶרְפָּה הִיא לוֹ	14 οὐδὲ ἡ φύσις αὐτὴ διδάσκει ὑμᾶς ὅτι ἀνὴρ μὲν ἐὰν κομᾷ ἀτιμία αὐτῷ ἐστιν,
15 אֲבָל הָאִשָּׁה כִּי תְגַדֵּל שַׂעְרָהּ פְּאֵר הוּא לָהּ כִּי־נִתַּן לָהּ הַשֵּׂעָר לְצָנִיף	15 γυνὴ δὲ ἐὰν κομᾷ δόξα αὐτῇ ἐστιν; ὅτι ἡ κόμη ἀντὶ περιβολαίου δέδοται [αὐτῇ].
16 וְאִם־יַחְשֹׁב אִישׁ לְעַרְעֵר עָלֵינוּ אֵין לָנוּ מִנְהָג כָּזֶה וְלֹא לִקְהִלּוֹת הָאֱלֹהִים	16 Εἰ δέ τις δοκεῖ φιλόνεικος εἶναι, ἡμεῖς τοιαύτην συνήθειαν οὐκ ἔχομεν οὐδὲ αἱ ἐκκλησίαι τοῦ θεοῦ.
17 וְהִנֵּה בְּצַוֹּתִי אֶת־זֹאת לֹא אוּכַל לְשַׁבֵּחַ אֶתְכֶם עַל־אֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יַחַד לֹא לְהוֹעִיל כִּי אִם־לְרָעָה	17 Τοῦτο δὲ παραγγέλλων οὐκ ἐπαινῶ ὅτι οὐκ εἰς τὸ κρεῖσσον ἀλλ’ εἰς τὸ ἧσσον συνέρχεσθε.
18 כִּי בָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקוֹת בֵּינֵיכֶם כַּאֲשֶׁר תִּוָּעֲדוּ בַקָּהָל וּמִקְצָתוֹ אֲנִי מַאֲמִין	18 πρῶτον μὲν γὰρ συνερχομένων ὑμῶν ἐν ἐκκλησίᾳ ἀκούω σχίσματα ἐν ὑμῖν ὑπάρχειν καὶ μέρος τι πιστεύω.
19 כִּי אַף־צְרִיכוֹת כִּתּוֹת לִהְיוֹת בֵּינֵיכֶם לְמַעַן יִוָּדְעוּ הַנֶּאֱמָנִים בָּכֶם	19 δεῖ γὰρ καὶ αἱρέσεις ἐν ὑμῖν εἶναι, ἵνα [καὶ] οἱ δόκιμοι φανεροὶ γένωνται ἐν ὑμῖν.
20 וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יָחַד אֵין־זֶה לֶאֱכֹל סְעוּדַת הָאָדוֹן	20 Συνερχομένων οὖν ὑμῶν ἐπὶ τὸ αὐτὸ οὐκ ἔστιν κυριακὸν δεῖπνον φαγεῖν·
21 כִּי כָל־אֶחָד מַקְדִּים לָקַחַת סְעוּדָתוֹ בְּעֵת הָאֲכִילָה וְזֶה יִרְעַב וְזֶה יִשְׁתַּכָּר	21 ἕκαστος γὰρ τὸ ἴδιον δεῖπνον προλαμβάνει ἐν τῷ φαγεῖν, καὶ ὃς μὲν πεινᾷ ὃς δὲ μεθύει.
22 הַאֵין לָכֶם בָּתִּים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶם אוֹ הֲתָבוּזוּ אֶת־קְהַל אֱלֹהִים וְתַכְלִימוּ אֶת־אֲשֶׁר אֵין־בְּיָדָם מְאוּמָה מָה אֹמַר לָכֶם הַעַל־זֹאת אֲשַׁבַּח אֶתְכֶם אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ	22 μὴ γὰρ οἰκίας οὐκ ἔχετε εἰς τὸ ἐσθίειν καὶ πίνειν; ἢ τῆς ἐκκλησίας τοῦ θεοῦ καταφρονεῖτε, καὶ καταισχύνετε τοὺς μὴ ἔχοντας; τί εἴπω ὑμῖν; ἐπαινέσω ὑμᾶς; ἐν τούτῳ οὐκ ἐπαινῶ.
23 כִּי־כֹה קִבַּלְתִּי אָנֹכִי מִן־הָאָדוֹן אֶת־אֲשֶׁר גַּם־מָסַרְתִּי לָכֶם כִּי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא אֲשֶׁר־נִמְסַר בּוֹ לָקַח אֶת־הַלָּחֶם	23 Ἐγὼ γὰρ παρέλαβον ἀπὸ τοῦ κυρίου, ὃ καὶ παρέδωκα ὑμῖν, ὅτι ὁ κύριος Ἰησοῦς ἐν τῇ νυκτὶ ᾗ παρεδίδετο ἔλαβεν ἄρτον
24 וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה גוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם עֲשֹוּ־זֹאת לְזִכְרוֹנִי	24 καὶ εὐχαριστήσας ἔκλασεν καὶ εἶπεν· τοῦτό μού ἐστιν τὸ σῶμα τὸ ὑπὲρ ὑμῶν· τοῦτο ποιεῖτε εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν.
25 וְכֵן גַּם־אֶת־הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה וַיֹּאמַר הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי עֲשֹוּ־זֹאת לְזִכְרוֹנִי בְּכָל־עֵת שֶׁתִּשְׁתּוּ	25 ὡσαύτως καὶ τὸ ποτήριον μετὰ τὸ δειπνῆσαι λέγων· τοῦτο τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ἐστὶν ἐν τῷ ἐμῷ αἵματι· τοῦτο ποιεῖτε, ὁσάκις ἐὰν πίνητε, εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν.
26 כִּי בְכָל־עֵת שֶׁתֹּאכְלוּ אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה וְתִשְׁתּוּ אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת הַזְכֵּר תַּזְכִּירוּ אֶת־מוֹת אֲדֹנֵינוּ עַד כִּי יָבוֹא	26 ὁσάκις γὰρ ἐὰν ἐσθίητε τὸν ἄρτον τοῦτον καὶ τὸ ποτήριον πίνητε, τὸν θάνατον τοῦ κυρίου καταγγέλλετε ἄχρι οὗ ἔλθῃ.
27 לָכֵן מִי שֶׁיֹּאכַל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה אוֹ־יִשְׁתֶּה מִכּוֹס הָאָדוֹן שֶׁלֹּא כָרָאוּי יֶאְשַׁם לְגוּף אֲדֹנֵינוּ וּלְדָמוֹ	27 Ὥστε ὃς ἂν ἐσθίῃ τὸν ἄρτον ἢ πίνῃ τὸ ποτήριον τοῦ κυρίου ἀναξίως, ἔνοχος ἔσται τοῦ σώματος καὶ τοῦ αἵματος τοῦ κυρίου.
28 יִבְחַן הָאִישׁ אֶת־נַפְשׁוֹ וְאָז יֹאכַל מִן־הַלֶּחֶם וְיִשְׁתֶּה מִן־הַכּוֹס	28 δοκιμαζέτω δὲ ἄνθρωπος ἑαυτὸν καὶ οὕτως ἐκ τοῦ ἄρτου ἐσθιέτω καὶ ἐκ τοῦ ποτηρίου πινέτω·
29 כִּי הָאֹכֵל וְהַשֹּׁתֶה שֶׁלֹּא כָרָאוּי אֹכֵל וְשֹׁתֶה דִּין לְנַפְשׁוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־הִפְלָה אֶת־גּוּף הָאָדוֹן	29 ὁ γὰρ ἐσθίων καὶ πίνων κρίμα ἑαυτῷ ἐσθίει καὶ πίνει μὴ διακρίνων τὸ σῶμα.
30 בַּעֲבוּר זֹאת יֵשׁ־בָּכֶם חוֹלִים וְחַלָּשִׁים רַבִּים וְהַרְבֵּה יָשְׁנוּ הַמָּוֶת	30 διὰ τοῦτο ἐν ὑμῖν πολλοὶ ἀσθενεῖς καὶ ἄρρωστοι καὶ κοιμῶνται ἱκανοί.
31 כִּי אִם־נִבְחַן אֶת־נַפְשֵׁנוּ לֹא נִהְיֶה נְדוֹנִים	31 εἰ δὲ ἑαυτοὺς διεκρίνομεν, οὐκ ἂν ἐκρινόμεθα·
32 וְכַאֲשֶׁר נִדּוֹן נִוָּסֵר עַל־יַד הָאָדוֹן לְמַעַן לֹא נְחֻיַּב עִם־הָעוֹלָם	32 κρινόμενοι δὲ ὑπὸ [τοῦ] κυρίου παιδευόμεθα, ἵνα μὴ σὺν τῷ κόσμῳ κατακριθῶμεν.
33 עַל־כֵּן אַחַי בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד לֶאֱכֹל תְּחַכּוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ	33 Ὥστε, ἀδελφοί μου, συνερχόμενοι εἰς τὸ φαγεῖν ἀλλήλους ἐκδέχεσθε.
34 וְכִי־יִרְעַב אִישׁ יֹאכַל בְּבֵיתוֹ פֶּן־תִּקָּהֲלוּ לְאַשְׁמָה וְיֶתֶר הַדְּבָרִים אֲתַקֵּן בְּבֹאִי	34 εἴ τις πεινᾷ, ἐν οἴκῳ ἐσθιέτω, ἵνα μὴ εἰς κρίμα συνέρχησθε. τὰ δὲ λοιπὰ ὡς ἂν ἔλθω διατάξομαι.