Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים בָּעֵת הַהִיא וַיַּגִּידוּ לוֹ עַל־דְּבַר הַגְּלִילִים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרַב דָּמָם עִם־זִבְחֵיהֶם	1 Aderant autem quidam ipso in tempore, nuntiantes illi de Galilæis, quorum sanguinem Pilatus miscuit cum sacrificiis eorum.
2 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחשְׁבִים אַתֶּם כִּי הַגְּלִילִים הָאֵלֶּה הָיוּ חַטָּאִים מִכָּל־אַנְשֵׁי הַגָּלִיל עַל־אֲשֶׁר־בָּאָה כָזֹאת עֲלֵיהֶם	2 Et respondens dixit illis : Putatis quod hi Galilæi præ omnibus Galilæis peccatores fuerint, quia talia passi sunt ?
3 לֹא כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ תֹּאבְדוּ כֻלְּכֶם גַּם־אַתֶּם	3 Non, dico vobis : sed nisi pœnitentiam habueritis, omnes similiter peribitis.
4 אוֹ שְׁמֹנָה הֶעָשָׂר הָהֵם אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בְּשִׁלֹּחַ וַיְמִיתֵם הַחשְׁבִים אַתֶּם כִּי־הָיוּ אֲשֵׁמִים מִכָּל־הָאֲנָשִׁים הַיּשְׁבִים בִּירוּשָׁלָיִם	4 Sicut illi decem et octo, supra quos cecidit turris in Siloë, et occidit eos : putatis quia et ipsi debitores fuerint præter omnes homines habitantes in Jerusalem ?
5 לֹא כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־לֹא תָשׁוּבוּ תֹּאבְדוּ כֻלְּכֶם גַּם־אַתֶּם	5 Non, dico vobis : sed si pœnitentiam non egeritis, omnes similiter peribitis.
6 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיְתָה־לּוֹ תְאֵנָה נְטוּעָה בְכַרְמוֹ וַיָּבֹא לְבַקֶּשׁ־בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא	6 Dicebat autem et hanc similitudinem : Arborem fici habebat quidam plantatam in vinea sua, et venit quærens fructum in illa, et non invenit.
7 וַיֹּאמֶר אֶל־הַכֹּרֵם הִנֵּה־זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים אָנֹכִי בָא לְבַקֵּשׁ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת וְאֵינֶנִּי מוֹצֵא גַּדַּע אוֹתָהּ לָמָּה־זֶּה תַשְׁחִית אֵת הָאֲדָמָה	7 Dixit autem ad cultorem vineæ : Ecce anni tres sunt ex quo venio quærens fructum in ficulnea hac, et non invenio : succide ergo illam : ut quid etiam terram occupat ?
8 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנִּיחָה אֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד כִּי־אֶעֱדֹר וְשַׂמְתִּי דֹמֶן סְבִיבוֹתֶיהָ	8 At ille respondens, dicit illi : Domine dimitte illam et hoc anno, usque dum fodiam circa illam, et mittam stercora,
9 אוּלַי־תַּעֲשֶׂה פֶרִי וְאִם־לֹא בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תְּגַדְּעֶנָּה	9 et siquidem fecerit fructum : sin autem, in futurum succides eam.
10 וַיְהִי הוּא מְלַמֵּד בַּשַּׁבָּת בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת	10 Erat autem docens in synagoga eorum sabbatis.
11 וְהִנֵּה אִשָּׁה טְעוּנַת רוּחַ־חֳלִי כִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֶה שָׁנָה וַתְּהִי כְפוּפָה וְלֹא יָכְלָה לָקוּם קוֹמָה זְקוּפָה	11 Et ecce mulier, quæ habebat spiritum infirmitatis annis decem et octo : et erat inclinata, nec omnino poterat sursum respicere.
12 וַיְהִי בִּרְאוֹת אֹתָהּ יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ אִשָּׁה הֵחָלְצִי מֵחָלְיֵךְ	12 Quam cum videret Jesus, vocavit eam ad se, et ait illi : Mulier, dimissa es ab infirmitate tua.
13 וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עָלֶיהָ וּכְרֶגַע קָמָה וַתִּתְעוֹדָד וַתְּשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים	13 Et imposuit illi manus, et confestim erecta est, et glorificabat Deum.
14 וַיִּכְעַס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת עַל־אֲשֶׁר רִפָּא יֵשׁוּעַ בַּשַּׁבָּת וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם שֵׁשֶׁת יָמִים הֵם אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה לָכֵן בָּאֵלֶּה בֹּאוּ וְהֵרָפְאוּ וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת	14 Respondens autem archisynagogus, indignans quia sabbato curasset Jesus, dicebat turbæ : Sex dies sunt in quibus oportet operari : in his ergo venite, et curamini, et non in die sabbati.
15 וַיַּעַן הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶחָנֵף אִישׁ אִישׁ מִכֶּם הֲלֹא יַתִּיר בַּשַּׁבָּת אֶת־שׁוֹרוֹ אוֹ אֶת־חֲמֹרוֹ מִן־הָאֵבוּס וְיוֹלִיכֵהוּ לְהַשְׁקֹתוֹ	15 Respondens autem ad illum Dominus, dixit : Hypocritæ, unusquisque vestrum sabbato non solvit bovem suum, aut asinum a præsepio, et ducit adaquare ?
16 וְזֹאת אֲשֶׁר הִיא בַּת־אַבְרָהָם וַאֲשֶׁר הַשָּׂטָן אֲסָרָהּ זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֲלֹא תֻתַּר מִמּוֹסְרוֹתֶיהָ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת	16 Hanc autem filiam Abrahæ, quam alligavit Satanas, ecce decem et octo annis, non oportuit solvi a vinculo isto die sabbati ?
17 וַיְהִי כְּאָמְרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִכְלְמוּ כָּל־מִתְקוֹמְמָיו וַיִּשְׂמַח כָּל־הָעָם עַל־כָּל־הַנִּפְלָאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת עַל־יָדוֹ	17 Et cum hæc diceret, erubescebant omnes adversarii ejus : et omnis populus gaudebat in universis, quæ gloriose fiebant ab eo.
18 וַיֹּאמַר לְמָה דוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶל־מָה אַמְשִׁילֶנָּה	18 Dicebat ergo : Cui simile est regnum Dei, et cui simile æstimabo illud ?
19 דּוֹמָה הִיא לְגַרְגֵּר שֶׁל־חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וַיְשִׂימֵהוּ בְגַנּוֹ וַיִּצְמַח וַיְהִי לְעֵץ גָּדוֹל וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יְקַנֵּן בַּעֲנָפָיו	19 Simile est grano sinapis, quod acceptum homo misit in hortum suum, et crevit, et factum est in arborem magnam : et volucres cæli requieverunt in ramis ejus.
20 וַיֹּאמֶר עוֹד אֶל־מָה אֲדַמֶּה אֵת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 Et iterum dixit : Cui simile æstimabo regnum Dei ?
21 דּוֹמָה הִיא לִשְׂאֹר אֲשֶׁר לְקָחַתּוּ אִשָּׁה וַתִּטְמְנֵהוּ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח עַד כִּי־יֶחְמַץ כֻּלּוֹ	21 Simile est fermento, quod acceptum mulier abscondit in farinæ sata tria, donec fermentaretur totum.
22 וַיַּעֲבֹר בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים עָבוֹר וְלַמֵּד וַיָּשֶׂם אֶת־דַּרְכּוֹ לָבוֹא יְרוּשָׁלָיִם	22 Et ibat per civitates et castella, docens, et iter faciens in Jerusalem.
23 וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הַמְעַט הֵם הַנּוֹשָׁעִים	23 Ait autem illi quidam : Domine, si pauci sunt, qui salvantur ? Ipse autem dixit ad illos :
24 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ לָבוֹא בַּפֶּתַח הַצָּר כִּי־אֹמֵר אֲנִי לָכֶם רַבִּים יְבַקְשׁוּ לָבוֹא וְלֹא יוּכָלוּ	24 Contendite intrare per angustam portam : quia multi, dico vobis, quærent intrare, et non poterunt.
25 וְהָיָה מִיּוֹם אֲשֶׁר יָקוּם בַּעַל הַבַּיִת וְסָגַר אֶת־הַדָּלֶת וְתָחֵלּוּ לַעֲמֹד בַּחוּץ וְלִדְפֹּק עַל־הַדֶּלֶת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ פְּתַח־לָנוּ וְעָנָה וְאָמַר אֲלֵיכֶם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶתְכֶם מֵאַיִן אַתֶּם	25 Cum autem intraverit paterfamilias, et clauserit ostium, incipietis foris stare, et pulsare ostium, dicentes : Domine, aperi nobis : et respondens dicet vobis : Nescio vos unde sitis :
26 אָז תָּחֵלּוּ לֵאמֹר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִרְחֹבוֹתֵינוּ לִמָּדְתָּ	26 tunc incipietis dicere : Manducavimus coram te, et bibimus, et in plateis nostris docuisti.
27 וְיֹאמַר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶתְכֶם מֵאַיִן אַתֶּם סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן	27 Et dicet vobis : Nescio vos unde sitis : discedite a me omnes operarii iniquitatis.
28 וְשָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת־אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֶת־כָּל־הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם מְגֹרָשִׁים הַחוּצָה	28 Ibi erit fletus et stridor dentium : cum videritis Abraham, et Isaac, et Jacob, et omnes prophetas in regno Dei, vos autem expelli foras.
29 וְיָבֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים	29 Et venient ab oriente, et occidente, et aquilone, et austro, et accumbent in regno Dei.
30 וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים וְרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים	30 Et ecce sunt novissimi qui erunt primi, et sunt primi qui erunt novissimi.
31 בַּיּוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ מִן־הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו צֵא וְלֵךְ מִזֶּה כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךָ	31 In ipsa die accesserunt quidam pharisæorum, dicentes illi : Exi, et vade hinc : quia Herodes vult te occidere.
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְאִמְרוּ אֶל־הַשּׁוּעָל הַזֶּה הִנְנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּפֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר וּבַשְּׁלִישִׁי אָבֹא עַד־קִצִּי	32 Et ait illis : Ite, et dicite vulpi illi : Ecce ejicio dæmonia, et sanitates perficio hodie, et cras, et tertia die consummor.
33 אֲבָל הָלוֹךְ אֵלֵךְ הַיּוֹם וּמָחָר וּמִמָּחֳרָתוֹ כִּי לֹא־יִתָּכֵן אֲשֶׁר יֹאבַד נָבִיא מִחוּץ לִירוּשָׁלָיִם	33 Verumtamen oportet me hodie et cras et sequenti die ambulare : quia non capit prophetam perire extra Jerusalem.
34 יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת־הַנִּשְׁלָחִים אֵלֶיהָ כַּמֶּה פְעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כַּאֲשֶׁר תְּקַבֵּץ הַתַּרְנְגֹלֶת אֶת־אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְאַתֶּם לֹא אֲבִיתֶם	34 Jerusalem, Jerusalem, quæ occidis prophetas, et lapidas eos qui mittuntur ad te, quoties volui congregare filios tuos quemadmodum avis nidum suum sub pennis, et noluisti ?
35 הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־רָאֹה לֹא תִרְאוּנִי עַד־בּוֹא הָעֵת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה	35 Ecce relinquetur vobis domus vestra deserta. Dico autem vobis, quia non videbitis me donec veniat cum dicetis : Benedictus qui venit in nomine Domini.