Isaiah (ישעיה) - Isaia 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 לַמְנַצֵּחַ ׀ לְעֶבֶד־יְהוָה לְדָוִד	1 Unto the end, for the servant of God, David himself.
2 נְאֻם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו	2 The unjust hath said within himself, that he would sin : there is no fear of God before his eyes.
3 כִּי־הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנֹו לִשְׂנֹא	3 For in his sight he hath done deceitfully, that his iniquity may be found unto hatred.
4 דִּבְרֵי־פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב	4 The words of his mouth are iniquity and guile : he would not understand that he might do well.
5 אָוֶן ׀ יַחְשֹׁב עַל־מִשְׁכָּבֹו יִתְיַצֵּב עַל־דֶּרֶךְ לֹא־טֹוב רָע לֹא יִמְאָס	5 He hath devised iniquity on his bed, he hath set himself on every way that is not good : but evil he hath not hated.
6 יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִים	6 O Lord, thy mercy is in heaven, and thy truth reacheth, even to the clouds.
7 צִדְקָתְךָ ׀ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהֹום רַבָּה אָדָם־וּבְהֵמָה תֹושִׁיעַ יְהוָה	7 Thy justice is as the mountains of God, thy judgments are a great deep. Men and beasts thou wilt preserve, O Lord :
8 מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן	8 O how hast thou multiplied thy mercy, O God! But the children of men shall put their trust under the covert of thy wings.
9 יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם	9 They shall be inebriated with the plenty of thy house; and thou shalt make them drink of the torrent of thy pleasure.
10 כִּי־עִמְּךָ מְקֹור חַיִּים בְּאֹורְךָ נִרְאֶה־אֹור	10 For with thee is the fountain of life; and in thy light we shall see light.
11 מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב	11 Extend thy mercy to them that know thee, and thy justice to them that are right in heart.
12 אַל־תְּבֹואֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי	12 Let not the foot of pride come to me, and let not the hand of the sinner move me.
13 שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא־יָכְלוּ קוּם	13 There the workers of iniquity are fallen, they are cast out, and could not stand.
14 כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל־יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא־יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם
15 וְאַל־יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
16 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ ס כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ־אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ־גַּפְנֹו וְאִישׁ תְּאֵנָתֹו וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי־בֹורֹו
17 עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירֹושׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים
18 פֶּן־יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגֹּויִם אִישׁ אֶת־אַרְצֹו מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
19 אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרֹון מִיָּדִי
20 מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצֹות הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־הִצִּילוּ אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי כִּי־יַצִּיל יְהוָה אֶת־יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי
21 וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא־עָנוּ אֹתֹו דָּבָר כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ
22 וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּופֵר וְיֹואָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל־חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לֹו אֵת דִּבְרֵי רַב־שָׁקֵה׃ ס