Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 35

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַר	1 Igitur Eliu haec rursum locutus est:
2 הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵל	2 “ Numquid aequa tibi videtur tua cogitatio, ut diceres: “Iustificatio mea coram Deo”?
3 כִּי־תֹאמַר מַה־יִּסְכָּן־לָךְ מָה־אֹעִיל מֵחַטָּאתִי	3 Dixisti enim: “Quid ad te? Vel quid tibi proderit, si ego peccavero?”.
4 אֲנִי אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּךְ	4 Itaque ego respondebo sermonibus tuis et amicis tuis tecum.
5 הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר חָקִים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ	5 Suspice caelum et intuere et contemplare nubes quod altiores te sint.
6 אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בֹּו וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לֹּו	6 Si peccaveris, quid facies ei? Et si multiplicatae fuerint iniquitates tuae, quid facies contra eum?
7 אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לֹו אֹו מַה־מִיָּדְךָ יִקָּח	7 Porro si iuste egeris, quid donabis ei? Aut quid de manu tua accipiet?
8 לְאִישׁ־כָּמֹוךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶךָ	8 Homini, qui similis tui est, nocebit impietas tua, et filium hominis adiuvabit iustitia tua.
9 מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרֹועַ רַבִּים	9 Propter multitudinem oppressorum clamabunt et eiulabunt propter vim brachii tyrannorum,
10 וְלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלֹוהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרֹות בַּלָּיְלָה	10 sed nemo dixit: “Ubi est Deus, qui fecit me, qui dedit carmina in nocte,
11 מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמֹות אָרֶץ וּמֵעֹוף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ	11 qui docet nos super iumenta terrae et super volucres caeli erudit nos?”.
12 שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאֹון רָעִים	12 Ibi clamabunt, et non exaudiet, propter superbiam malorum.
13 אַךשְָׁ־וְא לֹא־יִשְׁמַע ׀ אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה	13 Etiam, frustra: non audiet Deus, et Omnipotens non intuebitur.
14 אַף כִּי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחֹולֵל לֹו	14 Omnino cum dixeris: “Non considerat”, iudicium est coram illo, et exspectas eum.
15 וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפֹּו וְלֹא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד	15 Et nunc cum dicis: “Ira eius poenas non infert, nec ulciscitur scelus valde”,
16 וְאִיֹּוב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּר׃ פ	16 Iob frustra aperit os suum et absque scientia verba multiplicat ”.