1 Samuel 14

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 One day Jonathan the son of Saul said to the young man who bore his armor, "Come, let us go over to the Philistine garrison on yonder side." But he did not tell his father.	1 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד
2 Saul was staying in the outskirts of Gibe-ah under the pomegranate tree which is at Migron; the people who were with him were about six hundred men,	2 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש
3 and Ahijah the son of Ahitub, Ichabod's brother, son of Phinehas, son of Eli, the priest of the LORD in Shiloh, wearing an ephod. And the people did not know that Jonathan had gone.	3 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
4 In the pass, by which Jonathan sought to go over to the Philistine garrison, there was a rocky crag on the one side and a rocky crag on the other side; the name of the one was Bozez, and the name of the other Seneh.	4 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה
5 The one crag rose on the north in front of Michmash, and the other on the south in front of Geba.	5 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע
6 And Jonathan said to the young man who bore his armor, "Come, let us go over to the garrison of these uncircumcised; it may be that the LORD will work for us; for nothing can hinder the LORD from saving by many or by few."	6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
7 And his armor-bearer said to him, "Do all that your mind inclines to; behold, I am with you, as is your mind so is mine."	7 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך
8 Then said Jonathan, "Behold, we will cross over to the men, and we will show ourselves to them.	8 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם
9 If they say to us, Wait until we come to you,' then we will stand still in our place, and we will not go up to them.	9 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם
10 But if they say, Come up to us,' then we will go up; for the LORD has given them into our hand. And this shall be the sign to us."	10 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות
11 So both of them showed themselves to the garrison of the Philistines; and the Philistines said, "Look, Hebrews are coming out of the holes where they have hid themselves."	11 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם
12 And the men of the garrison hailed Jonathan and his armor-bearer, and said, "Come up to us, and we will show you a thing." And Jonathan said to his armor-bearer, "Come up after me; for the LORD has given them into the hand of Israel."	12 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל
13 Then Jonathan climbed up on his hands and feet, and his armor-bearer after him. And they fell before Jonathan, and his armor-bearer killed them after him;	13 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו
14 and that first slaughter, which Jonathan and his armor-bearer made, was of about twenty men within as it were half a furrow's length in an acre of land.	14 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה
15 And there was a panic in the camp, in the field, and among all the people; the garrison and even the raiders trembled; the earth quaked; and it became a very great panic.	15 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים
16 And the watchmen of Saul in Gibe-ah of Benjamin looked; and behold, the multitude was surging hither and thither.	16 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם
17 Then Saul said to the people who were with him, "Number and see who has gone from us." And when they had numbered, behold, Jonathan and his armor-bearer were not there.	17 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו
18 And Saul said to Ahijah, "Bring hither the ark of God." For the ark of God went at that time with the people of Israel.	18 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל
19 And while Saul was talking to the priest, the tumult in the camp of the Philistines increased more and more; and Saul said to the priest, "Withdraw your hand."	19 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך
20 Then Saul and all the people who were with him rallied and went into the battle; and behold, every man's sword was against his fellow, and there was very great confusion.	20 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד
21 Now the Hebrews who had been with the Philistines before that time and who had gone up with them into the camp, even they also turned to be with the Israelites who were with Saul and Jonathan.	21 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן
22 Likewise, when all the men of Israel who had hid themselves in the hill country of Ephraim heard that the Philistines were fleeing, they too followed hard after them in the battle.	22 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה
23 So the LORD delivered Israel that day; and the battle passed beyond Beth-aven.	23 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און
24 And the men of Israel were distressed that day; for Saul laid an oath on the people, saying, "Cursed be the man who eats food until it is evening and I am avenged on my enemies." So none of the people tasted food.	24 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם
25 And all the people came into the forest; and there was honey on the ground.	25 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה
26 And when the people entered the forest, behold, the honey was dropping, but no man put his hand to his mouth; for the people feared the oath.	26 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה
27 But Jonathan had not heard his father charge the people with the oath; so he put forth the tip of the staff that was in his hand, and dipped it in the honeycomb, and put his hand to his mouth; and his eyes became bright.	27 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו
28 Then one of the people said, "Your father strictly charged the people with an oath, saying, Cursed be the man who eats food this day.'" And the people were faint.	28 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם
29 Then Jonathan said, "My father has troubled the land; see how my eyes have become bright, because I tasted a little of this honey.	29 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה
30 How much better if the people had eaten freely today of the spoil of their enemies which they found; for now the slaughter among the Philistines has not been great."	30 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים
31 They struck down the Philistines that day from Michmash to Aijalon. And the people were very faint;	31 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד
32 the people flew upon the spoil, and took sheep and oxen and calves, and slew them on the ground; and the people ate them with the blood.	32 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33 Then they told Saul, "Behold, the people are sinning against the LORD, by eating with the blood." And he said, "You have dealt treacherously; roll a great stone to me here. "	33 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
34 And Saul said, "Disperse yourselves among the people, and say to them, Let every man bring his ox or his sheep, and slay them here, and eat; and do not sin against the LORD by eating with the blood.'" So every one of the people brought his ox with him that night, and slew them there.	34 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם
35 And Saul built an altar to the LORD; it was the first altar that he built to the LORD.	35 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה
36 Then Saul said, "Let us go down after the Philistines by night and despoil them until the morning light; let us not leave a man of them." And they said, "Do whatever seems good to you." But the priest said, "Let us draw near hither to God."	36 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים
37 And Saul inquired of God, "Shall I go down after the Philistines? Wilt thou give them into the hand of Israel?" But he did not answer him that day.	37 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא
38 And Saul said, "Come hither, all you leaders of the people; and know and see how this sin has arisen today.	38 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום
39 For as the LORD lives who saves Israel, though it be in Jonathan my son, he shall surely die." But there was not a man among all the people that answered him.	39 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם
40 Then he said to all Israel, "You shall be on one side, and I and Jonathan my son will be on the other side." And the people said to Saul, "Do what seems good to you."	40 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה
41 Therefore Saul said, "O LORD God of Israel, why hast thou not answered thy servant this day? If this guilt is in me or in Jonathan my son, O LORD, God of Israel, give Urim; but if this guilt is in thy people Israel, give Thummim." And Jonathan and Saul were taken, but the people escaped.	41 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
42 Then Saul said, "Cast the lot between me and my son Jonathan." And Jonathan was taken.	42 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
43 Then Saul said to Jonathan, "Tell me what you have done." And Jonathan told him, "I tasted a little honey with the tip of the staff that was in my hand; here I am, I will die."	43 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות
44 And Saul said, "God do so to me and more also; you shall surely die, Jonathan."	44 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן
45 Then the people said to Saul, "Shall Jonathan die, who has wrought this great victory in Israel? Far from it! As the LORD lives, there shall not one hair of his head fall to the ground; for he has wrought with God this day." So the people ransomed Jonathan, that he did not die.	45 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת
46 Then Saul went up from pursuing the Philistines; and the Philistines went to their own place.	46 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם
47 When Saul had taken the kingship over Israel, he fought against all his enemies on every side, against Moab, against the Ammonites, against Edom, against the kings of Zobah, and against the Philistines; wherever he turned he put them to the worse.	47 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע
48 And he did valiantly, and smote the Amalekites, and delivered Israel out of the hands of those who plundered them.	48 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו
49 Now the sons of Saul were Jonathan, Ishvi, and Malchishua; and the names of his two daughters were these: the name of the first-born was Merab, and the name of the younger Michal;	49 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל
50 and the name of Saul's wife was Ahino-am the daughter of Ahima-az. And the name of the commander of his army was Abner the son of Ner, Saul's uncle;	50 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול
51 Kish was the father of Saul, and Ner the father of Abner was the son of Abiel.	51 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל
52 There was hard fighting against the Philistines all the days of Saul; and when Saul saw any strong man, or any valiant man, he attached him to himself.	52 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו