Exodus 5

Revised Standard Version Catholic Edition	MODERN HEBREW BIBLE
1 Afterward Moses and Aaron went to Pharaoh and said, "Thus says the LORD, the God of Israel, 'Let my people go, that they may hold a feast to me in the wilderness.' "	1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
2 But Pharaoh said, "Who is the LORD, that I should heed his voice and let Israel go? I do not know the LORD, and moreover I will not let Israel go."	2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
3 Then they said, "The God of the Hebrews has met with us; let us go, we pray, a three days' journey into the wilderness, and sacrifice to the LORD our God, lest he fall upon us with pestilence or with the sword."	3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
4 But the king of Egypt said to them, "Moses and Aaron, why do you take the people away from their work? Get to your burdens."	4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
5 And Pharaoh said, "Behold, the people of the land are now many and you make them rest from their burdens!"	5 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם
6 The same day Pharaoh commanded the taskmasters of the people and their foremen,	6 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
7 "You shall no longer give the people straw to make bricks, as heretofore; let them go and gather straw for themselves.	7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
8 But the number of bricks which they made heretofore you shall lay upon them, you shall by no means lessen it; for they are idle; therefore they cry, 'Let us go and offer sacrifice to our God.'	8 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
9 Let heavier work be laid upon the men that they may labor at it and pay no regard to lying words."	9 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
10 So the taskmasters and the foremen of the people went out and said to the people, "Thus says Pharaoh, 'I will not give you straw.	10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
11 Go yourselves, get your straw wherever you can find it; but your work will not be lessened in the least.'"	11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
12 So the people were scattered abroad throughout all the land of Egypt, to gather stubble for straw.	12 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
13 The taskmasters were urgent, saying, "Complete your work, your daily task, as when there was straw."	13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן
14 And the foremen of the people of Israel, whom Pharaoh's taskmasters had set over them, were beaten, and were asked, "Why have you not done all your task of making bricks today, as hitherto?"	14 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום
15 Then the foremen of the people of Israel came and cried to Pharaoh, "Why do you deal thus with your servants?	15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
16 No straw is given to your servants, yet they say to us, 'Make bricks!' And behold, your servants are beaten; but the fault is in your own people."	16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
17 But he said, "You are idle, you are idle; therefore you say, 'Let us go and sacrifice to the LORD.'	17 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
18 Go now, and work; for no straw shall be given you, yet you shall deliver the same number of bricks."	18 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
19 The foremen of the people of Israel saw that they were in evil plight, when they said, "You shall by no means lessen your daily number of bricks."	19 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
20 They met Moses and Aaron, who were waiting for them, as they came forth from Pharaoh;	20 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
21 and they said to them, "The LORD look upon you and judge, because you have made us offensive in the sight of Pharaoh and his servants, and have put a sword in their hand to kill us."	21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו
22 Then Moses turned again to the LORD and said, "O LORD, why hast thou done evil to this people? Why didst thou ever send me?	22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני
23 For since I came to Pharaoh to speak in thy name, he has done evil to this people, and thou hast not delivered thy people at all."	23 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך