Luke 13

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 And there were present, at that very time, some who were reporting about the Galileans, whose blood Pilate mixed with their sacrifices.	1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם
2 And responding, he said to them: “Do you think that these Galileans must have sinned more than all other Galileans, because they suffered so much?	2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם
3 No, I tell you. But unless you repent, you will all perish similarly.	3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם
4 And those eighteen upon whom the tower of Siloam fell and killed them, do you think that they also were greater transgressors than all the men living in Jerusalem?	4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים
5 No, I tell you. But if you do not repent, you will all perish similarly.”	5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם
6 And he also told this parable: “A certain man had a fig tree, which was planted in his vineyard. And he came seeking fruit on it, but found none.	6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא
7 Then he said to the cultivator of the vineyard: ‘Behold, for these three years I came seeking fruit on this fig tree, and I have found none. Therefore, cut it down. For why should it even occupy the land?’	7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה
8 But in response, he said to him: ‘Lord, let it be for this year also, during which time I will dig around it and add fertilizer.	8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה
9 And, indeed, it should bear fruit. But if not, in the future, you shall cut it down.’ ”	9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה
10 Now he was teaching in their synagogue on the Sabbaths.	10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות
11 And behold, there was a woman who had a spirit of infirmity for eighteen years. And she was bent over; and she was unable to look upwards at all.	11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה
12 And when Jesus saw her, he called her to himself, and he said to her, “Woman, you are released from your infirmity.”	12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך
13 And he laid his hands upon her, and immediately she was straightened, and she glorified God.	13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים
14 Then, as a result, the ruler of the synagogue became angry that Jesus had cured on the Sabbath, and he said to the crowd: “There are six days on which you ought to work. Therefore, come and be cured on those, and not on the day of the Sabbath.”	14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת
15 Then the Lord said to him in response: “You hypocrites! Does not each one of you, on the Sabbath, release his ox or donkey from the stall, and lead it to water?	15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו
16 So then, should not this daughter of Abraham, whom Satan has bound for lo these eighteen years, be released from this restraint on the day of the Sabbath?”	16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת
17 And as he was saying these things, all his adversaries were ashamed. And all the people rejoiced in everything that was being done gloriously by him.	17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו
18 And so he said: “To what is the kingdom of God similar, and to what figure shall I compare it?	18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה
19 It is like a grain of mustard seed, which a man took and cast into his garden. And it grew, and it became a great tree, and the birds of the air rested in its branches.”	19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו
20 And again, he said: “To what figure shall I compare the kingdom of God?	20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים
21 It is like leaven, which a woman took and hid in three measures of fine wheat flour, until it was entirely leavened.”	21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו
22 And he was traveling through the cities and towns, teaching and making his way to Jerusalem.	22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים
23 And someone said to him, “Lord, are they few who are saved?” But he said to them:	23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים
24 “Strive to enter through the narrow gate. For many, I tell you, will seek to enter and not be able.	24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו
25 Then, when the father of the family will have entered and shut the door, you will begin to stand outside and to knock at the door, saying, ‘Lord, open to us.’ And in response, he will say to you, ‘I do not know where you are from.’	25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם
26 Then you will begin to say, ‘We ate and drank in your presence, and you taught in our streets.’	26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת
27 And he will say to you: ‘I do not know where you are from. Depart from me, all you workers of iniquity!’	27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון
28 In that place, there will be weeping and gnashing of teeth, when you see Abraham, and Isaac, and Jacob, and all the prophets, in the kingdom of God, yet you yourselves are expelled outside.	28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה
29 And they will arrive from the East, and the West, and the North, and the South; and they will recline at table in the kingdom of God.	29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים
30 And behold, those who are last will be first, and those who are first will be last.”	30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים
31 On the same day, some of the Pharisees approached, saying to him: “Depart, and go away from here. For Herod wishes to kill you.”	31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך
32 And he said to them: “Go and tell that fox: ‘Behold, I cast out demons and accomplish healings, today and tomorrow. And on the third day I reach the end.’	32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי
33 Yet truly, it is necessary for me to walk today and tomorrow and the following day. For it does not fall to a prophet to perish beyond Jerusalem.	33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים
34 Jerusalem, Jerusalem! You kill the prophets, and you stone those who are sent to you. Daily, I wanted to gather together your children, in the manner of a bird with her nest under her wings, but you were not willing!	34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם
35 Behold, your house will be left desolate for you. But I say to you, that you shall not see me, until it happens that you say: ‘Blessed is he who has arrived in the name of the Lord.’ ”	35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה