Ad Philippenses 2

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Si qua ergo consolatio in Christo, si quod solacium cari tatis, si quacommunio spiritus, si quae viscera et miserationes,	1 לָכֵן אִם־יֵשׁ תּוֹכֵחָה בַּמָּשִׁיחַ אִם־תַּנְחוּמוֹת הָאַהֲבָה אִם־הִתְחַבְּרוּת הָרוּחַ אִם־רַחֲמִים וְחֶמְלָה
2 implete gaudium meum, utidem sapiatis, eandem caritatem habentes, unanimes, id ipsum sapientes;	2 הַשְׁלִימוּ־נָא אֶת־שִׂמְחָתִי בִּהְיוֹת לָכֶם לֵב אֶחָד וְאַהֲבָה אַחַת וְנֶפֶשׁ אַחַת וְרָצוֹן אֶחָד
3 nihilper contentionem neque per inanem gloriam, sed in humilitate superiores sibiinvicem arbitrantes;	3 וְאַל־תַּעֲשֹוּ דָבָר בְּדֶרֶךְ מְרִיבָה אוֹ כְּבוֹד שָׁוְא כִּי אִם־בְּשִׁפְלוּת רוּחַ תַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ
4 non, quae sua sunt, singuli considerantes, sed et ea,quae aliorum.	4 כָּל־אֶחָד אַל־יִדְאַג לַאֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ כִּי אִם־גַּם לַאֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ
5 Hoc sentite in vobis, quod et in Christo Iesu:	5 כִּי הָרוּחַ הַהִיא אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ תְּהִי גַּם־בָּכֶם
6 qui cum in forma Dei esset, non rapinam arbitratus est esse se aequalem Deo,	6 אֲשֶׁר אַף כִּי־הָיָה בִּדְמוּת הָאֱלֹהִים לֹא־חָשַׁב לוֹ לְשָׁלָל הֱיוֹתוֹ שָׁוֶה לֵאלֹהִים
7 sed semetipsum exinanivit formam servi accipiens, in similitudinem hominum factus; et habitu inventus ut homo,	7 כִּי אִם־הִפְשִׁיט אֶת־עַצְמוֹ וַיִּלְבַּשׁ דְּמוּת עֶבֶד וַיִּדְמֶה לִבְנֵי אָדָם וַיִּמָּצֵא בִתְכוּנָתוֹ כְּבֶן אָדָם
8 humiliavit semetipsum factus oboediens usque ad mortem, mortem autem crucis.	8 וַיַּשְׁפֵּל אֶת־נַפְשׁוֹ וַיִּכָּנַע עַד־מָוֶת עַד־מִיתַת הַצְּלִיבָה
9 Propter quod et Deus illum exaltavit et donavit illi nomen, quod est super omne nomen,	9 עַל־כֵּן גַּם־הָאֱלֹהִים הִגְבִּיהוֹ מְאֹד וַיִּתֶּן־לוֹ שֵׁם נַעֲלֶה עַל־כָּל־שֵׁם
10 ut in nomine Iesu omne genu flectatur caelestium et terrestrium et infernorum,	10 לְמַעַן אֲשֶׁר בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ
11 et omnis lingua confiteatur “ Dominus Iesus Christus! ”, in gloriam Dei Patris.	11 וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי אָדוֹן הוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִכְבוֹד אֱלֹהִים הָאָב
12 Itaque, carissimi mei, sicut semper oboedistis, non ut in praesentia meitantum sed multo magis nunc in absentia mea, cum metu et tremore vestram salutemoperamini;	12 לָכֵן חֲבִיבַי כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם לִי בְּכָל־עֵת כֵּן לֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי־עוֹד יֹתֵר עַתָּה אֲשֶׁר אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם תִּיגְעוּ בִּתְשׁוּעַת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה
13 Deus est enim, qui operatur in vobis et velle et perficere pro suobeneplacito.	13 כִּי הָאֱלֹהִים הוּא הַפֹּעֵל בָּכֶם גַּם־לַחְפֹּץ גַּם־לִפְעֹל כְּפִי רְצוֹנוֹ
14 Omnia facite sine murmurationibus et haesitationibus,	14 עֲשֹוּ כָּל־דָּבָר בְּלֹא תְלֻנּוֹת וּבְלֹא מְזִמּוֹת
15 utefficiamini sine querela et simplices, filii Dei sine reprehensione in mediogenerationis pravae et perversae, inter quos lucetis sicut luminaria in mundo,	15 לְמַעַן תִּהְיוּ נְקִיִּים וּטְהוֹרִים בְּנֵי אֱלֹהִים לֹא־מוּם בָּם בְּתוֹךְ דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל אֲשֶׁר־תָּאִירוּ בֵינֵיהֶם כִּמְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם
16 verbum vitae firmiter tenentes ad gloriam meam in die Christi, quia non invacuum cucurri neque in vacuum laboravi.	16 מַחֲזִיקִים בִּדְבַר הַחַיִּים לִתְהִלָּה לִי בְּיוֹם הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם רַצְתִּי וְלֹא לָרִיק יָגָעְתִּי
17 Sed et si delibor supra sacrificiumet obsequium fidei vestrae, gaudeo et congaudeo omnibus vobis;	17 אֲבָל אִם גַּם־אֻסַּךְ עַל־זֶבַח אֱמוּנַתְכֶם וַעֲבוֹדָתָהּ הִנְנִי שָׂמֵחַ וְגַם־שָׂשֹ עִם־כֻּלְּכֶם
18 idipsum autemet vos gaudete et congaudete mihi.	18 וְכָכָה שִׂמְחוּ אַף־אַתֶּם וְשִׂישֹוּ עִמָּדִי
19 Spero autem in Domino Iesu Timotheum citome mittere ad vos, ut et ego bono animo sim, cognitis, quae circa vos sunt.	19 וְקִוֵּיתִי בְּיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ לִשְׁלֹחַ בִּמְהֵרָה אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס לְמַעַן תָּנוּחַ דַּעְתִּי בְּהִוָּדַע לִי דְּבַר־מַעֲמַדְכֶם
20 Neminem enim habeo tam unanimem, qui sincere pro vobis sollicitus sit;	20 כִּי זוּלָתוֹ אֵין־אִתִּי אִישׁ כִּלְבָבִי אֲשֶׁר בְּלֵב שָׁלֵם יִדְאַג לָכֶם
21 omnesenim sua quaerunt, non quae sunt Iesu Christi.	21 כִּי כֻלָּם אֵת אֲשֶׁר־לָהֶם יִדְרשׁוּ וְלֹא אֶת־אֲשֶׁר לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
22 Probationem autem eiuscognoscitis, quoniam sicut patri filius mecum servivit in evangelium.	22 וְאוֹתוֹ יְדַעְתֶּם כִּי בָחוּן הוּא אֲשֶׁר כַּבֵּן הָעֹבֵד אֶת־אָבִיו כֵּן הָיָה אִתִּי בַּעֲבוֹדַת הַבְּשׂוֹרָה
23 Huncigitur spero me mittere, mox ut videro, quae circa me sunt;	23 וְאֹתוֹ אֲקַוֶּה לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם מַהֵר כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה מַה־יִּהְיֶה לִי
24 confido autem inDomino, quoniam et ipse cito veniam.	24 וּבָטַחְתִּי בַאֲדֹנֵינוּ אֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה
25 Necessarium autem existimavi Epaphroditum fratrem et cooperatorem etcommilitonem meum, vestrum autem apostolum et ministrum necessitatis meae,mittere ad vos,	25 וָאֶחְשֹׁב מִן־הַצֹּרֶךְ לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת־אֶפַּפְרוֹדִיטוֹס אָחִי וְעֹזְרִי וַחֲבֵרִי בַצָּבָא וְהוּא שְׁלִיחֲכֶם וּמְשָׁרְתִי בִּצְרָכָי
26 quoniam omnes vos desiderabat et maestus erat, propterea quodaudieratis illum infirmatum.	26 יַעַן הֱיוֹתוֹ נִכְסָף לְכֻלְּכֶם וְנֶעְצָב מְאֹד עַל־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה
27 Nam et infirmatus est usque ad mortem, sed Deusmisertus est eius; non solum autem eius, verum et mei, ne tristitiam supertristitiam haberem.	27 אָמְנָם חָלֹה חָלָה וְגַם־נָטָה לָמוּת אֲבָל הָאֱלֹהִים רִחַם עָלָיו וְלֹא עָלָיו בִּלְבַד כִּי גַם־עָלַי רִחַם שֶׁלֹּא־יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל־יָגוֹן
28 Festinantius ergo misi illum, ut, viso eo, iterumgaudeatis, et ego sine tristitia sim.	28 לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ וְגַם־יִמְעַט יְגוֹנִי
29 Excipite itaque illum in Domino cumomni gaudio et eiusmodi cum honore habetote,	29 עַל־כֵּן קַבְּלֻהוּ בַאֲדֹנֵינוּ בְּכָל־שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּמֹהוּ
30 quoniam propter opus Christiusque ad mortem accessit in interitum tradens animam suam, ut suppleret id, quodvobis deerat ministerii erga me.	30 כִּי בַעֲבוּר עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד־מָוֶת וַתֵּקַל נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־אֲשֶׁר חֲסַרְתֶּם בְּשָׁרֶתְכֶם אוֹתִי