Lucas 17

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et ad discipulos suos ait: “ Impossibile est ut non ve niant scandala;vae autem illi, per quem veniunt!	1 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא־יָבֹאוּ הַמִּכְשֹׁלִים אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבֹאוּ
2 Utilius est illi, si lapis molaris imponaturcirca collum eius et proiciatur in mare, quam ut scandalizet unum de pusillisistis.	2 נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ אֶל־הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה
3 Attendite vobis! Si peccaverit frater tuus, increpa illum et, si paenitentiam egerit, dimitteilli;	3 הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אִם־יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ הוֹכַח לוֹ וְאִם־יִנָּחֵם סְלַח־לוֹ
4 et si septies in die peccaverit in te et septies conversus fuerit ad tedicens: “Paenitet me”, dimittes illi ”.	4 וְאִם־יֶחֱטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁב אֵלֶיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְאָמַר נִחָמְתִּי וְסָלַחְתָּ לּוֹ
5 Et dixerunt apostoli Domino: “ Adauge nobis fidem! ”.	5 וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־הָאָדוֹן הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה
6 Dixit autemDominus: “ Si haberetis fidem sicut granum sinapis, diceretis huic arborimoro: “Eradicare et transplantare in mare”, et oboediret vobis.	6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַתּוּת הַזֶּה הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בְּתוֹךְ הַיָּם וְיִשְׁמַע לָכֶם
7 Quis autemvestrum habens servum arantem aut pascentem, qui regresso de agro dicet illi:“Statim transi, recumbe”,	7 מִי הוּא־זֶה מִכֶּם וְלוֹ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֹ רֹעֶה אֲשֶׁר בְּבֹאוֹ מִן־הַשָּׂדֶה יֹאמַר אֵלָיו מַהֵר גְּשָׁה־הֵנָּה וְהָסֵב
8 et non dicet ei: “Para, quod cenem, etpraecinge te et ministra mihi, donec manducem et bibam, et post haec tumanducabis et bibes”?	8 הֲלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֵן לִי אֲרוּחַת הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד אִם־כִּלִּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאַחַר תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה גַּם־אָתָּה
9 Numquid gratiam habet servo illi, quia fecit, quaepraecepta sunt?	9 הֲגַם יִתֵּן תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל־עֲשׂתוֹ אֵת אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָמַרְתִּי לֹא יִתֵּן
10 Sic et vos, cum feceritis omnia, quae praecepta sunt vobis,dicite: “Servi inutiles sumus; quod debuimus facere, fecimus” ”.	10 כָּכָה גַם־אַתֶּם אַחֲרֵי עֲשׂוֹתְכֶם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ עֲבָדִים אֵין־מוֹעִיל בָּם אֲנָחְנוּ כִּי רַק אֶת־הַמֻּטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ
11 Et factum est, dum iret in Ierusalem, et ipse transibat per mediam Samariamet Galilaeam.	11 וַיְהִי בְּנָסְעוֹ יְרוּשָׁלָיִם וְהוּא עֹבֵר בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל
12 Et cum ingrederetur quoddam castellum, occurrerunt ei decemviri leprosi, qui steterunt a longe	12 וַיָּבֹא אֶל־כְּפָר אֶחָד וַיִּפְגָּעֻהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים וְהֵם עֹמְדִים מֵרָחוֹק
13 et levaverunt vocem dicentes: “ Iesupraeceptor, miserere nostri! ”.	13 וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם לֵאמֹר יֵשׁוּעַ מוֹרֶה חָנֵּנוּ
14 Quos ut vidit, dixit: “ Ite, ostenditevos sacerdotibus ”. Et factum est, dum irent, mundati sunt.	14 וַיַּרְא אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיִּטְהָרוּ
15 Unus autem exillis, ut vidit quia sanatus est, regressus est cum magna voce magnificans Deum	15 וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֹ כִּי נִרְפָּא וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל
16 et cecidit in faciem ante pedes eius gratias agens ei; et hic eratSamaritanus.	16 וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו לְרַגְלָיו וַיּוֹדֶה לוֹ וְהוּא הָיָה שֹׁמְרוֹנִי
17 Respondens autem Iesus dixit: “ Nonne decem mundati sunt? Etnovem ubi sunt?	17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא הָעֲשָׂרָה טֹהָרוּ וְהַתִּשְׁעָה אַיֵּה הֵם
18 Non sunt inventi qui redirent, ut darent gloriam Deo, nisihic alienigena? ”.	18 הַאִם לֹא־נִמְצָא אֲשֶׁר שָׁב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי הַנָּכְרִי הַזֶּה
19 Et ait illi: “ Surge, vade; fides tua te salvum fecit”.	19 וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ
20 Interrogatus autem a pharisaeis: “ Quando venit regnum Dei? ”, responditeis et dixit: “ Non venit regnum Dei cum observatione,	20 וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיַּעַן אֹתָם לֵאמֹר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָבוֹא בְּמַרְאֵה עֵינָיִם
21 neque dicent: “Eccehic” aut: “Illic”; ecce enim regnum Dei intra vos est ”.	21 וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה־פֹה אוֹ הִנֵּה־שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים הִנֵּה בְּקִרְבְּכֶם הִיא
22 Et ait addiscipulos: “ Venient dies, quando desideretis videre unum diem Filii hominiset non videbitis.	22 וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים יָמִים בָּאִים וְהִתְאַוִּיתֶם לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימֵי בֶן־הָאָדָם וְלֹא תִרְאוּ
23 Et dicent vobis: “Ecce hic”, “Ecce illic”; noliteire neque sectemini.	23 וְאִם־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנֵּה־שָׁם הִנֵּה פֹה אַל־תֵּלֵכוּ וְאַל־תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם
24 Nam sicut fulgur coruscans de sub caelo in ea, quae subcaelo sunt, fulget, ita erit Filius hominis in die sua.	24 כִּי כַבָּרָק אֲשֶׁר יִבְרַק מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְיָאִיר עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם כֵּן־יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ
25 Primum autem oportetillum multa pati et reprobari a generatione hac.	25 אַךְ בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ הוּא לִסְבֹּל הַרְבֵּה וּלְהִמָּאֵס מִן־הַדּוֹר הַזֶּה
26 Et sicut factum est indiebus Noe, ita erit et in diebus Filii hominis:	26 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בִּימֵי בֶן־הָאָדָם
27 edebant, bibebant, uxoresducebant, dabantur ad nuptias, usque in diem, qua intravit Noe in arcam, etvenit diluvium et perdidit omnes.	27 אָכְלוּ וְשָׁתוּ נָשְׂאוּ נָשִׁים וְהִשִּׂיאוּ נָשִׁים לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם
28 Similiter sicut factum est in diebus Lot:edebant, bibebant, emebant, vendebant, plantabant, aedificabant;	28 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי לוֹט אָכֹל וְשָׁתֹה קָנֹה וּמָכֹר נָטֹעַ וּבָנֹה
29 qua dieautem exiit Lot a Sodomis, pluit ignem et sulphur de caelo et omnes perdidit.	29 וַיְהִי בַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָא לוֹט מִסְּדוֹם וַיַּמְטֵר אֵשׁ וְגָפְרִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם
30 Secundum haec erit, qua die Filius hominis revelabitur.	30 כָּכָה יִהְיֶה בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִגָּלֶה בֶּן־הָאָדָם
31 In illa die, quifuerit in tecto, et vasa eius in domo, ne descendat tollere illa; et, qui inagro, similiter non redeat retro.	31 בַּיּוֹם הַהוּא אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל־הַגָּג וְכֵלָיו בַּבָּיִת אַל־יֵרֵד לָשֵׂאת אֹתָם וְאִישׁ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבָּיְתָה
32 Memores estote uxoris Lot.	32 זִכְרוּ אֶת־אֵשֶׁת לוֹט
33 Quicumquequaesierit animam suam salvam facere, perdet illam; et, quicumque perdideritillam, vivificabit eam.	33 הַמְבַקֵּשׁ לְמַלֵּט אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וַאֲשֶׁר יְאַבֵּד אֹתָהּ יְחָיֶּהָ
34 Dico vobis: Illa nocte erunt duo in lecto uno: unus assumetur, et alter relinquetur;	34 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אֶחָת הָאֶחָד יֵאָסֵף וְהָאַחֵר יֵעָזֵב
35 duae erunt molentes in unum: unaassumetur, et altera relinquetur ”. (36) 37 Respondentes dicunt illi: “ Ubi,Domine? ”. Qui dixit eis: “ Ubicumque fuerit corpus, illuc congregabuntur etaquilae ”.	35 שְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טֹחֲנוֹת יָחַד הָאַחַת תֵּאָסֵף וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב
	36 שְׁנַיִם יִהְיוּ בַשָּׂדֶה וְנֶאֱסַף הָאֶחָד וְהָאַחֵר יֵעָזֵב
	37 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה זֹאת אֲדֹנֵינוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר הַפֶּגֶר שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים