Joshua 22

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 At that time Joshua summoned the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh	1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה
2 and said to them: "You have done all that Moses, the servant of the LORD, commanded you, and have obeyed every command I gave you.	2 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם
3 For many years now you have not once abandoned your kinsmen, but have faithfully carried out the commands of the LORD, your God.	3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות יהוה אלהיכם
4 Since, therefore, the LORD, your God, has settled your kinsmen as he promised them, you may now return to your tents beyond the Jordan; to your own land, which Moses, the servant of the LORD, gave you.	4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן
5 But be very careful to observe the precept and law which Moses, the servant of the LORD, enjoined upon you: love the LORD, your God; follow him faithfully; keep his commandments; remain loyal to him; and serve him with your whole heart and soul."	5 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם
6 Joshua then blessed them and sent them away to their own tents.	6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם
7 (For, to half the tribe of Manasseh Moses had assigned land in Bashan; and to the other half Joshua had given a portion along with their kinsmen west of the Jordan.) What Joshua said to them when he sent them off to their tents with his blessing was,	7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם
8 "Now that you are returning to your own tents with great wealth, with very numerous livestock, with silver, gold, bronze and iron, and with a very large supply of clothing, divide these spoils of your enemies with your kinsmen there."	8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם
9 So the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh left the other Israelites at Shiloh in the land of Canaan and returned to the land of Gilead, their own property, which they had received according to the LORD'S command through Moses.	9 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה
10 When the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh came to the region of the Jordan in the land of Canaan, they built there at the Jordan a conspicuously large altar.	10 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה
11 The other Israelites heard the report that the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh had built an altar in the region of the Jordan facing the land of Canaan, across from them,	11 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל
12 and therefore they assembled their whole community at Shiloh to declare war on them.	12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא
13 First, however, they sent to the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh in the land of Gilead an embassy consisting of Phinehas, son of Eleazar the priest,	13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן
14 and ten princes, one from every tribe of Israel, each one being both prince and military leader of his ancestral house.	14 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל
15 When these came to the Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh in the land of Gilead, they said to them:	15 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר
16 "The whole community of the LORD sends this message: What act of treachery is this you have committed against the God of Israel? You have seceded from the LORD this day, and rebelled against him by building an altar of your own!	16 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה
17 For the sin of Peor, a plague came upon the community of the LORD.	17 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה
18 We are still not free of that; must you now add to it? You are rebelling against the LORD today and by tomorrow he will be angry with the whole community of Israel!	18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף
19 If you consider the land you now possess unclean, cross over to the land the LORD possesses, where the Dwelling of the LORD stands, and share that with us. But do not rebel against the LORD, nor involve us in rebellion, by building an altar of your own in addition to the altar of the LORD, our God.	19 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו
20 When Achan, son of Zerah, violated the ban, did not wrath fall upon the entire community of Israel? Though he was but a single man, he did not perish alone for his guilt!"	20 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו
21 The Reubenites, the Gadites, and the half-tribe of Manasseh replied to the military leaders of the Israelites: "The LORD is the God of gods.	21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל
22 The LORD, the God of gods, knows and Israel shall know. If now we have acted out of rebellion or treachery against the LORD, our God,	22 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה
23 and if we have built an altar of our own to secede from the LORD, or to offer holocausts, grain offerings or peace offerings upon it, the LORD himself will exact the penalty.	23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש
24 We did it rather out of our anxious concern lest in the future your children should say to our children: 'What have you to do with the LORD, the God of Israel?	24 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל
25 For the LORD has placed the Jordan as a boundary between you and us. You descendants of Reuben and Gad have no share in the LORD.' Thus your children would prevent ours from revering the LORD.	25 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה
26 So we decided to guard our interests by building this altar of our own: not for holocausts or for sacrifices,	26 ונאמר נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח
27 but as evidence for you on behalf of ourselves and our descendants, that we have the right to worship the LORD in his presence with our holocausts, sacrifices, and peace offerings. Now in the future your children cannot say to our children, 'You have no share in the LORD.'	27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה
28 Our thought was, that if in the future they should speak thus to us or to our descendants, we could answer: 'Look at the model of the altar of the LORD which our fathers made, not for holocausts or for sacrifices, but to witness between you and us.'	28 ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם
29 Far be it from us to rebel against the LORD or to secede now from the LORD by building an altar for holocaust, grain offering, or sacrifice in addition to the altar of the LORD, our God, which stands before his Dwelling."	29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו
30 When Phinehas the priest and the princes of the community, the military leaders of the Israelites, heard what the Reubenites, the Gadites and the Manassehites had to say, they were satisfied.	30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם
31 Phinehas, son of Eleazar the priest, said to the Reubenites, the Gadites and the Manassehites, "Now we know that the LORD is with us. Since you have not committed this act of treachery against the LORD, you have kept the Israelites free from punishment by the LORD."	31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה
32 Phinehas, son of Eleazar the priest, and the princes returned from the Reubenites and the Gadites in the land of Gilead to the Israelites in the land of Canaan, and reported the matter to them.	32 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר
33 The report satisfied the Israelites, who blessed God and decided against declaring war on the Reubenites and Gadites or ravaging the land they occupied.	33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה
34 The Reubenites and the Gadites gave the altar its name as a witness among them that the LORD is God.	34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים