2 Kings 7

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Elisha said: "Hear the word of the LORD! Thus says the LORD, 'At this time tomorrow a seah of fine flour will sell for a shekel, and two seahs of barley for a shekel, in the market of Samaria.'"	1 ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון
2 But the adjutant on whose arm the king leaned, answered the man of God, "Even if the LORD were to make windows in heaven, how could this happen?" "You shall see it with your own eyes," Elisha said, "but you shall not eat of it."	2 ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל
3 At the city gate were four lepers who were deliberating, "Why should we sit here until we die?	3 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו
4 If we decide to go into the city, we shall die there, for there is famine in the city. If we remain here, we shall die too. Come, let us desert to the camp of the Arameans. If they spare us, we live; if they kill us, we die."	4 אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו
5 At twilight they left for the Arameans; but when they reached the edge of the camp, no one was there.	5 ויקומו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש
6 The LORD had caused the army of the Arameans to hear the sound of chariots and horses, the din of a large army, and they had reasoned among themselves, "The king of Israel has hired the kings of the Hittites and the kings of the borderlands to fight us."	6 ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו
7 Then in the twilight they fled, abandoning their tents, their horses, and their asses, the whole camp just as it was, and fleeing for their lives.	7 ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם
8 After the lepers reached the edge of the camp, they went first into one tent, ate and drank, and took silver, gold, and clothing from it, and went out and hid them. Back they came into another tent, took things from it, and again went out and hid them.	8 ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו
9 Then they said to one another: "We are not doing right. This is a day of good news, and we are keeping silent. If we wait until morning breaks, we shall be blamed. Come, let us go and inform the palace."	9 ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך
10 They came and summoned the city gatekeepers. "We went to the camp of the Arameans," they said, "but no one was there--not a human voice, only the horses and asses tethered, and the tents just as they were left."	10 ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה
11 The gatekeepers announced this and it was reported within the palace.	11 ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה
12 Though it was night, the king got up; he said to his servants: "Let me tell you what the Arameans have done to us. Knowing that we are in famine, they have left their camp to hide in the field, hoping to take us alive and enter our city when we leave it."	12 ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא
13 One of his servants, however, suggested: "Since those who are left in the city are no better off than all the throng that has perished, let some of us take five of the abandoned horses and send scouts to investigate."	13 ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה
14 They took two chariots, and horses, and the king sent them to reconnoiter the Aramean army. "Go and find out," he ordered.	14 ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר לכו וראו
15 They followed the Arameans as far as the Jordan, and the whole route was strewn with garments and other objects that the Arameans had thrown away in their haste. The messengers returned and told the king.	15 וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך
16 The people went out and plundered the camp of the Arameans; and then a seah of fine flour sold for a shekel and two seahs of barley for a shekel, as the LORD had said.	16 ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה
17 The king put in charge of the gate the officer who was his adjutant; but the people trampled him to death at the gate, just as the man of God had predicted when the king visited him.	17 והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו
18 Thus was fulfilled the prophecy of the man of God to the king, "Two seahs of barley will sell for a shekel, and one seah of fine flour for a shekel at this time tomorrow at the gate of Samaria."	18 ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון
19 The adjutant had answered the man of God, "Even if the LORD were to make windows in heaven, how could this happen?" And Elisha had replied, "You shall see it with your own eyes, but you shall not eat of it."	19 ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל
20 And that is what happened to him, for the people trampled him to death at the gate.	20 ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת