1 הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב | 1 הַזְכֵּר אֹתָם לְהִכָּנֵעַ וְלִשְׁמֹעַ לַשָּׂרִים וְלַשִּׁלְטוֹנִים וְלִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב |
2 ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם | 2 וּלְבִלְתִּי גַדֵּף אָדָם וְלַחֲדֹל מֵרִיב וּלְהַכְרִיעַ לְכַף זְכוּת וּלְהִתְנַהֵג בְּכָל־עֲנָוָה לִפְנֵי כָּל־אָדָם |
3 כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו | 3 כִּי גַם־אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מִלְּפָנִים חַסְרֵי דַעַת וְסוֹרְרִים וְתוֹעִים וַעֲבָדִים לְתַאֲוֺת וְלִתְשׁוּקוֹת שֹׁנוֹת וּמִתְהַלְּכִים בְּרִשְׁעָה וְקִנְאָה וּשְׂנוּאִים וְשׂנְאִים אִישׁ אֶת־אָחִיו |
4 אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם | 4 אָמְנָם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה נֹעַם אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמָנוּתוֹ אֶל־הָאָדָם |
5 אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש | 5 אָז לֹא בִגְלַל מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ הוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ כִּי אִם־מִתּוֹךְ חַסְדּוֹ עַל־יְדֵי טְבִילַת הַתּוֹלָדָה הַשְּׁנִיָּה וְחִדּוּשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
6 אשר שפך עלינו למכביר על ידי ישוע המשיח מושיענו | 6 אֲשֶׁר שָׁפַךְ עָלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ |
7 למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את חיי העולמים | 7 לְמַעַן נִצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִירַשׁ לְפִי הַתִּקְוָה אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים |
8 נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעשק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם | 8 נֶאֱמָן הוּא הַדָּבָר וְרֹצֶה אֲנִי כִּי תְקַיֵּם אֶת־אֵלֶּה לְמַעַן אֲשֶׁר יִשְׁתַּדְּלוּ הַמַּאֲמִינִים לֵאלֹהִים לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים עֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה טוֹב הוּא וּמוֹעִיל לָאָדָם |
9 אבל תרחק מן השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה | 9 אֲבָל תִּרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת וּמִלִּמּוּדֵי תוֹלָדוֹת וּמִן־הַקְּטָטוֹת וּמַחֲלֹקוֹת בְּעִנְיְנֵי הַחֻקִּים כִּי־אֵין בָּהֶן מוֹעִיל וְהֶבֶל הֵנָּה |
10 ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו | 10 וְאִישׁ הַחוֹלֵק עַל־הָאֱמוּנָה אִם־הוּכַח פַּעַם וּשְׁתָּיִם שְׂטֵה מֵעָלָיו |
11 ודע כי איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו | 11 וְדַע כִּי־אִישׁ כָּזֶה אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת הוּא וְחוֹטֵא בְּהַרְשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ |
12 כאשר אשלח אליך את ארטמס או את טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו | 12 כַּאֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת־אַרְטְמָס אוֹ אֶת־טוּכִיקוֹס תְּמַהֵר לָבוֹא אֵלַי לְנִיקָפֹּלִיס כִּי־גָמַרְתִּי בְלִבִּי לָשֶׁבֶת שָׁם בִּימֵי הַסְּתָיו |
13 השתדל ללות על דרכם את זינס המלמד בתורה ואת אפולוס למען לא יחסרו דבר | 13 הִשְׁתַּדֵּל לְלַוֹּת עַל־דַּרְכָּם אֶת־זֵינָס הַמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְאֶת־אַפּוֹלוֹס לְמַעַן לֹא־יַחְסְרוּ דָבָר |
14 וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי | 14 וְיִלְמְדוּ גַּם־אַנְשֵׁי עֲדָתֵנוּ לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לַעֲזֹר בְּכָל־מַחְסוֹר פֶּן־יִהְיוּ בְּלִי־פֶרִי |
15 כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם כלכם אמן | 15 כֹּל אֲשֶׁר עִמָּדִי שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמֶךָ שְׁאַל לִשְׁלוֹם הָאֹהֲבִים אֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן |