1 לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים | 1 לָכֵן לְכוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱלֹהִים כְּבָנִים חֲבִיבִים |
2 והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח | 2 וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֹתָנוּ וְהִקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ לְקָרְבָּן וָזֶבַח לֵאלֹהִים לְרֵיחַ נִיחוֹחַ |
3 אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים | 3 אֲבָל זְנוּת וְכָל־טֻמְאָה וְאַהֲבַת בֶּצַע בַּל־יִזָּכֵר בֵּינֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נָאוֶה לַקְּדשִׁים |
4 גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה | 4 גַּם־לֹא נִבּוּל פֶּה וְדִבְרֵי סִכְלוּת וָלַעַג אֲשֶׁר לֹא כְהֹגֶן כִּי אִם־קוֹל תּוֹדָה |
5 כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים | 5 כִּי־זֹאת יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי כָל־זֹנֶה וְטָמֵא וְאֹהֵב בֶּצַע שֶׁהוּא עֹבֵד אֱלִילִים אֵין־לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים |
6 אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי | 6 אַל־יַשִּׁיא אִישׁ אֶתְכֶם בְּדִבְרֵי רִיק כִּי בִגְלַל־אֵלֶּה חֲרוֹן אֱלֹהִים בָּא עַל־בְּנֵי הַמֶּרִי |
7 על כן אל יהי חלקכם עמהם | 7 עַל־כֵּן אַל־יְהִי חֶלְקְכֶם עִמָּהֶם |
8 כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור | 8 כִּי מִלְּפָנִים הֱיִיתֶם חשֶׁךְ וְעַתָּה הִנְּכֶם אוֹר בַּאֲדֹנֵינוּ הִתְהַלְּכוּ־נָא כִּבְנֵי אוֹר |
9 כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת | 9 כִּי־פְרִי הָרוּחַ כָּל־מַעֲשֵׂי חֶסֶד וְצֶדֶק וֶאֱמֶת |
10 ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו | 10 וּבַחֲנוּ מַה־הוּא רָצוּי בְּעֵינֵי אֲדֹנֵינוּ |
11 ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם | 11 וְאַל־תִּשְׁתַּתְּפוּ עִם־מַעֲשֵׂי הַחשֶׁךְ אֲשֶׁר לֹא־יַעֲשֹוּ פֶרִי כִּי אִם־הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אוֹתָם |
12 כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר | 12 כִּי מַה־שֶּׁהֵם עֹשִׂים בַּסֵּתֶר חֶרְפָּה הִיא אַךְ־לְסַפֵּר |
13 אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא | 13 אֲבָל כָּל־זֹאת יְגֻלֶּה כְּשֶׁיּוּכַח עַל־יְדֵי הָאוֹר כִּי כָל־הַנִּגְלֶה אוֹר הוּא |
14 על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח | 14 עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עוּרָה הַיָּשֵׁן וְקוּמָה מִן־הַמֵּתִים וְיָאֵר לְךָ הַמָּשִׁיחַ |
15 ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים | 15 וְעַתָּה רְאוּ וְהִזָּהֲרוּ לְהִתְהַלֵּךְ לֹא כַּכְּסִילִים כִּי אִם־כַּחֲכָמִים |
16 מוקירים העת כי הימים רעים המה | 16 מוֹקִירִים הָעֵת כִּי הַיָּמִים רָעִים הֵמָּה |
17 על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו | 17 עַל־כֵּן אַל־תִּהְיוּ חַסְרֵי דָּעַת כִּי אִם־מְבִינִים לָדַעַת מַה־הוּא רְצוֹן אֲדֹנֵינוּ |
18 ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח | 18 וְאַל־תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן הַמֵּבִיא לִידֵי פְרִיצוּת כִּי אִם־הִמָּלְאוּ בָּרוּחַ |
19 ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם | 19 וְשִׂיחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ בִּתְהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת שִׁירוּ וְזַמְּרוּ לַאדֹנָי בִּלְבַבְכֶם |
20 והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח | 20 וְהוֹדוּ בְכָל־עֵת עַל־הַכֹּל לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
21 הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים | 21 הִכָּנְעוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּיִרְאַת אֱלֹהִים |
22 הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו | 22 הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדֹנֵינוּ |
23 כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף | 23 כִּי הָאִישׁ הוּא־רֹאשׁ הָאִשָּׁה כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה וְהוּא מוֹשִׁיעַ שֶׁל־הַגּוּף |
24 אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר | 24 אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּכָּנַע הָעֵדָה לַמָּשִׁיחַ כָּכָה גַּם־הַנָּשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן בְּכָל־דָּבָר |
25 האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה | 25 הָאֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת־נְשֵׁיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת־הָעֵדָה וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ |
26 למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים | 26 לְמַעַן קַדְּשָׁהּ בִּדְבָרוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־טִהֲרָהּ בִּרְחִיצַת הַמָּיִם |
27 להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה | 27 לַהֲקִימָהּ בְּכָבוֹד לוֹ לְעֵדָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ כֶּתֶם וָקֶמֶט וּכְדוֹמֶה כִּי אִם־לְמַעַן תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּתְמִימָה |
28 כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו | 28 כֵּן הָאֲנָשִׁים חַיָּבִים לֶאֱהֹב אֶת־נְשֵׁיהֶם כְּגוּפָם כִּי הָאֹהֵב אֶת־אִשְׁתּוֹ אֹהֵב אֶת־עַצְמוֹ |
29 כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו | 29 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־שָׂנֵא אִישׁ אֶת־בְּשָׂרוֹ כִּי אִם־זָן וּמְכַלְכֵּל אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר גַּם־הָאָדוֹן אֶת־עֲדָתוֹ |
30 כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו | 30 כִּי־אֵבָרֵי גוּפוֹ אֲנַחְנוּ מִבְּשָׂרוֹ וּמֵעֲצָמָיו |
31 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד | 31 עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד |
32 גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו | 32 גָּדוֹל הַסּוֹד הַזֶּה וַאֲנִי מְפָרֵשׁ אֹתוֹ עַל־הַמָּשִׁיחַ וְעַל־עֲדָתוֹ |
33 ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה | 33 וְאוּלָם גַּם־אַתֶּם כָּל־אִישׁ מִכֶּם יֶאֱהַב אֶת־אִשְׁתּוֹ כְּנַפְשׁוֹ וְהָאִשָּׁה הִיא תִזָּהֵר וְתִירָא אֶת־בַּעְלָהּ |