Lettera a Tito - מכתב לטיטו 4

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה	1 לָכֵן אַזְהִירְכֶם אֲנִי הָאָסוּר בָּאָדוֹן לְהִתְהַלֵּךְ כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לְמִשְׁמַרְתְּכֶם אֲשֶׁר נִקְרֵאתֶם לָהּ
2 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה	2 בְּכָל־נְמִיכוּת וַעֲנָוָה וּבְאֹרֶךְ רוּחַ לָשֵׂאת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאַהֲבָה
3 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום	3 וְשִׁקְדוּ לִשְׁמֹר אֶת־אַחְדוּת הָרוּחַ בַּאֲגֻדַּת הַשָּׁלוֹם
4 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת	4 גּוּף אֶחָד וְרוּחַ אֶחָד כַּאֲשֶׁר גַּם־נִקְרֵאתֶם בְּתִקְוַת מִשְׁמַרְתְּכֶם הָאֶחָת
5 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת	5 אָדוֹן אֶחָד אֱמוּנָה אַחַת טְבִילָה אֶחָת
6 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם	6 אֵל וְאָב אֶחָד לַכֹּל שֶׁהוּא עַל־כֹּל וּבַכֹּל וּבְתוֹךְ כֻּלְּכֶם
7 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח	7 אֲבָל לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ נִתַּן הֶחָסֶד כְּמִדַּת מַתְּנַת הַמָּשִׁיחַ
8 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם	8 עַל־כֵּן הוּא אוֹמֵר עָלָה לַמָּרוֹם שָׁבָה שֶׁבִי וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לָאָדָם
9 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ	9 וְעָלָה שֶׁאָמַר מַה־הוּא אִם־לֹא שֶׁיָּרֹד יָרַד מִקֹּדֶם לְתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ
10 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל	10 הַיֹּרֵד הוּא אֲשֶׁר גַּם־עָלָה לְמַעְלָה מִכָּל־הַשָּׁמָיִם לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־הַכֹּל
11 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים	11 וְהוּא נָתַן אֶת־אֵלֶּה שְׁלִיחִים וְאֶת־אֵלֶּה נְבִיאִים וְאֶת־אֵלֶּה מְבַשְּׂרִים וְאֶת־אֵלֶּה רֹעִים וּמְלַמְּדִים
12 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח	12 לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּדשִׁים לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה לְבִנְיַן גּוּף הַמָּשִׁיחַ
13 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח	13 עַד כִּי־נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ לְאַחְדוּת הָאֱמוּנָה וְדַעַת בֶּן־הָאֱלֹהִים כְּאִישׁ אֶחָד שָׁלֵם לְשִׁעוּר קוֹמַת מְלוֹא הַמָּשִׁיחַ
14 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות	14 וְלֹא־נִהְיֶה עוֹד יְלָדִים נִגְרָשִׁים וְנִדָּפִים בְּכָל־רוּחַ הַלִּמּוּד בְּתַרְמִית בְּנֵי אָדָם וּמֹקְשׁוֹתָם אֲשֶׁר שָׁתוּ לְהַתְעוֹת
15 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש	15 כִּי אִם־נְדַבֵּר הָאֱמֶת בְּאַהֲבָה וְנִגְדְּלָה בְכָל־דָּבָר לוֹ לַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא הָרֹאשׁ
16 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה	16 אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כָּל־הַגּוּף בִּהְיֹתוֹ מֻרְכָּב וּמְדֻבָּק בְּכָל־חִבּוּר הַשִּׁמּוּשׁ כְּפִי מִדַּת הַפְּעֻלָּה הַנְּתוּנָה לְכָל־אֵבָר וְאֵבָר יִרְבֶּה וְיִגְדַּל לְהַשְׁלָמַת בִּנְיָנוֹ בְּאַהֲבָה
17 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם	17 וְהִנֵּה זֹאת אֲנִי אֹמֵר וּמֵעִיד בָּאָדוֹן כִּי מֵעַתָּה לֹא־תֵלְכוּ עוֹד כְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הַהֹלְכִים בְּהַבְלֵי שִׂכְלָם
18 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם	18 חֲשֻׁכֵי הַדַּעַת וּמוּזָרִים לְחַיֵּי אֱלֹהִים מִפְּנֵי אִוַּלְתָּם אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי־טַח מֵהַשְׂכִּיל לְבָבָם
19 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע	19 אֲשֶׁר הִשְׁמִינוּ לְבָבָם וַיִּתְנוּ אֶת־נַפְשָׁם לַזִּמָּה לַעֲשׂוֹת כָּל־תּוֹעֵבָה בְּאַהֲבַת הַבָּצַע
20 ואתם לא כן למדתם את המשיח	20 וְאַתֶּם לֹא כֵן לְמַדְתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ
21 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע	21 אִם־אָמְנָם אֹתוֹ שְׁמַעְתֶּם וּבוֹ לֻמַּדְתֶּם כְּפִי הָאֱמֶת בְּיֵשׁוּעַ
22 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית	22 אֲשֶׁר תָּסוּרוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים וְתִפְשְׁטוּ אֶת־הָאָדָם הַיָּשָׁן הַנִּשְׁחָת בְּתַאֲוֺת הַתַּרְמִית
23 ותתחדשו ברוח שכלכם	23 וְתִתְחַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שִׂכְלְכֶם
24 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת	24 וְתִלְבְּשׁוּ אֶת־הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשַּׁת הָאֱמֶת
25 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש	25 עַל־כֵּן הָסִירוּ מִכֶּם אֶת־הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אֵבָרִים כֻּלָּנוּ יַחַד אִישׁ לְאִישׁ
26 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם	26 רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ אַל־תִּשְׁקַע הַחַמָּה עַל־רָגְזְכֶם
27 גם לא תתנו מקום לשטן	27 גַּם לֹא־תִתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׂטָן
28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור	28 מִי שֶׁגָּנַב אַל־יֹסֶף לִגְנֹב כִּי אִם־יִיגַע וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת־הַטּוֹב לְמַעַן יִהְיֶה־לוֹ לָתֵת לְאִישׁ מַחְסוֹר
29 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו	29 כָּל־דְּבַר נִבּוּל לֹא־יֵצֵא מִפִּיכֶם כִּי אִם־הַטּוֹב וְהַמּוֹעִיל לִבְנוֹת לְפִי הַצֹּרֶךְ לְמַעַן יִתֵּן חֵן לְשֹׁמְעָיו
30 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה	30 וְלֹא תְעַצְּבוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל־אֱלֹהִים אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בּוֹ אֶל־יוֹם הַגְּאֻלָּה
31 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה	31 כָּל־מְרִירוּת וְחֵמָה וָרֹגֶז וּצְעָקָה וְגִדּוּף תָּסִירוּ מִכֶּם עִם כָּל־הָרִשְׁעָה
32 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח	32 וִהְיוּ טוֹבִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וְרַחֲמָנִים וְסֹלְחִים אִישׁ לְאָחִיו כַּאֲשֶׁר סָלַח לָכֶם הָאֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ