Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 15

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון	1 And certain ones, descending from Judea, were teaching the brothers, “Unless you are circumcised according to the custom of Moses, you cannot be saved.”
2 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת	2 Therefore, when Paul and Barnabas made no small uprising against them, they decided that Paul and Barnabas, and some from the opposing side, should go up to the Apostles and priests in Jerusalem concerning this question.
3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה	3 Therefore, being led by the church, they traveled through Phoenicia and Samaria, describing the conversion of the Gentiles. And they caused great joy among all the brothers.
4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם	4 And when they had arrived in Jerusalem, they were received by the church and the Apostles and the elders, reporting what great things God had done with them.
5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה	5 But some from the sect of the Pharisees, those who were believers, rose up saying, “It is necessary for them to be circumcised and to be instructed to keep the Law of Moses.”
6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה	6 And the Apostles and elders came together to take care of this matter.
7 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו	7 And after a great contention had taken place, Peter rose up and said to them: “Noble brothers, you know that, in recent days, God has chosen from among us, by my mouth, Gentiles to hear the word of the Gospel and to believe.
8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו	8 And God, who knows hearts, offered testimony, by giving the Holy Spirit to them, just as to us.
9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה	9 And he distinguished nothing between us and them, purifying their hearts by faith.
10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת	10 Now therefore, why do you tempt God to impose a yoke upon the necks of the disciples, which neither our fathers nor we have been able to bear?
11 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו	11 But by the grace of the Lord Jesus Christ, we believe in order to be saved, in the same manner also as them.”
12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים	12 Then the entire multitude was silent. And they were listening to Barnabas and Paul, describing what great signs and wonders God had wrought among the Gentiles through them.
13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי	13 And after they had been silent, James responded by saying: “Noble brothers, listen to me.
14 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו	14 Simon has explained in what manner God first visited, so as to take from the Gentiles a people to his name.
15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב	15 And the words of the Prophets are in agreement with this, just as it was written:
16 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה	16 ‘After these things, I will return, and I will rebuild the tabernacle of David, which has fallen down. And I will rebuild its ruins, and I will raise it up,
17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה	17 so that the rest of men may seek the Lord, along with all the nations over whom my name has been invoked, says the Lord, who does these things.’
18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו	18 To the Lord, his own work has been known from eternity.
19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים	19 Because of this, I judge that those who were converted to God from among the Gentiles are not to be disturbed,
20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם	20 but instead that we write to them, that they should keep themselves from the defilement of idols, and from fornication, and from whatever has been suffocated, and from blood.
21 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו	21 For Moses, from ancient times, has had in each city those who preach him in the synagogues, where he is read on every Sabbath.”
22 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים	22 Then it pleased the Apostles and elders, with the whole Church, to choose men from among them, and to send to Antioch, with Paul and Barnabas, and Judas, who was surnamed Barsabbas, and Silas, preeminent men among the brothers,
23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא	23 what was written by their own hands: “The Apostles and elders, brothers, to those who are at Antioch and Syria and Cilicia, brothers from the Gentiles, greetings.
24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם	24 Since we have heard that some, going out from among us, have troubled you with words, subverting your souls, to whom we gave no commandment,
25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס	25 it pleased us, being assembled as one, to choose men and to send them to you, with our most beloved Barnabas and Paul:
26 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח	26 men who have handed over their lives on behalf of the name of our Lord Jesus Christ.
27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם	27 Therefore, we have sent Judas and Silas, who themselves also will, with the spoken word, reaffirm to you the same things.
28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים	28 For it has seemed good to the Holy Spirit and to us to impose no further burden upon you, other than these necessary things:
29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם	29 that you abstain from things immolated to idols, and from blood, and from what has been suffocated, and from fornication. You will do well to keep yourselves from these things. Farewell.”
30 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת	30 And so, having been dismissed, they went down to Antioch. And gathering the multitude together, they delivered the epistle.
31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה	31 And when they had read it, they were gladdened by this consolation.
32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום	32 But Judas and Silas, being also prophets themselves, consoled the brothers with many words, and they were strengthened.
33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים	33 Then, after spending some more time there, they were dismissed with peace, by the brothers, to those who had sent them.
34 וייטב בעיני סילא לשבת שם	34 But it seemed good to Silas to remain there. So Judas alone departed to Jerusalem.
35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם	35 And Paul and Barnabas remained at Antioch, with many others, teaching and evangelizing the Word of the Lord.
36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה	36 Then, after some days, Paul said to Barnabas, “Let us return to visit the brothers throughout all the cities in which we have preached the Word of the Lord, to see how they are.”
37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס	37 And Barnabas wanted to take John, who was surnamed Mark, with them also.
38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם	38 But Paul was saying that he ought not to be received, since he withdrew from them at Pamphylia, and he had not gone with them in the work.
39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס	39 And there occurred a dissension, to such an extent that they departed from one another. And Barnabas, indeed taking Mark, sailed to Cyprus.
40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא	40 Yet truly, Paul, choosing Silas, set out, being delivered by the brothers to the grace of God.
41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות	41 And he traveled through Syria and Cilicia, confirming the Churches, instructing them to keep the precepts of the Apostles and the elders.