Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 Después de esto, se celebraba una fiesta de los judíos y Jesús subió a Jerusalén,
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 Junto a la puerta de las Ovejas, en Jerusalén, hay una piscina llamada en hebreo Betsata, que tiene cinco pórticos.
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 Bajo estos pórticos yacía una multitud de enfermos, ciegos, paralíticos y lisiados, que esperaban la agitación del agua.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4 [Porque el Angel del Señor descendía cada tanto a la piscina y movía el agua. El primero que entraba en la piscina, después que el agua se agitaba, quedaba curado, cualquiera fuera su mal.]
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 Había allí un hombre que estaba enfermo desde hacía treinta y ocho años.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 Al verlo tendido, y sabiendo que hacía tanto tiempo que estaba así, Jesús le preguntó: «¿Quieres curarte?».
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 El respondió: «Señor, no tengo a nadie que me sumerja en la piscina cuando el agua comienza a agitarse; mientras yo voy, otro desciende antes».
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Jesús le dijo: «Levántate, toma tu camilla y camina».
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 En seguida el hombre se curó, tomó su camilla y empezó a caminar. Era un sábado,
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 y los Judíos dijeron entonces al que acababa de ser curado: «Es sábado. No te está permitido llevar tu camilla».
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 El les respondió: «El que me curó me dijo: «Toma tu camilla y camina».
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 Ellos le preguntaron: «¿Quién es ese hombre que te dijo: «Toma tu camilla y camina?».
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 Pero el enfermo lo ignoraba, porque Jesús había desaparecido entre la multitud que estaba allí.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Después, Jesús lo encontró en el Templo y le dijo: «Has sido curado; no vuelvas a pecar, de lo contrario te ocurrirán peores cosas todavía».
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 El hombre fue a decir a los judíos que era Jesús el que lo había curado.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 Ellos atacaban a Jesús, porque hacía esas cosas en sábado.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 el les respondió: «Mi Padre trabaja siempre, y yo también trabajo».
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Pero para los judíos esta era una razón más para matarlo, porque no sólo violaba el sábado, sino que se hacía igual a Dios, llamándolo su propio Padre.
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 Entonces Jesús tomó la palabra diciendo: «Les aseguro que el Hijo no puede hacer nada por sí mismo sino solamente lo que ve hacer al Padre; lo que hace el Padre, lo hace igualmente el Hijo.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 Porque el Padre ama al Hijo y le muestra todo lo que hace. Y le mostrará obras más grandes aún, para que ustedes queden maravillados.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 Así como el Padre resucita a los muertos y les da vida, del mismo modo el Hijo da vida al que él quiere.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 Porque el Padre no juzga a nadie: él ha puesto todo juicio en manos de su Hijo,
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 para que todos honren al Hijo como honran al Padre. El que no honra al Hijo, no honra al Padre que lo envió.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 Les aseguro que el que escucha mi palabra y cree en aquel que me ha enviado, tiene Vida eterna y no está sometido al juicio, sino que ya ha pasado de la muerte a la Vida.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 Les aseguro que la hora se acerca, y ya ha llegado, en que los muertos oirán la voz del Hijo de Dios; y los que la oigan, vivirán.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 Así como el Padre dispone de la Vida, del mismo modo ha concedido a su Hijo disponer de ella,
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 y le dio autoridad para juzgar porque él es el Hijo del hombre.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 No se asombren: se acerca la hora en que todos los que están en las tumbas oirán su voz
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 y saldrán de ellas: los que hayan hecho el bien, resucitarán para la Vida; los que hayan hecho el mal, resucitarán para el juicio.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 Nada puedo hacer por mí mismo. Yo juzgo de acuerdo con lo que oigo, y mi juicio es justo, porque lo que yo busco no es hacer mi voluntad, sino la de aquel que me envió.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 Si yo diera testimonio de mí mismo, mi testimonio no valdría.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 Pero hay otro que da testimonio de mí, y yo sé que ese testimonio es verdadero.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 Ustedes mismos mandaron preguntar a Juan, y él ha dado testimonio de la verdad.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 No es que yo dependa del testimonio de un hombre; si digo esto es para la salvación de ustedes.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 Juan era la lámpara que arde y resplandece, y ustedes han querido gozar un instante de su luz.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 Pero el testimonio que yo tengo es mayor que el de Juan: son las obras que el Padre me encargó llevar a cabo. Estas obras que yo realizo atestiguan que mi Padre me ha enviado.
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 Y el Padre que me envió ha dado testimonio de mí. Ustedes nunca han escuchado su voz ni han visto su rostro,
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 y su palabra no permanece en ustedes, porque no creen al que él envió.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 Ustedes examinan las Escrituras, porque en ellas piensan encontrar Vida eterna: ellas dan testimonio de mí,
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 y sin embargo, ustedes no quieren venir a mí para tener Vida.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 Mi gloria no viene de los hombres.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 Además, yo los conozco: el amor de Dios no está en ustedes.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 He venido en nombre de mi Padre y ustedes no me reciben, pero si otro viene en su propio nombre, a ese sí lo van a recibir.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 ¿Cómo es posible que crean, ustedes que se glorifican unos a otros y no se preocupan por la gloria que sólo viene de Dios?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 No piensen que soy yo el que los acusaré ante el Padre; el que los acusará será Moisés, en el que ustedes han puesto su esperanza.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 Si creyeran en Moisés, también creerían en mí, porque él ha escrito acerca de mí.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 Pero si no creen lo que él ha escrito, ¿cómo creerán lo que yo les digo?».