Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 Después de esto, hubo una fiesta de los judíos, y Jesús subió a Jerusalén.
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 Hay en Jerusalén, junto a la Probática, una piscina que se llama en hebreo Betesda, que tiene cinco pórticos.
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 En ellos yacía una multitud de enfermos, ciegos, cojos, paralíticos, esperando la agitación del agua.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4 Porque el Angel del Señor bajaba de tiempo en tiempo a la piscina y agitaba el agua; y el primero que se metía después de la agitación del agua, quedaba curado de cualquier mal que tuviera.
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 Había allí un hombre que llevaba treinta y ocho años enfermo.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 Jesús, viéndole tendido y sabiendo que llevaba ya mucho tiempo, le dice: «¿Quieres curarte?»
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 Le respondió el enfermo: «Señor, no tengo a nadie que me meta en la piscina cuando se agita el agua; y mientras yo voy, otro baja antes que yo».
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Jesús le dice: «Levántate, toma tu camilla y anda».
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 Y al instante el hombre quedó curado, tomó su camilla y se puso a andar. Pero era sábado aquel día.
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 Por eso los judíos decían al que había sido curado: «Es sábado y no te está permitido llevar la camilla».
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 El le respondió: «El que me ha curado me ha dicho: Toma tu camilla y anda».
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 Ellos le preguntaron: «¿Quién es el hombre que te ha dicho: Tómala y anda?»
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 Pero el curado no sabía quién era, pues Jesús había desaparecido porque había mucha gente en aquel lugar.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Más tarde Jesús le encuentra en el Templo y le dice: «Mira, estás curado; no peques más, para que no te suceda algo peor».
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 El hombre se fue a decir a los judíos que era Jesús el que lo había curado.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 Por eso los judíos perseguían a Jesús, porque hacía estas cosas en sábado.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 Pero Jesús les replicó: «Mi Padre trabaja hasta ahora, y yo también trabajo».
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Por eso los judíos trataban con mayor empeño de matarle, porque no sólo quebrantaba el sábado, sino que llamaba a Dios su propio Padre, haciéndose a sí mismo igual a Dios.
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 Jesús, pues, tomando la palabra, les decía: «En verdad, en verdad os digo: el Hijo no puede hacer nada por su cuenta, sino lo que ve hacer al Padre: lo que hace él, eso también lo hace igualmente el Hijo.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 Porque el Padre quiere al Hijo y le muestra todo lo que él hace. Y le mostrará obras aún mayores que estas, para que os asombréis.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 Porque, como el Padre resucita a los muertos y les da la vida, así también el Hijo da la vida a los que quiere.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 Porque el Padre no juzga a nadie; sino que todo juicio lo ha entregado al Hijo,
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 para que todos honren al Hijo como honran al Padre. El que no honra al Hijo no honra al Padre que lo ha enviado.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 En verdad, en verdad os digo: el que escucha mi Palabra y cree en el que me ha enviado, tiene vida eterna y no incurre en juicio, sino que ha pasado de la muerte a la vida.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 En verdad, en verdad os digo: llega la hora (ya estamos en ella), en que los muertos oirán la voz del Hijo de Dios, y los que la oigan vivirán.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 Porque, como el Padre tiene vida en sí mismo, así también le ha dado al Hijo tener vida en sí mismo,
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 y le ha dado poder para juzgar, porque es Hijo del hombre.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 No os extrañéis de esto: llega la hora en que todos los que estén en los sepulcros oirán su voz
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 y saldrán los que hayan hecho el bien para una resurrección de vida, y los que hayan hecho el mal, para una resurrección de juicio.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 Y no puedo hacer nada por mi cuenta: juzgo según lo que oigo; y mi juicio es justo, porque no busco mi voluntad, sino la voluntad del que me ha enviado.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 «Si yo diera testimonio de mí mismo, mi testimonio no sería válido.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 Otro es el que da testimonio de mí, y yo sé que es válido el testimonio que da de mí.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 Vosotros mandasteis enviados donde Juan, y él dio testimonio de la verdad.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 No es que yo busque testimonio de un hombre, sino que digo esto para que os salvéis.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 El era la lámpara que arde y alumbra y vosotros quisisteis recrearos una hora con su luz.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 Pero yo tengo un testimonio mayor que el de Juan; porque las obras que el Padre me ha encomendado llevar a cabo, las mismas obras que realizo, dan testimonio de mí, de que el Padre me ha enviado.
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 Y el Padre, que me ha enviado, es el que ha dado testimonio de mí. Vosotros no habéis oído nunca su voz, ni habéis visto nunca su rostro,
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 ni habita su palabra en vosotros, porque no creéis al que El ha enviado.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 «Vosotros investigáis las escrituras, ya que creéis tener en ellas vida eterna; ellas son las que dan testimonio de mí;
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 y vosotros no queréis venir a mí para tener vida.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 La gloria no la recibo de los hombres.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 Pero yo os conozco: no tenéis en vosotros el amor de Dios.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 Yo he venido en nombre de mi Padre, y no me recibís; si otro viene en su propio nombre, a ése le recibiréis.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 ¿Cómo podéis creer vosotros, que aceptáis gloria unos de otros, y no buscáis la gloria que viene del único Dios?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 No penséis que os voy a acusar yo delante del Padre. Vuestro acusador es Moisés, en quién habéis puesto vuestra esperanza.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 Porque, si creyerais a Moisés, me creeríais a mí, porque él escribió de mí.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 Pero si no creéis en sus escritos, cómo vais a creer en mis palabras?»