Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

¹ ויקרב חג המצות הנקרא פסח² והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם³ והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר⁴ וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם⁵ וישמחו ויאתו לתת לו כסף⁶ ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון⁷ ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח⁸ וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה⁹ ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו¹⁰ ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה¹¹ ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי¹² והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו¹³ וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח¹⁴ ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו¹⁵ ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי¹⁶ כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים¹⁷ ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם¹⁸ כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים¹⁹ ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני²⁰ וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם²¹ אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן²² כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר²³ והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת²⁴ וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם²⁵ ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד²⁶ ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת²⁷ כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת²⁸ ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי²⁹ לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות³⁰ למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל³¹ ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים³² ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך³³ והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות³⁴ ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו³⁵ ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר³⁶ ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב³⁷ כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו³⁸ ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די³⁹ ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו⁴⁰ ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון⁴¹ והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר⁴² אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך⁴³ וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו⁴⁴ ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ⁴⁵ ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון⁴⁶ ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו⁴⁷ ]74-64[⁴⁸ ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם⁴⁹ והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב⁵⁰ ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית⁵¹ ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו⁵² ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות⁵³ ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך⁵⁴ ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק⁵⁵ ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם⁵⁶ ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו⁵⁷ ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו⁵⁸ ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני⁵⁹ ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי⁶⁰ ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא⁶¹ ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים⁶² ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי⁶³ והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו⁶⁴ ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך⁶⁵ ועוד גדופים אחרים הרבו עליו⁶⁶ ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו⁶⁷ ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו⁶⁸ וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני⁶⁹ אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים⁷⁰ ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא⁷¹ ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו