Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 OR la festa degli azzimi, detta la pasqua, si avvicinava.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 E i principali sacerdoti, e gli Scribi, cercavano come lo farebbero morire, perciocchè temevano il popolo.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Or Satana entrò in Giuda, detto per soprannome Iscariot, il quale era del numero de’ dodici.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 Ed egli andò, e ragionò co’ principali sacerdoti, e co’ capitani, come egli lo metterebbe loro nelle mani.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Ed essi se ne rallegrarono, e patteggiarono con lui di dargli danari.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Ed egli promise di darglielo nelle mani; e cercava opportunità di farlo senza tumulto
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 OR venne il giorno degli azzimi, nel qual conveniva sacrificar la pasqua.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 E Gesù mandò Pietro e Giovanni, dicendo: Andate, apparecchiateci la pasqua, acciocchè la mangiamo.
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Ed essi gli dissero: Ove vuoi che l’apparecchiamo?
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Ed egli disse loro: Ecco, quando sarete entrati nella città, voi scontrerete un uomo, portando un testo pien d’acqua; seguitatelo nella casa ov’egli entrerà.
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 E dite al padron della casa: Il Maestro ti manda a dire: Ov’è la stanza, nella quale io mangerò la pasqua co’ miei discepoli?
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 Ed esso vi mostrerà una gran sala acconcia; quivi apparecchiate la pasqua.
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Essi dunque, andati, trovaron come egli avea lor detto, ed apparecchiaron la pasqua.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 E quando l’ora fu venuta, egli si mise a tavola, co’ dodici apostoli.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 Ed egli disse loro: Io ho grandemente desiderato di mangiar questa pasqua con voi, innanzi che io soffra.
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 Perciocchè io vi dico che non ne mangerò più, finchè tutto sia compiuto nel regno di Dio.
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 Ed avendo preso il calice, rendè grazie, e disse: Prendete questo calice, e distribuitelo tra voi;
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 perciocchè, io vi dico che non berrò più del frutto della vigna, finchè il regno di Dio sia venuto.
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Poi, avendo preso il pane, rendè grazie, e lo ruppe, e lo diede loro, dicendo: Quest’è il mio corpo, il quale è dato per voi; fate questo in rammemorazione di me.
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Parimente ancora, dopo aver cenato, diede loro il calice, dicendo: Questo calice è il nuovo patto nel mio sangue, il quale è sparso per voi
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 Nel rimanente, ecco, la mano di colui che mi tradisce è meco a tavola.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 E il Figliuol dell’uomo certo se ne va, secondo ch’è determinato; ma, guai a quell’uomo per cui egli è tradito!
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Ed essi cominciarono a domandarsi gli uni gli altri, chi fosse pur quel di loro che farebbe ciò.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 OR nacque ancora fra loro una contesa, chi di loro paresse che fosse il maggiore.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Ma egli disse loro: I re delle genti le signoreggiano, e coloro che hanno podestà sopra esse son chiamati benefattori.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Ma non già così voi; anzi, il maggiore fra voi sia come il minore, e quel che regge come quel che ministra.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Perciocchè, quale è il maggiore, colui ch’è a tavola, o pur colui che serve? non è egli colui ch’è a tavola? or io sono in mezzo di voi come colui che serve.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 Or voi siete quelli che siete perseverati meco nelle mie tentazioni.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 Ed io altresì vi dispongo il regno, siccome il Padre mio me l’ha disposto;
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 acciocchè voi mangiate, e beviate, alla mia tavola, nel mio regno; e sediate sopra de’ troni, giudicando le dodici tribù d’Israele.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 IL Signore disse ancora: Simone, Simone, ecco, Satana ha richiesto di vagliarvi, come si vaglia il grano.
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 Ma io ho pregato per te, acciocchè la tua fede non venga meno; e tu, quando un giorno sarai convertito, conferma i tuoi fratelli.
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 Ma egli disse: Signore, io son presto ad andar teco, e in prigione, ed alla morte.
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 Ma Gesù disse: Pietro, io ti dico che il gallo non canterà oggi, prima che tu non abbi negato tre volte di conoscermi.
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 POI disse loro: Quando io vi ho mandati senza borsa, e senza tasca, e senza scarpe, avete voi avuto mancamento di cosa alcuna? Ed essi dissero: Di niuna.
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Disse loro adunque: Ma ora, chi ha una borsa tolgala; parimente ancora una tasca; e chi non ne ha venda la sua vesta, e comperi una spada.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 Perciocchè, io vi dico che conviene che eziandio questo ch’è scritto sia adempiuto in me: Ed egli è stato annoverato fra i malfattori. Perciocchè le cose, che sono scritte di me, hanno il lor compimento.
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Ed essi dissero: Signore, ecco qui due spade. Ed egli disse loro: Basta
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 POI, essendo uscito, andò, secondo la sua usanza, al monte degli Ulivi; e i suoi discepoli lo seguitavano anch’essi.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 E giunto al luogo, disse loro: Orate, che non entriate in tentazione.
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Allora egli fu divelto da loro, quasi per una gettata di pietra;
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 e postosi in ginocchioni, orava, dicendo: Padre, oh! volessi tu trasportar da me questo calice! ma pure, non la mia volontà, me la tua sia fatta.
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Ed un angelo gli apparve dal cielo confortandolo.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 Ed egli, essendo in agonia, orava vie più intentamente; e il suo sudore divenne simile a grumoli di sangue, che cadevano in terra.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Poi, levatosi dall’orazione, venne ai suoi discepoli, e trovò che dormivano di tristizia.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 E disse loro: Perchè dormite? levatevi, ed orate, che non entriate in tentazione
47 ]74-64[	47 ORA, mentre egli parlava ancora, ecco una turba; e colui che si chiamava Giuda, uno de’ dodici, andava davanti a loro, e si accostò a Gesù per baciarlo; perciocchè egli avea loro dato questo segno: Colui chi io bacerò è desso.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 E Gesù gli disse: Giuda, tradisci tu il Figliuol dell’uomo con un bacio?
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 E coloro ch’erano della compagnia di Gesù, veggendo che cosa era per avvenire, dissero: Signore, percoteremo noi con la spada?
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 Ed un certo di loro percosse il servitore del sommo sacerdote, e gli spiccò l’orecchio destro.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Ma Gesù fece lor motto, e disse: Lasciate, basta! E, toccato l’orecchio di colui, lo guarì.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 E Gesù disse a’ principali sacerdoti, ed a’ capi del tempio, ed agli anziani, che eran venuti contro a lui: Voi siete usciti contro a me con ispade, e con aste, come contro ad un ladrone.
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Mentre io era con voi tuttodì nel tempio, voi non metteste mai le mani sopra me; ma quest’è l’ora vostra, e la podestà delle tenebre
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 ED essi lo presero, e lo menarono, e lo condussero dentro alla casa del sommo sacerdote; e Pietro lo seguitava da lungi.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Ed avendo essi acceso del fuoco in mezzo della corte, ed essendosi posti a sedere insieme, Pietro si sedette nel mezzo di loro.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Or una certa fanticella, vedutolo seder presso del fuoco, e guardatolo fiso, disse: Anche costui era con lui.
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Ma egli lo rinnegò, dicendo: Donna, io nol conosco.
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 E, poco appresso, un altro, vedutolo, gli disse: Anche tu sei di quelli. Ma Pietro disse: O uomo, non sono.
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 E, infraposto lo spazio quasi d’un’ora, un certo altro affermava lo stesso, dicendo: In verità, anche costui era con lui; perciocchè egli è Galileo.
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Ma Pietro disse: O uomo, io non so quel che tu dici. E subito, parlando egli ancora, il gallo cantò.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 E il Signore, rivoltosi, riguardò Pietro. E Pietro si rammentò la parola del Signore, come egli gli avea detto: Avanti che il gallo canti, tu mi rinnegherai tre volte.
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 E Pietro se ne uscì, e pianse amaramente
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 E COLORO che tenevano Gesù lo schernivano, percotendolo.
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 E velatigli gli occhi, lo percotevano in su la faccia; e lo domandavano, dicendo: Indovina chi è colui che ti ha percosso.
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 Molte altre cose ancora dicevano contro a lui, bestemmiando.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Poi, come fu giorno, gli anziani del popolo, i principali sacerdoti, e gli Scribi, si raunarono, e lo menarono nel lor concistoro.
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 E gli dissero: Sei tu il Cristo? diccelo. Ed egli disse loro: Benchè io vel dica, voi nol crederete.
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 E se altresì io vi fo qualche domanda, voi non mi risponderete, e non mi lascerete andare.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Da ora innanzi il Figliuol dell’uomo sederà alla destra della potenza di Dio.
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 E tutti dissero: Sei tu adunque il Figliuol di Dio? Ed egli disse loro: Voi lo dite, perciocchè io lo sono.
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Ed essi dissero: Che abbiam più bisogno di testimonianza? poichè noi stessi l’abbiamo udito dalla sua propria bocca