Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 ויבוא ויעבר ביריחו	1 Entrato in Gèrico, attraversava la città.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר	2 Ed ecco un uomo di nome Zaccheo, capo dei pubblicani e ricco,
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה	3 cercava di vedere quale fosse Gesù, ma non gli riusciva a causa della folla, poiché era piccolo di statura.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה	4 Allora corse avanti e, per poterlo vedere, salì su un sicomoro, poiché doveva passare di là.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך	5 Quando giunse sul luogo, Gesù alzò lo sguardo e gli disse: "Zaccheo, scendi subito, perché oggi devo fermarmi a casa tua".
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה	6 In fretta scese e lo accolse pieno di gioia.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא	7 Vedendo ciò, tutti mormoravano: "È andato ad alloggiare da un peccatore!".
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים	8 Ma Zaccheo, alzatosi, disse al Signore: "Ecco, Signore, io do la metà dei miei beni ai poveri; e se ho frodato qualcuno, restituisco quattro volte tanto".
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא	9 Gesù gli rispose: "Oggi la salvezza è entrata in questa casa, perché anch'egli è figlio di Abramo;
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד	10 il Figlio dell'uomo infatti è venuto a cercare e a salvare ciò che era perduto".
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים	11 Mentre essi stavano ad ascoltare queste cose, Gesù disse ancora una parabola perché era vicino a Gerusalemme ed essi credevano che il regno di Dio dovesse manifestarsi da un momento all'altro.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב	12 Disse dunque: "Un uomo di nobile stirpe partì per un paese lontano per ricevere un titolo regale e poi ritornare.
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי	13 Chiamati dieci servi, consegnò loro dieci mine, dicendo: Impiegatele fino al mio ritorno.
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו	14 Ma i suoi cittadini lo odiavano e gli mandarono dietro un'ambasceria a dire: Non vogliamo che costui venga a regnare su di noi.
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו	15 Quando fu di ritorno, dopo aver ottenuto il titolo di re, fece chiamare i servi ai quali aveva consegnato il denaro, per vedere quanto ciascuno avesse guadagnato.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים	16 Si presentò il primo e disse: Signore, la tua mina ha fruttato altre dieci mine.
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים	17 Gli disse: Bene, bravo servitore; poiché ti sei mostrato fedele nel poco, ricevi il potere sopra dieci città.
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים	18 Poi si presentò il secondo e disse: La tua mina, signore, ha fruttato altre cinque mine.
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים	19 Anche a questo disse: Anche tu sarai a capo di cinque città.
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר	20 Venne poi anche l'altro e disse: Signore, ecco la tua mina, che ho tenuta riposta in un fazzoletto;
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת	21 avevo paura di te che sei un uomo severo e prendi quello che non hai messo in deposito, mieti quello che non hai seminato.
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי	22 Gli rispose: Dalle tue stesse parole ti giudico, servo malvagio! Sapevi che sono un uomo severo, che prendo quello che non ho messo in deposito e mieto quello che non ho seminato:
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית	23 perché allora non hai consegnato il mio denaro a una banca? Al mio ritorno l'avrei riscosso con gli interessi.
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים	24 Disse poi ai presenti: Toglietegli la mina e datela a colui che ne ha dieci
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים	25 Gli risposero: Signore, ha già dieci mine!
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו	26 Vi dico: A chiunque ha sarà dato; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני	27 E quei miei nemici che non volevano che diventassi loro re, conduceteli qui e uccideteli davanti a me".
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים	28 Dette queste cose, Gesù proseguì avanti agli altri salendo verso Gerusalemme.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר	29 Quando fu vicino a Bètfage e a Betània, presso il monte detto degli Ulivi, inviò due discepoli dicendo:
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו	30 "Andate nel villaggio di fronte; entrando, troverete un puledro legato, sul quale nessuno è mai salito; scioglietelo e portatelo qui.
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו	31 E se qualcuno vi chiederà: Perché lo sciogliete?, direte così: Il Signore ne ha bisogno".
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם	32 Gli inviati andarono e trovarono tutto come aveva detto.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר	33 Mentre scioglievano il puledro, i proprietari dissero loro: "Perché sciogliete il puledro?".
34 ויאמרו האדון צריך לו	34 Essi risposero: "Il Signore ne ha bisogno".
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע	35 Lo condussero allora da Gesù; e gettati i loro mantelli sul puledro, vi fecero salire Gesù.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך	36 Via via che egli avanzava, stendevano i loro mantelli sulla strada.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר	37 Era ormai vicino alla discesa del monte degli Ulivi, quando tutta la folla dei discepoli, esultando, cominciò a lodare Dio a gran voce, per tutti i prodigi che avevano veduto, dicendo:
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים	38 "'Benedetto colui che viene,' il re, 'nel nome del Signore'. Pace in cielo e gloria nel più alto dei cieli!".
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך	39 Alcuni farisei tra la folla gli dissero: "Maestro, rimprovera i tuoi discepoli".
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים	40 Ma egli rispose: "Vi dico che, se questi taceranno, grideranno le pietre".
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר	41 Quando fu vicino, alla vista della città, pianse su di essa, dicendo:
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך	42 "Se avessi compreso anche tu, in questo giorno, la via della pace. Ma ormai è stata nascosta ai tuoi occhi.
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך	43 Giorni verranno per te in cui i tuoi nemici ti cingeranno di trincee, ti circonderanno e ti stringeranno da ogni parte;
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך	44 abbatteranno te e i tuoi figli dentro di te e non lasceranno in te pietra su pietra, perché non hai riconosciuto il tempo in cui sei stata visitata".
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו	45 Entrato poi nel tempio, cominciò a cacciare i venditori,
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים	46 dicendo: "Sta scritto: 'La mia casa sarà casa di preghiera'. Ma voi ne avete fatto 'una spelonca di ladri!'".
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו	47 Ogni giorno insegnava nel tempio. I sommi sacerdoti e gli scribi cercavano di farlo perire e così anche i notabili del popolo;
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו	48 ma non sapevano come fare, perché tutto il popolo pendeva dalle sue parole.