Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבוא ויעבר ביריחו	1 Jésus était entré dans Jéricho et traversait la ville.
2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר	2 Or il y avait là un homme du nom de Zachée, un homme fort riche qui était chef des collecteurs de l’impôt.
3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה	3 Il voulait absolument voir qui était Jésus, mais il ne le pouvait pas car il était de petite taille et il y avait beaucoup de monde.
4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה	4 Il courut donc en avant, là où il devait passer, et il monta sur un sycomore afin de le voir.
5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך	5 Quand Jésus arriva à cet endroit, il leva les yeux et lui dit: "Zachée, dépêche-toi de descendre, car c’est chez toi que je dois m’arrêter aujourd’hui.”
6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה	6 Zachée aussitôt s’empressa de descendre, et c’est avec grande joie qu’il le reçut.
7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא	7 Voyant cela, tous murmuraient et l’on disait: "Il s’est arrêté chez un pécheur de bonne condition!”
8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים	8 Mais Zachée faisait le pas et disait au Seigneur: "Je vais donner aux pauvres la moitié de mes biens, Seigneur, et si j’ai extorqué quelque chose à quelqu’un, je vais rendre quatre fois plus.”
9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא	9 Jésus dit alors, pensant à lui: "Aujourd’hui le salut est entré dans cette maison; n’est-il pas lui aussi fils d’Abraham?
10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד	10 Le Fils de l’Homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu.”
11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים	11 Comme Jésus approchait de Jérusalem, il dit cette autre parabole car ses auditeurs étaient convaincus que le Royaume de Dieu allait se manifester maintenant.
12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב	12 Il leur dit: "Un homme de grande famille partit dans un pays lointain pour y recevoir le pouvoir royal et ensuite revenir.
13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי	13 Il appela dix de ses serviteurs et leur confia dix mines, dix sacs d’argent, en leur disant: Faites-les fructifier jusqu’à mon retour.”
14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו	14 “Comme ses concitoyens le détestaient, ils envoyèrent une ambassade derrière lui avec ce message: ‘Nous ne voulons pas de celui-là comme roi.’
15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו	15 Il revint pourtant, ayant reçu le pouvoir royal, et il fit appeler les serviteurs auxquels il avait confié l’argent pour voir comment chacun d’eux l’avait fait valoir.
16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים	16 “Le premier arrive et dit: ‘Seigneur, ta mine a rapporté dix autres mines!’
17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים	17 Le roi lui répond: ‘Très bien, tu es un bon serviteur et tu t’es montré digne de confiance dans cette petite affaire! À cause de cela tu auras dix villes sous ta dépendance.’
18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים	18 Le deuxième vient à son tour et dit: ‘Ta mine, seigneur, en a produit cinq autres.’
19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים	19 Le roi lui dit: ‘Toi, tu auras cinq villes sous ta dépendance.’
20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר	20 “Et puis arrive un autre qui dit: ‘Seigneur, voici ta mine! Je l’avais mise de côté dans un linge.
21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת	21 Car j’avais peur de toi, je sais que tu es un homme exigeant, tu prends là où tu n’as rien engagé, et tu moissonnes là où tu n’as pas semé.’
22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי	22 “Le roi lui dit: ‘Mauvais serviteur, je te juge sur tes propres paroles. Tu me connaissais comme un homme exigeant qui prend là où il n’a rien engagé et moissonne là où il n’a pas semé.
23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית	23 Pourquoi n’as-tu pas déposé mon argent à la banque? À mon retour je l’aurais retiré avec les intérêts.’
24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים	24 “Puis, se tournant vers ceux qui sont là, il leur dit: ‘Prenez-lui la mine, et donnez-la à celui qui en a dix.’
25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים	25 Ils répondent: ‘Seigneur, il a déjà dix mines!’
26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו	26 - ‘Mais oui! on donnera à celui qui a, mais à celui qui n’a pas, même ce qu’il a lui sera enlevé.
27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני	27 Maintenant, amenez ici mes ennemis, ceux qui ne voulaient pas que je règne sur eux, et égorgez-les devant moi.’”
28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים	28 Ayant dit cela, Jésus prit la tête du groupe et commença la montée vers Jérusalem.
29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר	29 Quand il approcha de Bethphagé et de Béthanie, au mont dit des Oliviers,
30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו	30 il envoya deux des disciples en leur disant: "Allez jusqu’au village que vous voyez en face; à l’entrée vous trouverez un ânon attaché que personne n’a jamais monté. Détachez-le et amenez-le.
31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו	31 Si quelqu’un vous demande pourquoi vous le détachez, vous répondrez simplement: Le Seigneur en a besoin.”
32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם	32 Les envoyés partirent et trouvèrent tout comme il leur avait dit.
33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר	33 Au moment où ils détachaient l’ânon, les maîtres leur dirent: "Pourquoi détachez-vous l’ânon?”
34 ויאמרו האדון צריך לו	34 Ils répondirent: "Le Seigneur en a besoin.”
35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע	35 Ils amenèrent à Jésus l’ânon, jetèrent sur lui leurs manteaux et firent monter Jésus.
36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך	36 À mesure qu’il avançait, les gens étendaient leurs manteaux sur le chemin.
37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר	37 Comme il approchait déjà de la descente du Mont des Oliviers, toute la foule des disciples manifesta sa joie: ils se mirent à louer Dieu à pleine voix pour tous les miracles qu’ils avaient vus.
38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים	38 Ils disaient: “Béni soit ce roi qui vient au nom du Seigneur! Paix dans le ciel et gloire au plus haut des cieux!”
39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך	39 Dans la foule quelques Pharisiens lui dirent: "Reprends tes disciples, Maître!”
40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים	40 Il leur répondit: "Je vous le dis: s’ils se taisent, les pierres crieront.”
41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר	41 Lorsque déjà on approchait il aperçut la ville
42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך	42 et prononça une lamentation sur elle. Il dit: "Si toi aussi en ce jour tu pouvais reconnaître les chemins de la paix! Mais désormais ils seront cachés à tes yeux.
43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך	43 “Des jours viendront auxquels tu n’échapperas pas, où tes ennemis t’entoureront de tranchées, t’enfermeront, te presseront de toutes parts
44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך	44 et t’écraseront avec tes enfants au milieu de toi. Il ne restera pas de toi pierre sur pierre, parce que tu n’as pas reconnu le temps où tu étais visitée.”
45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו	45 Alors Jésus entra dans le Temple. Il commença à jeter dehors les vendeurs
46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים	46 en leur disant: "Il est écrit: Ma maison sera une maison de prière. Mais vous, vous en avez fait une caverne de brigands!”
47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו	47 Chaque jour il était là dans le Temple et il enseignait. Les grands prêtres et les maîtres de la Loi voulaient sa perte, et de même les chefs du peuple,
48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו	48 mais ils ne savaient que faire car tout le peuple l’écoutait, suspendu à ses lèvres.