Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו	1 Or i pubblicani ed i peccatori si accostavano a lui per udirlo, se ne sussurravano.
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם	2 I Farisei e gli Scribi col dire: Costui accoglie i peccatori e mangia con essi.
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר	3 Ed egli prese a dir loro questa parabola:
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו	4 Chi di voi se ha cento pecore, e ne perde una, non lascia le altre novantanove nel deserto e non va dietro a quella perduta finché non la ritrovi?
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה	5 E come l'ha trovata, se la mette tutto allegro sulle spalle;
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד	6 e giunto a casa, chiama gii amici e vicini e dice loro: Rallegratevi meco perchè ho ritrovato la mia pecorella smarrita.
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה	7 Così vi dico, si farà più festa in cielo per un peccatore pentito, che per novantanove giusti i quali non han bisogno di penitenza.
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו	8 O qual donna, se ha dieci dramme e ne perde una, non accende la lucerna e non spazza la casa, e non cerca attentamente finché l'abbia trovata?
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי	9 E, trovatala, chiama le amiche e le vicine, dicendo: Rallegratevi meco, chè ho trovato la dramma perduta.
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו	10 Così, vi dico, si fa festa dinanzi agli Angeli di Dio per un peccatore pentito.
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים	11 E aggiunse: Un uomo aveva due figlioli,
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה	12 e il minore disse al padre: Padre, dammi la parte dei beni che mi spetta. E divise tra loro il patrimonio.
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים	13 Dopo alcuni giorni, messa insieme ogni cosa, il figlio minore se ne andò in lontano paese, e là scialacquò il suo, vivendo dissolutamente.
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם	14 E come ebbe dato fondo ad ogni cosa, infierì in quel paese una grande carestia ed egli cominciò a sentire la miseria.
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים	15 E andò a mettersi con uno degli abitanti del paese, che lo mandò nei suoi campi a badare ai porci.
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו	16 E bramava d'empire il ventre colle ghiande che mangiavano i porci, ma nessuno gliene dava.
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב	17 Allora rientrato in sè disse: Quanti garzoni in casa di mio padre han pane in abbondanza, mentre io qui muoio di fame!
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך	18 M'alzerò, e andrò da mio padre, e gli dirò: Padre, ho peccato contro il cielo e contro di te,
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך	19 non son più degno d'esser chiamato tuo figlio; trattami come uno dei tuoi garzoni.
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו	20 E, alzatosi, andò da suo padre. E, mentre egli era ancora lontano, suo padre lo scorse e mosso a pietà, gli corse incontro e gli si gettò al collo e lo baciò.
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך	21 É il figlio gli disse: Padre, ho peccato contro il cielo e contro di te; non son più degno di essere chiamato tuo figlio.
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו	22 Ma il padre disse ai suoi servi: Presto, portate qua la veste più bella, rivestitelo e mettotegli al dito l'anello ed ai piedi i calzari;
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח	23 menate il vitello grasso e ammazzatelo; e si mangi e si banchetti,
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח	24 perchè questo mio figlio era morto ed è risuscitato; era perduto ed è stato ritrovato. Così cominciarono a far grande festa.
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות	25 Or il figlio maggiore era in campagna, e nel ritorno, avvicinandosi a casa, sentì musiche e danze,
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת	26 e chiamò uno dei servi e gli domandò che volessero dire quelle cose.
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם	27 Ed egli rispose: E' tornato tuo fratello; e tuo padre ha ammazzato il vitello grasso, perchè lo ha riavuto sano.
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו	28 Allora costui montò in collera e non voleva entrare. Onde suo padre uscì fuori e si mise a pregarlo.
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי	29 Ma rispose al padre suo: Ecco, da tanti anni io ti servo, e non ho mai trasgredito un tuo comando, eppure non mi hai dato neppure un capretto da godermelo cogli amici;
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק	30 ma appena è arrivato questo tuo figlio che ha divorato tutto il suo colle meretrici, hai per lui ammazzato il vitello grasso.
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא	31 E il padre a lui: Figlio, tu stai sempre con me e tutto il mio è tuo;
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא	32 ma era giusto banchettare e far festa, perchè questo tuo fratello era morto ed è risuscitato, era perduto ed è stato ritrovato.