Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 15

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו	1 The tax collectors and sinners were all drawing near to listen to him,
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם	2 but the Pharisees and scribes began to complain, saying, "This man welcomes sinners and eats with them."
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר	3 So to them he addressed this parable.
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו	4 "What man among you having a hundred sheep and losing one of them would not leave the ninety-nine in the desert and go after the lost one until he finds it?
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה	5 And when he does find it, he sets it on his shoulders with great joy
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד	6 and, upon his arrival home, he calls together his friends and neighbors and says to them, 'Rejoice with me because I have found my lost sheep.'
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה	7 I tell you, in just the same way there will be more joy in heaven over one sinner who repents than over ninety-nine righteous people who have no need of repentance.
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו	8 "Or what woman having ten coins and losing one would not light a lamp and sweep the house, searching carefully until she finds it?
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי	9 And when she does find it, she calls together her friends and neighbors and says to them, 'Rejoice with me because I have found the coin that I lost.'
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו	10 In just the same way, I tell you, there will be rejoicing among the angels of God over one sinner who repents."
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים	11 Then he said, "A man had two sons,
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה	12 and the younger son said to his father, 'Father, give me the share of your estate that should come to me.' So the father divided the property between them.
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים	13 After a few days, the younger son collected all his belongings and set off to a distant country where he squandered his inheritance on a life of dissipation.
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם	14 When he had freely spent everything, a severe famine struck that country, and he found himself in dire need.
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים	15 So he hired himself out to one of the local citizens who sent him to his farm to tend the swine.
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו	16 And he longed to eat his fill of the pods on which the swine fed, but nobody gave him any.
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב	17 Coming to his senses he thought, 'How many of my father's hired workers have more than enough food to eat, but here am I, dying from hunger.
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך	18 I shall get up and go to my father and I shall say to him, "Father, I have sinned against heaven and against you.
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך	19 I no longer deserve to be called your son; treat me as you would treat one of your hired workers."'
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו	20 So he got up and went back to his father. While he was still a long way off, his father caught sight of him, and was filled with compassion. He ran to his son, embraced him and kissed him.
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך	21 His son said to him, 'Father, I have sinned against heaven and against you; I no longer deserve to be called your son.'
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו	22 But his father ordered his servants, 'Quickly bring the finest robe and put it on him; put a ring on his finger and sandals on his feet.
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח	23 Take the fattened calf and slaughter it. Then let us celebrate with a feast,
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח	24 because this son of mine was dead, and has come to life again; he was lost, and has been found.' Then the celebration began.
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות	25 Now the older son had been out in the field and, on his way back, as he neared the house, he heard the sound of music and dancing.
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת	26 He called one of the servants and asked what this might mean.
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם	27 The servant said to him, 'Your brother has returned and your father has slaughtered the fattened calf because he has him back safe and sound.'
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו	28 He became angry, and when he refused to enter the house, his father came out and pleaded with him.
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי	29 He said to his father in reply, 'Look, all these years I served you and not once did I disobey your orders; yet you never gave me even a young goat to feast on with my friends.
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק	30 But when your son returns who swallowed up your property with prostitutes, for him you slaughter the fattened calf.'
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא	31 He said to him, 'My son, you are here with me always; everything I have is yours.
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא	32 But now we must celebrate and rejoice, because your brother was dead and has come to life again; he was lost and has been found.'"