Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 27

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו	1 Au matin il y eut un conseil général des chefs des prêtres et des Anciens du peuple pour voir les moyens de mettre Jésus à mort.
2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון	2 Après l’avoir lié, ils le conduisirent chez Pilate, le gouverneur, pour le lui livrer.
3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר	3 Lorsque Judas, qui avait trahi Jésus, apprit sa condamnation, il fut pris de remords; il vint rendre les trente pièces d’argent aux chefs des prêtres et aux Anciens.
4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה	4 Judas leur dit: "J’ai péché, j’ai fait mourir un innocent.” Eux lui répondirent: "Qu’est-ce que cela nous fait? C’est ton problème!”
5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק	5 Alors il jeta les pièces d’argent en direction du Sanctuaire, il se retira et alla se pendre.
6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא	6 Les chefs des prêtres ramassèrent les pièces, mais ils dirent: "Il n’est pas permis de les verser au trésor, car c’est le prix du sang versé.”
7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים	7 Aussi, après en avoir discuté, ils achetèrent avec cet argent le Champ du Potier pour y enterrer les étrangers.
8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה	8 C’est la raison pour laquelle ce terrain s’est appelé jusqu’à maintenant le Champ du Sang.
9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל	9 De cette façon s’accomplit une parole du prophète Jérémie: Ils ont pris les trente pièces d’argent, le prix de celui qu’on avait mis à prix, le prix fixé par les fils d’Israël,
10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה	10 et ils l’ont donné pour le champ du potier, comme le Seigneur me l’a demandé.
11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת	11 Jésus fut amené devant le gouverneur, et le gouverneur l’interrogea. Il lui dit: "Es-tu bien le roi des Juifs?” Jésus répondit: "C’est toi qui le dis.”
12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר	12 Les chefs des prêtres et les Anciens du peuple firent alors entendre leurs accusations, mais il ne répondit rien.
13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך	13 Pilate lui demanda: "Tu n’entends pas toutes ces accusations contre toi?”
14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד	14 Mais Jésus ne répondit absolument rien, de sorte que le gouverneur était fort étonné.
15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו	15 Chaque année, pour la Fête, c’était la coutume que le gouverneur relâche un prisonnier, celui que le peuple lui réclamait.
16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא	16 Or ils avaient à ce moment un prisonnier fameux, le nommé Barabbas.
17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח	17 Comme ils étaient là rassemblés, Pilate leur dit: "Qui voulez-vous que je vous relâche, Barabbas, ou Jésus qu’on appelle le Messie?”
18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו	18 Car Pilate savait bien qu’on lui avait livré Jésus pour des questions de rivalité.
19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום	19 Comme Pilate siégeait à son tribunal, sa femme lui fit dire: "Ne lui fais rien; c’est un homme droit et j’ai eu cette nuit à cause de lui un rêve qui m’a fait beaucoup souffrir.”
20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע	20 Pour leur part, les chefs des prêtres et les Anciens surent amener la foule à réclamer Barabbas et à faire périr Jésus.
21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא	21 Aussi, quand Pilate leur demanda: "Lequel des deux voulez-vous que je vous relâche?” ils répondirent: "Barabbas!”
22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב	22 Pilate leur dit: "Et que dois-je faire de Jésus qu’on appelle le Messie?” Tous répondirent: "Qu’il soit mis en croix!”
23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב	23 Il demanda: "Qu’a-t-il fait de mal?” Mais ils ne firent que crier plus fort: "Qu’il soit mis en croix!”
24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו	24 Pilate voyait qu’il ne gagnait rien et que l’agitation allait en augmentant; il se fit apporter de l’eau et se lava les mains devant la foule en disant: "Je ne suis pas responsable de ce sang, vous en répondrez!”
25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו	25 Et tout le peuple dit: "Que son sang retombe sur nous et sur nos enfants!”
26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב	26 Donc Pilate leur libère Barabbas et il fait flageller Jésus avant de le remettre à ceux qui vont le crucifier.
27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד	27 Les soldats du gouverneur prennent Jésus avec eux dans la cour de garde, et ils appellent autour de lui tout le bataillon.
28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני	28 Ils lui enlèvent ses habits et le couvrent d’un manteau rouge de l’armée,
29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים	29 puis ils tressent avec des épines une couronne qu’ils lui mettent sur la tête, avec un roseau dans la main droite. Ensuite ils se mettent à genoux devant lui et ils le frappent en disant: "Salut, roi des Juifs!”
30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו	30 Ils lui crachent dessus, prennent le roseau et frappent sur sa tête.
31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב	31 Lorsqu’on eut fini de se moquer de lui, on lui enleva le manteau de soldat et on lui remit ses vêtements. Puis on l’emmena pour le crucifier.
32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו	32 Juste en sortant, ils trouvèrent un certain Simon, qui était de Cyrène, et ils l’obligèrent à porter sa croix.
33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת	33 Ils vinrent ainsi à l’endroit qu’on appelle Golgotha, c’est-à-dire le Crâne.
34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות	34 Là ils lui donnèrent à boire du vin mêlé de fiel. Jésus le goûta mais ne voulut pas en boire.
35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל	35 Alors ils le mirent en croix, puis ils tirèrent au sort pour se partager ses vêtements
36 וישבו שמה וישמרו אותו	36 et ils restèrent là assis pour le garder.
37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים	37 Au-dessus de sa tête, on avait écrit le motif de sa condamnation: “C’est Jésus, le roi des Juifs!”
38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו	38 On avait aussi crucifié avec lui deux bandits, l’un à sa droite et l’autre à sa gauche.
39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם	39 Ceux qui passaient l’insultaient. Ils hochaient la tête
40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב	40 et disaient: "C’est toi qui détruis le Temple et le rebâtis en trois jours! Sauve-toi donc, puisque tu es fils de Dieu, descends de ta croix!”
41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר	41 Les chefs des prêtres le ridiculisaient de la même façon, tout comme les maîtres de la Loi et les Anciens. Ils disaient:
42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו	42 "Il a sauvé les autres, mais il ne se sauvera pas lui-même! Voilà bien le roi d’Israël! Qu’il descende maintenant de la croix et nous croirons en lui.
43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני	43 Il a mis sa confiance en Dieu, que Dieu maintenant le délivre s’il l’aime. Car il disait: Je suis le fils de Dieu.”
44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה	44 Et de la même façon les bandits crucifiés avec lui l’insultaient.
45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	45 Tout le pays fut dans l’obscurité depuis midi jusqu’au milieu de l’après-midi.
46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני	46 On était à la neuvième heure du jour lorsque Jésus s’écria d’une voix forte: "Éli, Éli, lema sabacthani?”; ce qui veut dire: “Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné?”
47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא	47 En l’entendant, plusieurs de ceux qui étaient présents firent cette réflexion: "Le voici qui appelle Élie!”
48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו	48 L’un d’eux courut prendre une éponge, la trempa dans du vin acidulé et l’attacha à un roseau pour le faire boire.
49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו	49 Mais les autres lui disaient: "Laisse donc, voyons si Élie vient le sauver.”
50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו	50 De nouveau Jésus poussa un grand cri et il rendit l’esprit.
51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו	51 Et voici que le voile du sanctuaire se déchire en deux de haut en bas, la terre tremble, les pierres se fendent,
52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו	52 les tombeaux s’ouvrent, et bien des corps se relèvent, des personnes saintes qui reposaient en paix.
53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים	53 Oui, après sa Résurrection elles sortirent des tombeaux, entrèrent dans la ville sainte et apparurent à plusieurs personnes.
54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים	54 À la suite de ce tremblement de terre, le capitaine et les autres qui gardaient Jésus avec lui furent remplis de crainte, voyant tout ce qui arrivait. Ils disaient: "Vraiment celui-ci était fils de Dieu.”
55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו	55 Un groupe de femmes se trouvait sur place à quelque distance. Elles avaient accompagné Jésus depuis la Galilée pour le servir et elles suivaient tout;
56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי	56 parmi elles se trouvaient Marie de Magdala, Marie mère de Jacques et Joseph, et la mère des fils de Zébédée.
57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע	57 Le soir venu, un certain Joseph arriva. C’était un homme riche; il était d’Arimathie et lui aussi disciple de Jésus.
58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו	58 Il s’était adressé à Pilate pour lui réclamer le corps de Jésus et Pilate avait donné l’ordre de le lui remettre.
59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור	59 Joseph prit le corps et l’enveloppa dans un linceul propre.
60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו	60 Il le déposa dans un tombeau neuf qu’il s’était fait creuser dans le roc, et il fit rouler une grosse pierre devant l’entrée de la tombe. Puis il s’en alla.
61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר	61 Mais Marie de Magdala et l’autre Marie restaient là assises en face de la tombe.
62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס	62 Le lendemain - c’était le jour après la Préparation - les chefs des prêtres et les Pharisiens allèrent ensemble trouver Pilate
63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום	63 pour lui dire: "Seigneur, nous nous sommes rappelés que ce menteur a dit quand il vivait: Je ressusciterai le troisième jour.
64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה	64 Donne donc l’ordre de faire surveiller la tombe jusqu’au troisième jour. Il ne faudrait pas que ses disciples viennent le faire disparaître et disent ensuite au peuple: Il s’est relevé d’entre les morts. Cette seconde fraude serait pire que la première.”
65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם	65 Pilate leur répondit: "Vous avez une garde; allez et faites garder comme vous le jugez bon.”
66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר	66 Ils se chargèrent donc de faire garder la tombe avec des scellés sur la pierre et, devant, un piquet de garde.