John 11

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now there was a certain man sick, named Lazarus, of Bethania, of the town of Mary and Martha her sister.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 (And Mary was she that anointed the Lord with ointment, and wiped his feet with her hair: whose brother Lazarus was sick.)	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 His sisters therefore sent to him, saying: Lord, behold, he whom thou lovest is sick.	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 And Jesus hearing it, said to them: This sickness is not unto death, but for the glory of God: that the Son of God may be glorified by it.	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Now Jesus loved Martha, and her sister Mary, and Lazarus.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 When he had heard therefore that he was sick, he still remained in the same place two days.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Then after that, he said to his disciples: Let us go into Judea again.	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 The disciples say to him: Rabbi, the Jews but now sought to stone thee: and goest thou thither again?	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Jesus answered: Are there not twelve hours of the day? If a man walk in the day, he stumbleth not, because he seeth the light of this world:	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 But if he walk in the night, he stumbleth, because the light is not in him.	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 These things he said; and after that he said to them: Lazarus our friend sleepeth; but I go that I may awake him out of sleep.	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 His disciples therefore said: Lord, if he sleep, he shall do well.	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 But Jesus spoke of his death; and they thought that he spoke of the repose of sleep.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Then therefore Jesus said to them plainly: Lazarus is dead.	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 And I am glad, for your sakes, that I was not there, that you may believe: but let us go to him.	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Thomas therefore, who is called Didymus, said to his fellow disciples: Let us also go, that we may die with him.	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Jesus therefore came, and found that he had been four days already in the grave.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 (Now Bethania was near Jerusalem, about fifteen furlongs off.)	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 And many of the Jews were come to Martha and Mary, to comfort them concerning their brother.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Martha therefore, as soon as she heard that Jesus had come, went to meet him: but Mary sat at home.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Martha therefore said to Jesus: Lord, if thou hadst been here, my brother had not died.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 But now also I know that whatsoever thou wilt ask of God, God will give it thee.	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Jesus saith to her: Thy brother shall rise again.	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Martha saith to him: I know that he shall rise again, in the resurrection at the last day.	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Jesus said to her: I am the resurrection and the life: he that believeth in me, although he be dead, shall live:	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 And every one that liveth, and believeth in me, shall not die for ever. Believest thou this?	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 She saith to him: Yea, Lord, I have believed that thou art Christ the Son of the living God, who art come into this world.	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 And when she had said these things, she went, and called her sister Mary secretly, saying: The master is come, and calleth for thee.	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 She, as soon as she heard this, riseth quickly, and cometh to him.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 For Jesus was not yet come into the town: but he was still in that place where Martha had met him.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 The Jews therefore, who were with her in the house, and comforted her, when they saw Mary that she rose up speedily and went out, followed her, saying: She goeth to the grave to weep there.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 When Mary therefore was come where Jesus was, seeing him, she fell down at his feet, and saith to him: Lord, if thou hadst been here, my brother had not died.	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Jesus, therefore, when he saw her weeping, and the Jews that were come with her, weeping, groaned in the spirit, and troubled himself,	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 And said: Where have you laid him? They say to him: Lord, come and see.	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 And Jesus wept.	35 ויבך ישוע
36 The Jews therefore said: Behold how he loved him.	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 But some of them said: Could not he that opened the eyes of the man born blind, have caused that this man should not die?	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Jesus therefore again groaning in himself, cometh to the sepulchre. Now it was a cave; and a stone was laid over it.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Jesus saith: Take away the stone. Martha, the sister of him that was dead, saith to him: Lord, by this time he stinketh, for he is now of four days.	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Jesus saith to her: Did not I say to thee, that if thou believe, thou shalt see the glory of God?	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 They took therefore the stone away. And Jesus lifting up his eyes said: Father, I give thee thanks that thou hast heard me.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 And I knew that thou hearest me always; but because of the people who stand about have I said it, that they may believe that thou hast sent me.	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 When he had said these things, he cried with a loud voice: Lazarus, come forth.	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 And presently he that had been dead came forth, bound feet and hands with winding bands; and his face was bound about with a napkin. Jesus said to them: Loose him, and let him go.	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Many therefore of the Jews, who were come to Mary and Martha, and had seen the things that Jesus did, believed in him.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 But some of them went to the Pharisees, and told them the things that Jesus had done.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 The chief priests therefore, and the Pharisees, gathered a council, and said: What do we, for this man doth many miracles?	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 If we let him alone so, all will believe in him; and the Romans will come, and take away our place and nation.	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 But one of them, named Caiphas, being the high priest that year, said to them: You know nothing.	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 Neither do you consider that it is expedient for you that one man should die for the people, and that the whole nation perish not.	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 And this he spoke not of himself: but being the high priest of that year, he prophesied that Jesus should die for the nation.	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 And not only for the nation, but to gather together in one the children of God, that were dispersed.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 From that day therefore they devised to put him to death.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Wherefore Jesus walked no more openly among the Jews; but he went into a country near the desert, unto a city that is called Ephrem, and there he abode with his disciples.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 And the pasch of the Jews was at hand; and many from the country went up to Jerusalem, before the pasch to purify themselves.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 They sought therefore for Jesus; and they discoursed one with another, standing in the temple: What think you that he is not come to the festival day? And the chief priests and Pharisees had given a commandment, that if any man knew where he was, he should tell, that they might apprehend him.	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו