Hechos de los Apóstoles 4

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mientras los Apóstoles hablaban al pueblo, se presentaron ante ellos los sacerdotes, el jefe de los guardias del Templo y los saduceos,	1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים
2 irritados de que predicaran y anunciaran al pueblo la resurrección de los muertos cumplida en la persona de Jesús.	2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים
3 Estos detuvieron a los Apóstoles y los encarcelaron hasta el día siguiente, porque ya era tarde.	3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב
4 Muchos de los que habían escuchado la Palabra abrazaron la fe, y así el número de creyentes, contando sólo los hombres, se elevó a unos cinco mil.	4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים
5 Al día siguiente, se reunieron en Jerusalén los jefes de los judíos, los ancianos y los escribas,	5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים
6 con Anás, el Sumo Sacerdote, Caifás, Juan, Alejandro y todos los miembros de las familias de los sumos sacerdotes.	6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול
7 Hicieron comparecer a los Apóstoles y los interrogaron: «¿Con qué poder o en nombre de quién ustedes hicieron eso?».	7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת
8 Pedro, lleno del Espíritu Santo, dijo: «Jefes del pueblo y ancianos,	8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל
9 ya que hoy se nos pide cuenta del bien que hicimos a un enfermo y de cómo fue curado,	9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע
10 sepan ustedes y todo el pueblo de Israel: este hombre está aquí sano delante de ustedes por el nombre de nuestro Señor Jesucristo de Nazaret, al que ustedes crucificaron y Dios resucitó de entre los muertos.	10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא
11 El es la piedra que ustedes, los constructores, han rechazado, y ha llegado a ser la piedra angular.	11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה
12 Porque no existe bajo el cielo otro Nombre dado a los hombres, por el cual podamos alcanzar la salvación».	12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע
13 Los miembros del Sanedrín estaban asombrados de la seguridad con que Pedro y Juan hablaban, a pesar de ser personas poco instruidas y sin cultura. Reconocieron que eran los que habían acompañado a Jesús,	13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע
14 pero no podrían replicarles nada, porque el hombre que había sido curado estaba de pie, al lado de ellos.	14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר
15 Entonces les ordenaron salir del Sanedrín y comenzaron a deliberar,	15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו
16 diciendo: «¿Qué haremos con estos hombres? Porque no podemos negar que han realizado un signo bien patente, que es notorio para todos los habitantes de Jerusalén.	16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו
17 A fin de evitar que la cosa se divulgue más entre el pueblo, debemos amenazarlos, para que de ahora en adelante no hablen de ese Nombre».	17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה
18 Los llamaron y les prohibieron terminantemente que dijeran una sola palabra o enseñaran en el nombre de Jesús.	18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע
19 Pedro y Juan les respondieron: «Juzguen si está bien a los ojos del Señor que les obedezcamos a ustedes antes que a Dios.	19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם
20 Nosotros no podemos callar lo que hemos visto y oído».	20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו
21 Después de amenazarlos nuevamente, los dejaron en libertad, ya que no sabían cómo castigarlos, por temor al pueblo que alababa a Dios al ver lo que había sucedido.	21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה
22 El hombre milagrosamente curado tenía más de cuarenta años.	22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת
23 Una vez en libertad, los Apóstoles regresaron adonde estaban sus hermanos, y les contaron todo lo que les habían dicho los sumos sacerdotes y los ancianos.	23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים
24 Al oírlos, todos levantaron la voz y oraron a Dios unánimemente: «Señor, tú hiciste el cielo y la tierra, el mar y todo lo que hay en ellos;	24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
25 tú, por medio del Espíritu Santo, pusiste estas palabras en labios de nuestro padre David, tu servidor: "¿Por qué se amotinan las naciones y los pueblos hacen vanos proyectos?	25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
26 Los reyes de la tierra se rebelaron y los príncipes se aliaron contra el Señor y contra su Ungido".	26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו
27 Porque realmente se aliaron en esta ciudad Herodes y Poncio Pilato con las naciones paganas y los pueblos de Israel, contra tu santo servidor Jesús, a quien tú has ungido.	27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת
28 Así ellos cumplieron todo lo que tu poder y tu sabiduría habían determinado de antemano.	28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות
29 Ahora, Señor, mira sus amenazas, y permite a tus servidores anunciar tu Palabra con toda libertad:	29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם
30 extiende tu mano para que se realicen curaciones, signos y prodigios en el nombre de tu santo servidor Jesús:.	30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש
31 Cuando terminaron de orar, tembló el lugar donde estaban reunidos; todos quedaron llenos del Espíritu Santo y anunciaban decididamente la Palabra de Dios.	31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב
32 La multitud de los creyentes tenía un solo corazón y una sola alma. Nadie consideraba sus bienes como propios, sino que todo era común entre ellos.	32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות
33 Los Apóstoles daban testimonio con mucho poder de la resurrección del Señor Jesús y gozaban de gran estima.	33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם
34 Ninguno padecía necesidad, porque todos los que poseían tierras o casas las vendían	34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם
35 y ponían el dinero a disposición de los Apóstoles, para que se distribuyera a cada uno según sus necesidades.	35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו
36 Y así José, llamado por los Apóstoles Bernabé –que quiere decir hijo del consuelo– un levita nacido en Chipre	36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים
37 que poseía un campo, lo vendió, y puso el dinero a disposición de los Apóstoles.	37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים