Livre de Ruth 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Du côté de son mari, Noémi avait un parent qui s’appelait Booz; c’était un homme respecté qui était du même clan qu’Élimélek.	1 ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז
2 Ruth la Moabite dit à Noémi: “Laisse-moi aller dans les champs glaner des épis derrière quelqu’un qui ne me fera pas d’histoire.” Elle lui répondit: “Va, ma fille.”	2 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי
3 Ruth partit donc et s’en alla glaner dans les champs, derrière les moissonneurs. Par bonheur, elle arriva dans une pièce de terre appartenant à Booz, du clan d’Élimélek.	3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך
4 Or Booz arrivait de Bethléem: “Que Yahvé soit avec vous!” dit-il aux moissonneurs, et ils lui répondirent: “Que Yahvé te bénisse.”	4 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה
5 Booz demanda alors à celui de ses serviteurs qui commandait les moissonneurs: “À qui est cette jeune femme?”	5 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת
6 Le serviteur qui commandait les moissonneurs répondit: “Cette jeune femme est la Moabite, celle qui est revenue des champs de Moab avec Noémi.	6 ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב
7 Elle m’a dit: Permets-moi de glaner et de ramasser ce qui tombe des gerbes derrière les moissonneurs. Elle est donc venue et elle est restée là; depuis le matin jusqu’à présent elle s’est à peine arrêtée.”	7 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט
8 Booz dit à Ruth: “Écoute-moi ma fille: ne va pas glaner dans un autre champ, ne t’éloigne pas d’ici mais attache-toi à mes servantes.	8 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי
9 Regarde le champ qu’on moissonne et suis-les. Sache bien que j’ai défendu aux serviteurs de te frapper. Si tu as soif, va boire aux cruches l’eau qu’ils auront puisée.”	9 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים
10 Alors Ruth se prosterna la face contre terre et lui dit: “Qu’ai-je donc fait pour que tu me regardes avec bonté et que tu t’intéresses à moi qui ne suis qu’une étrangère?”	10 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה
11 Booz lui répondit: “On m’a rapporté tout ce que tu as fait pour ta belle-mère après la mort de ton mari. On m’a dit comment tu as quitté ton père, ta mère et ton pays natal, pour te rendre dans un peuple que tu ne connaissais pas, ni d’hier, ni d’avant-hier.	11 ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום
12 Que Yahvé te rende aujourd’hui ce que tu as fait et que tu obtiennes une bonne récompense de la part de Yahvé, le Dieu d’Israël, puisque tu es venue t’abriter sous ses ailes.”	12 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו
13 Elle lui dit: “Je voudrais bien mériter ta bonté, mon seigneur. Tu m’as consolée et tu as parlé au cœur de ta servante, alors que je ne suis même pas comme l’une de tes servantes.”	13 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך
14 Au moment du repas Booz lui dit: “Approche un peu, mange de ce pain et trempe ton morceau dans le vinaigre.” Elle s’assit donc à côté des moissonneurs et Booz lui mit un tas de grains rôtis devant elle. Elle mangea à sa faim et emporta le reste.	14 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר
15 Ensuite elle se leva de nouveau pour glaner. Booz donna cet ordre à ses serviteurs: “Qu’elle glane même entre les gerbes, ne la tourmentez pas.	15 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה
16 Ayez même soin de tirer vous-mêmes quelques épis de vos gerbes. Vous les laisserez tomber pour qu’elle les ramasse et vous ne crierez pas sur elle.”	16 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה
17 Ruth glana ainsi dans le champ jusqu’au soir et lorsqu’elle eut battu ce qu’elle avait ramassé, il y avait environ une mesure d’orge.	17 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים
18 Elle l’emporta, rentra à la ville, et sa belle-mère vit ce qu’elle avait ramassé. Elle tira même ce qu’elle avait mis en réserve de son repas, et le lui donna.	18 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה
19 “Où as-tu glané aujourd’hui? lui dit sa belle-mère, dans quel champ as-tu ramassé? Béni soit celui qui s’est intéressé à toi!” Ruth apprit à sa belle-mère chez qui elle avait travaillé. Elle lui dit: “L’homme chez qui j’ai travaillé aujourd’hui s’appelle Booz.”	19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז
20 Noémi dit alors à sa belle-fille: “Qu’il soit béni de Yahvé, qui ne cesse de montrer sa bonté envers les vivants et envers les morts!” Et Noémi ajouta: “Cet homme est notre proche parent, il est l’un de ceux qui ont sur nous un droit de rachat.”	20 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא
21 Ruth la Moabite dit alors à sa belle-mère: “Il m’a dit encore: Reste avec mes serviteurs jusqu’à ce qu’ils aient terminé toute la moisson.”	21 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי
22 Noémi dit à Ruth, sa belle-fille: “C’est une bonne chose ma fille que tu restes avec ses servantes, car dans un autre champ on risquerait de te maltraiter.”	22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר
23 Elle resta donc au milieu des servantes de Booz pour glaner jusqu’à la fin de la moisson des orges et de la moisson des blés; elle habitait avec sa belle-mère.	23 ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה