Apocalypse 10

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Je vis alors un autre ange formidable qui descendait du ciel. D’un nuage il s’était fait son manteau, un arc-en-ciel entourait sa tête, son visage était comme le soleil, et ses pieds, comme des colonnes de feu.	1 וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש
2 Il tenait à la main un petit livre ouvert. Il posa son pied droit sur la mer, son pied gauche sur le continent,	2 ובידו ספר קטן פתוח וישם את רגל ימינו על הים ואת שמאלו על הארץ
3 et il poussa un cri terrible, un vrai rugissement de lion. À ce cri les sept tonnerres firent entendre leurs voix.	3 ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם
4 Je voulus mettre par écrit le message des sept tonnerres, mais une voix venue du ciel me dit: "Garde secret le message des sept tonnerres, n’écris rien.”	4 וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חפצתי לכתב ואשמע קול מן השמים לאמר חתום את אשר דברו שבעת הרעמים ואל תכתב זאת
5 L’ange que je voyais planté sur la mer et sur le continent leva alors sa main droite vers le ciel	5 והמלאך אשר ראיתיו עמד על הים ועל הארץ הרים ידו אל השמים
6 pour faire un serment. Invoquant le Dieu qui vit pour les siècles des siècles et qui a formé le ciel avec ce qu’il contient, la terre avec ce qui s’y trouve, les mers avec ce qu’elles renferment, il affirma qu’il n’y aurait plus de délais:	6 וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן
7 le septième ange s’apprête à sonner de la trompette, et le jour où on l’entendra, le plan mystérieux de Dieu se réalisera comme il l’a promis par la bouche de ses serviteurs les prophètes.	7 אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם סוד האלהים כאשר בשר את עבדיו הנביאים
8 De nouveau j’entendis cette voix du ciel qui m’avait déjà parlé: "Va et prends le livre ouvert de la main de l’ange qui s’est planté à la fois sur la mer et sur le continent.”	8 והקול אשר שמעתי מן השמים שב לדבר אלי לאמר לך וקח את הספר הקטן הפתוח אשר ביד המלאך העמד על הים ועל הארץ
9 Je m’approche donc de l’ange et je lui demande de me donner ce petit livre. Et lui me répond: "Prends-le et mange-le. Pour ta bouche il sera doux comme miel, mais ensuite il te brûlera les boyaux.”	9 ואבא אל המלאך ואמר לו תנה לי את הספר ויאמר אלי קח ואכל אתו וימר לבטנך אבל בפיך יהיה מתוק כדבש
10 Je prends ce petit livre de la main de l’ange et je le mange. Dans ma bouche, c’est la douceur du miel, mais après l’avoir mangé il me brûle l’intérieur.	10 ואקח את הספר מיד המלאך ואכלהו ויהי בפי כדבש למתוק ואחרי אכלי אתו וימלא בטני מרורים
11 C’est alors qu’on me dit: "Tu dois te remettre à prophétiser, à menacer bien des royaumes, des nations et des peuples de toutes langues.”	11 ויאמר אלי עליך לשוב להנבא עוד על עמים וגוים ולשנות ומלכים רבים