Évangile selon Marc 5

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ils arrivèrent sur l’autre rive, au pays des Géraséniens.	1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים
2 Jésus descendit de la barque et aussitôt vint à sa rencontre un homme qui sortait d’entre les tombes: il était possédé d’un esprit impur.	2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו
3 Cet homme habitait dans les tombes et personne ne pouvait le maîtriser, même avec une chaîne;	3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו
4 souvent on lui avait passé des entraves ou on l’avait lié de chaînes, mais il brisait les chaînes et faisait sauter les entraves: personne n’était capable de le dompter.	4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו
5 De nuit comme de jour il passait entre les tombes ou sur les collines, poussant des cris et se frappant avec des pierres.	5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים
6 Apercevant Jésus de loin, il courut se prosterner devant lui,	6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו
7 puis il se mit à crier d’une voix forte: "Qu’est-ce que tu me veux, Jésus, Fils du Dieu Très-Haut? Je t’en supplie au nom de Dieu, ne me torture pas!”	7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני
8 C’est que Jésus lui disait: "Esprit impur, sors de cet homme!”	8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה
9 Jésus l’interrogea: "Quel est ton nom?” Il répondit: "Légion! C’est là mon nom car nous sommes nombreux.”	9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו
10 Et ces démons le suppliaient de ne pas les renvoyer du pays.	10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ
11 Or il y avait là un grand troupeau de porcs qui cherchait sa nourriture dans la montagne.	11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים
12 Les démons le supplièrent: "Envoie-nous vers les cochons, nous y entrerons!”	12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם
13 Jésus le leur permit. Les esprits impurs sortirent aussitôt et entrèrent dans les cochons, et voici les bandes de cochons qui se précipitent dans le lac du haut de la falaise: elles s’y noyèrent.	13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים
14 Ceux qui les gardaient prirent la fuite et racontèrent la chose en ville comme dans la campagne. On sortit donc pour voir ce qui s’était passé.	14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה
15 Lorsque les gens arrivent près de Jésus, ils voient l’homme qui avait eu la “légion” de démons: il était assis, habillé, dans tout son bon sens. Ils furent saisis de crainte.	15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו
16 Les témoins racontèrent ce qui était arrivé au démoniaque et l’histoire des cochons.	16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים
17 Alors les gens commencèrent à le supplier pour qu’il quitte le pays.	17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם
18 Comme Jésus remontait dans la barque, l’ancien démoniaque insista beaucoup pour rester avec lui.	18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו
19 Mais Jésus ne le permit pas; il lui dit: "Rentre plutôt chez toi, dans ta famille, et raconte-leur tout ce que le Seigneur a fait pour toi et comment il a eu pitié de toi.”	19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך
20 L’homme s’éloigna et se mit à proclamer en Décapole tout ce que Jésus avait fait pour lui; ils en étaient tous stupéfaits.	20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם
21 Jésus refit la traversée et débarqua sur l’autre rive. Bien des gens se regroupèrent autour de lui non loin de la mer.	21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים
22 Un président de synagogue arriva, un certain Jaïre. En voyant Jésus, il tomba à ses pieds	22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו
23 et le supplia instamment: "Ma petite fille est au plus mal; viens lui imposer les mains pour qu’elle soit sauvée et qu’elle vive!”	23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה
24 Aussitôt Jésus se mit en route, accompagné d’une foule nombreuse qui le suivait et le pressait de tous côtés.	24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו
25 Il y avait là une femme qui depuis douze ans souffrait d’hémorragies.	25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה
26 Elle avait beaucoup souffert aux mains de nombreux médecins: toutes ses économies y avaient passé sans aucun résultat, son mal avait même empiré.	26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד
27 Comme elle avait entendu parler de Jésus, elle s’approcha par derrière dans la foule et toucha son vêtement.	27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו
28 Car elle se disait: "Si j’arrive à toucher, même ses vêtements, je serai sauvée.”	28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע
29 Aussitôt son hémorragie s’arrêta et elle sentit dans son corps qu’elle était guérie de son mal.	29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה
30 Au même moment Jésus fut conscient de cette force qui sortait de lui; il se retourna vers la foule et dit: "Qui a touché mes vêtements?”	30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי
31 Ses disciples lui disaient: "Tu vois bien que la foule te presse de tous côtés; comment peux-tu demander qui t’a touché?”	31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי
32 Mais Jésus continuait à chercher du regard celle qui l’avait fait.	32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת
33 La femme alors arriva craintive et toute tremblante, sachant bien ce qui lui était arrivé. Elle tomba aux pieds de Jésus et lui dit toute la vérité.	33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה
34 Jésus lui dit: "Ma fille, ta foi t’a sauvée, va en paix et sois guérie du mal qui te tourmentait.”	34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך
35 Ils parlait encore lorsque des gens arrivèrent de chez le président de la synagogue; ils lui dirent: "Ta fille est morte, pourquoi encore déranger le Maître?”	35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה
36 Mais Jésus avait entendu ce qu’ils venaient de dire; il dit au président de synagogue: "Ne crains pas, crois seulement!”	36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה
37 Après quoi il ne laissa personne l’accompagner, si ce n’est Pierre, Jacques, et Jean, le frère de Jacques.	37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב
38 Voici qu’ils arrivent à la maison du président de synagogue et Jésus voit tout un remue-ménage: les gens pleuraient et poussaient des cris.	38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה
39 Aussitôt entré il leur dit: "Pourquoi ce vacarme et tous ces sanglots? La fillette n’est pas morte, mais elle dort.”	39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא
40 Les gens se moquent de lui, mais il les met tous dehors. Il prend avec lui le père de l’enfant, la mère, et ses disciples, et il entre là où est la fillette.	40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה
41 Alors il la prend par la main et lui dit: "Talitha, koum! (ce qui se traduit: Fillette, tu m’entends: lève-toi!)”	41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא
42 Aussitôt la fillette se lève et marche (elle avait douze ans). Les parents étaient complètement hors d’eux-mêmes.	42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה
43 Jésus leur recommanda avec insistance de ne rien raconter à personne; puis il dit de lui donner à manger.	43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול